פוסט-פורים: אל ארץ עוץ נלכה

שם, מעבר לקשת... במרומים, יש עולם נהדר, עולם שאליו חולמים...

ארץ עוץ הצבעונית מלאה בהשראה פורימית, והפעם אנחנו נצא לטיול בדרך הלבנים הצהובות ונראה אילו הפתעות מחכות לנו לאורכה. חלק מהתלבושות הפעם יכולות להיות בסיס לתחפושת, אבל גם יכולות לעמוד בפני עצמן, למתי שרוצים אווירה פורימית גם בלי חגיגה גדולה ללכת אליה.

נתחיל, כמובן, עם דורותי, שזו כבר ההופעה השלישית שלה בבלוג הזה (היא כבר הופיעה קודם כאן וכאן). 

הפעם בחרתי בשמלת גינגהם עם משבצות קטנטנות בכחול כהה ולבן, חגורה אדומה עם פפיון, וסיכה קטנה בצורת נעל שהכנתי מטפט מנצנץ (וקרטון של דגני בוקר, אלא מה?). מוסיפים נעליים אדומות עם גרביים לבנות (הן שם, אבל לא נכנסו לתמונה), צמות עם סרטים בצבע תכלת בקצה, וכלבלב קטן בסלסלה (אם אין כלבלב – אפשר גם חתלתול...)

פיבי היא טוטו משכנע, לא?

אם כי ג'ימי נותן לה תחרות חזקה...

בשביל השיער אפשר להיעזר בהדרכה הזאת:

החבר הכי טוב של דורותי בארץ עוץ הוא הדחליל, ויש לי שתי גרסאות שונות עבורכן.
האחת – תלבושת בהשראת הצבעים של הדמות מהסרט:
שמלה ירוקה, כובע חום וחגורה חומה, ובמקום קש צהוב – פרחים צהובים!

If I only had a brain...

הדחליל הזה הוא יותר תחפושת-קלאסית ולא פחות פשוט. כאן בחרתי בצבעי סתיו, אבל כמובן שאפשר ללכת על הצבעים של הדמות בסרט, או סתם על מה שיש מתאים בבית – דחלילים בדרך כלל לא משקיעים הרבה מחשבה בהתאמת צבעים!

פיונה הקטנה בצבע הנכון להיות עורב מוצלח

חולצה משובצת, חצאית כפרית, וכובע קש (עם קצת פרחים בשיער, כי לא התאפקתי) נותנים את מראה ה"באתי מחוה קטנה בכפר", והאיפור – פשוט מאוד גם הוא:

סומק חזק במיוחד על תפוחי הלחיים, "פאטץ' תפור" בקצה האף – מציירים את התפרים עם אייליינר וצובעים במרכז עם אודם או צללית, תפרים בצידי הפה (שיהיה חיוך גדול) ו... זהו. אני הוספתי גם שרשרת-קולר תפרים שהכנתי מצבע טוליפ וחיזקתי מאחור עם דבק חם.
למהדרין – מוסיפים בובת עורב (שלי מהום סנטר, יעילה להפליא עבור תחפושות) בשביל להראות כמה אתם טובים בלהבריח עורבים (כלומר – בכלל לא).

החבר הבא שאנחנו פוגשים הוא איש הפח. בהנחה שאתם לא רוצים להסתובב בשריון מתכת, אולי תעדיפו, כמוני, להסתפק בבגדים וכובע בצבע אפור בהיר, אבל עם תוספת אחת חשובה – הלב שהוא קיבל כפרס מהקוסם (אצלי זה התבטא בסיכת בגד ובעגילים בצורת לב).

I'm a sensitive soul... though I seem thick-skinned.  - wait! wrong movie...

בהמשך הדרך מחכה לנו האריה הפחדן.  עבור האריה בחרתי בגרסה שלו אחרי המייקאובר שהוא מקבל בעיר האזמרגד – לכן לבגדים בצבעי בז' וכתום, והצעיף הפרוותי שמזכיר רעמה, הוספתי רעמת תלתלים מסוגננת עם קוקו-בלוף גבוה עם פפיון אדום גדול. 

המראה המצחיק הזה מקבל מחווה ב"היפה והחיה", והוא משעשע אותי כל פעם מחדש.

אבל אבוי, לא רק חברים מחכים לנו על דרך האבנים הצהובות!
המכשפה הרעה של המערב כבר הייתה כאן בגרסה הקלאסית שלה, עם בגדים שחורים ארוכים ופנים ירוקות, אז הפעם החלטתי ללכת על סגנון שונה:

במקום פנים ירוקות – שמלה ירוקה, שעליה שמלת תחרה שחורה, צללית ירוקה, שפתיים ירוקות, ופרח ירוק על הכובע. זו אופציה ממש נחמדה למי שלא אוהבת להתחייב לפנים שלמות צבועות (וגם הידיים, למקפידות), ומכיוון שלצבעי מים ירוקים וכחולים יש נטייה להשאיר סימנים על העור – זו דרך להמנע מהם.

הצילו! מכשפה רעה חטפה אותי! היא תתן לי נשיקות ירוקות!

והנה מצילה את המצב (נגיד...) גלינדה, המכשפה הטובה של הצפון.

האם גלינדה כזו מכשפה טובה? לא כל כך בטוח... היא יכלה לעזור לדורותי לחזור הביתה רגע אחרי שפגשה אותה, אבל בחרה לנצל אותה למטרותיה שלה – רצח? הפיכה פוליטית? הכל מותר כשאת "גלינדה הטובה"...
התלבושת של גלינדה היא מאוד תחפושתית, מאוד גדולה, מאוד מפוארת, ולא מאוד קלה לשחזור מבגדים רגילים בארון...

אני בחרתי בשמלה ורודה בהירה, והוספתי לה אלמנטים מנצנצים - חולצה דקה ומנצנצת מתחת לשמלה, חגורה כסופה, סיכות בגד (אחת עם כוכבים, בצד, ואחת גדולה ומנצנצת במרכז), ושרשרת פרפרים כסופה שהזכירה לי את השרשרת שלה. במקום הכתר הורוד הענקי, בחרתי בזר פרחים ורודים. בכל מקרה ברגע שתצופו למקום בבועה, כולם יזהו אתכם מיד...

אני? חיה בבועה? מה פתאום!

עוד תחפושות קלות אפשריות שאפשר למצוא בארץ עוץ:

המנצ'קינים!

בשביל להצטרף לגילדת הסוכריות, תצטרכו להרוס חולצה משובצת ומכנסיים בצבעים תואמים, ולגזור אותם למטה בזיגזגים (את המכנסיים באיזור הברך, החולצה –בחלק הצר של המותן). מוסיפים גרביים מפוספסות עד הברך ותסרוקת מגוחכת (אם יש פוני אפשר להעמיד אותו, לאמצע או לצדדים).

בשביל להצטרף לגילדת שירי הערש, תצטרכו תלבושת בלרינה ורודה (אפשר שמלה ורודה פשוטה, עדיף כזאת שארוכה יותר מאחור מאשר מקדימה), עם עליונית קטנה ורודה על הכתפיים – אפשר להשתמש בחצאית טוטו של ילדות. את הכובע אפשר להחליף לזר פרחים ורוד, כובע קונוס ורוד או... להתאמץ ולתפור כובע דומה. זה לא נראה לי מאוד מסובך, אבל זו כבר לא המומחיות שלי... ואני תמיד בעד פרחים בשיער :)

ואחרונים חביבים – תושבי עיר האזמרגד. זו ההזדמנות שלכם להוציא כל פריט לבוש ירוק (עדיף בסגנון קצת מיושן, ועם כמה שיותר שכבות) שעוד לא יצא לכם להשתמש בו – ולצבוע את העיר בירוק! אפשר לשלב סוגים שונים של ירוק, המון אביזרים, וכמובן לא לשכוח לצבוע את תפוחי הלחיים בצבע ורוד-אדמדם, שכולם יראו כמה אתם בריאים.

זה הכל להפעם. איזה עולם נבקר בפעם הבאה? חכו ותראו...

פורים האק: שמלה שכולה תכלת

זוכרים שהבטחתי לכם בפוסט התחפושות בהשראת טים ברטון להגיע גם לאליס?

הנה אני מקיימת.

ובאותה הזדמנות חשבתי שאני כבר אקדיש פוסט שלם לאוצר התחפושתי שהוא – שמלה בצבע תכלת.

את השמלה הספציפית שתראו כאן מצאתי באליאקספרס (ראיתם גם את הגרסה האדומה שלה, ואני צריכה אותה בכל הצבעים. צריכה!), אבל כמובן שגם בארצנו הקטנה אפשר למצוא שפע של שמלות שיתאימו, אולי אפילו בארון הפרטי שלכן.

אז נתחיל, כאמור, עם אליס של טים ברטון:

השמלה של אליס מקושטת בכפתורים שחורים במרכז החולצה, ובתחתית החצאית ישנם עיטורים שחורים. אפשר בקלות להשיג כפתורים שחורים קטנים ולתפור אותם, אפילו באופן זמני, לבגד, אבל אני העדפתי להוסיף את הטאץ' השחור עם רקמה שחורה (אפשר גם לשים חולצה שחורה עם מפתח צוואר קטן יותר מהשמלה מתחתיה). מתחת לשמלה לבשתי חצאית שחורה, מעט ארוכה יותר מהשמלה, כך שהשחור יבצבץ ויזכיר את העיטורים השחורים של המקור. 

הוספתי פאה בלונדינית מתולתלת, מגפונים בסגנון ויקטוריאני, וכתוספת אחרונה – עגילים של הארנב הלבן ושעון, שענדתי כסיכות דש, ומתאימות לדעתי לסגנון של הסרט.

ומאליס אחת נעבור לאליס שנייה – אליס המצויירת של דיסני. בעבר כבר הוקדש לה כאן פוסט שלם, אבל אז עוד לא הייתה לי השמלה הזאת...

לאליס המצוירת יש סינר גדול מעל השמלה שלה. יש לי אוסף די יפה של סינרי תחפושת שהצטברו אצלי עם השנים, אבל למרבה הצער, כולם מכסים רק את החלק התחתון של הגוף. מה עושים?

משתמשים בשני סינרים! אחד קשור מסביב לצוואר, ושני מסביב למתניים (ומסביב לסינר העליון). אין לכם אוסף סינרים כמו שלי? אפשר להשתמש גם בחולצת טריקו לבנה, כאשר השרוולים משמשים כסרטי קשירה (זה מה שאני עשיתי לפני שהשגתי סינרים, וזה עבד היטב).

הוספתי פאה בלונדינית חלקה, קשת עם פפיון, נעליים שחורות (עדיף נעלי בובה, אני לא מוצאת כרגע את שלי, סיכוי טוב שהחתול אכל אותן), וגם סיכות חמודות בהשראת אליס שחשבתי שזאת הזדמנות מצויינת לנצל.

ומילדה אחת שכלואה בעולם הזוי לילדה אחרת...

נתחיל עם הבהרה: לא, דורותי לא באמת לבושה ככה בסרט. יש לה שמלת סרפן משובצת בכחול-לבן, וחולצה לבנה נפוחת שרוולים מתחת. היא בכלל לא לובשת סינר בשום שלב.

ובכל זאת. יש איזה דימוי שהתקבע, וכפי שאתם יודעים, תחפושת לא חייבת להיות נאמנה למקור – אלא לדימוי. אז הבסיס של התחפושת הזאת הוא כמעט זהה לאליס – שני סינרים, אחד עליון ואחד תחתון – הפעם התחתון קטן יותר, כי אין סיבה לתת לו להשתלט על התלבושת, והעליון נועד בעצם כדיי לדאוג לשילוב הצבעים המקורי, אם כי בסדר הפוך. מעשית גם אפשר לשים חולצה לבנה סגורה מתחת לשמלה, וגם זה יעבוד. במקום נעליים שחורות – נעלי אודם (עדיף מנצנצות, אם יש לכם את המזל להשיג כאלו), גרביים לבנות, וצמות מקושטות בסרטים בצבע תכלת (עדי שניים זהים...). רוצים לקחת את התחפושת שלב אחד הלאה? – תוסיפו סלסלה עם כלבלב טוטו משלכם. בעלי חיים תמיד גונבים את ההצגה.

ילדות בעולמות חלומיים פשוט אוהבות ללבוש תכלת, כנראה...

וונדי מפיטר לובשת את הכותונת תכלת שלה עם סרט ורוד מתחת לאיזור החזה, נעלי סירה, ופפיון תכלת ענקי מאחורי העורף. יש לה מין פוני קטן שהולך לצדדים, שיער אסוף, וקוקו של "בקבוקים" – בגלל מגבלות זמן הסתפקתי בפאה שהזכירה לי את התסרוקת שלה, אבל אם אתן רוצות בקבוקים אמיתיים, אני ממליצה על ההדרכה הזאת – זה לא הכי נוח לישון ככה, אבל זה עובד בצורה נהדרת.

זה עבד לי מצוין עבור אנסטסיה טרמיין, האחות החורגת של סינדרלה

תוספת נהדרת (שאנחנו לא מצאנו בזמן לצילומים): בלוט קטן על שרשרת, הנשיקה מפיטר.

אנחנו נשארים בעולם האגדות של דיסני עם האחת והיחידה – סינדרלה.

סינדרלה של הסרט, יש לציין, בכלל לובשת שמלה כסופה... אבל בפארקים ובמוצרים היא לובשת תכלת, ועם דימוי, כפי שאמרנו, אי אפשר להתווכח (מה עוד שהרבה יותר קשה להשיג שמלה יפה כסופה).

בשביל סינדרלה הורדתי את השרוולים המתנפחים למטה, כך שיחשפו את הכתפיים. הוספתי נעליים כסופות מנצנצות, קולר מנצנץ (בסרט היא עונדת קולר שחור, אבל מכיוון שהשמלה שלי לא מנצנצת כמו שלה הרגשתי צורך להוסיף אקסטרא-בלינג במקום אחר), עגילים גדולים וסרט שיער, על תסרוקת אסופה גבוה עם פוני מגולגל. הסתפקתי בשיער שלי, מכיוון שעוד לא השגתי פאת סינדרלה ראוייה (אם כי יש לי איזה רעיון שאני משחקת איתו, ואם הוא יעבוד אני כמובן אשתף אתכם בהמשך). החצאית המלאה של השמלה הזאת ממש עוזרת ליצור את המראה העשיר, כך שלמרות שברור שזו לא שמלת נשף, היא עדיין מזכירה אותה ונותנת הרגשה דומה, אבל הרבה יותר נוחה.

אנסטסיה (המעולה!) של אולפני פוקס מבוססת אמנם על אדם אמיתי, אבל בסרט היא לא אייקון היסטורי טראגי אלא נסיכה מהאגדות...

 כיאה לנסיכה, גם לה יש שמלה בגווני תכלת ופפיון ענקי. בתלבושת הזאת יש לה חגורה חומה, מגפונים, ושרוולים לבנים מגולגלים – לבשתי חולצה קצרה לבנה מתחת לשמלה בשביל השרוולים, אך מכיוון שמפתח המחשוף של השמלה פתוח כל כך, "זכיתי" גם בקולר. את השיער סידרתי בקוקו, עם גל מנופח בקדמה ומעט נפח בצדדים, וכמובן עם הפפיון – לדעתי המראה שלה כאן *מאוד* מושפע מאריאל, אבל מעודן יותר ולביש יותר.

גברת בנקס מ"מרי פופינס" (שהוקדש לה פוסט שלם משלה), לובשת גם היא שמלת תכלת

 – היא אמנם ארוכה וסגורה, אבל עם האביזרים הנכונים, אפשר לשחזר את המראה שלה לא רע – חגורה צהובה, צעיף או שרשרת צהובים, כובע קש, וכמובן, הכי חשוב, סרט עם הכיתובית - 
VOTES FOR WOMEN!

כי אין חשוב מזה, אחיותיי הסופרג'יסטיות.

ועכשיו נעזוב את עולם האגדות ונכנס לעולם עם אווירה... טיפונת שונה.

אמנם גם "הניצוץ" הוא סוג של אגדה, אבל אני בספק אם דיסני היו עושים ממנו סרט.

התאומות גריידי האומללות גם הן לובשות שמלות תכלת עם סרט-חגורה ורוד, והקולר, שרוולים, ותחתית החצאית שלהן מסתיימות במלמלה. אני הסתפקתי בלהוסיף רקמה לבנה באיזור המחשוף, שיצרה אפקט דומה וגם דאגה לסגור קצת את המחשוף (בכל זאת – ילדות...). 

מוסיפים גרביים לבנות, נעליים שחורות (עדיף בובה), ואת השיער מסדרים בשביל בצד עם סיכה ילדותית (אני גם סידרתי את השיער בתסרוקת קארה, כששאר אורך השיער שלי מגולגל ומוחזק בסיכות מאחור). מוסיפים איפור חיוור מאוד, ומדגישים את הצללים, ליצירת מראה חולני. יש כאלו שמתפרעים עם צבע אדום דמוי-דם על השמלות, אני מעדיפה לשמור על הבגדים שלי... במקום הכנתי קולר מדבק חם, שמדמה דם מטפטף, וצבעתי אותו באקריליק (שילוב של אדום ושחור, ליצירת צבע יותר ריאליסטי). אני חושבת שזה אפקטיבי ביותר... לא?

עוד תחפושות שתוכלו להוציא משמלת תכלת – אבל לא מהשמלה הספציפית הזאת:

הפיה הכחולה של פינוקיו – 

כאן תצטרכו כנפיים גדולות, שרביט, ושמלה בסגנון רך ונשפך יותר, עדיף עם שרוולים "נפתחים". מכיוון שהשרוולים שלה מבד שקוף, אפשר להסתפק גם בשמלה ללא שרוולים. אפשר לקשור רצועת בד כחולה מסביב למתניים, כשהקצוות נפגשים במרכז ויורדים כלפי מטה (אפשר להחזיק הכל עם סיכה יפה ומנצנצת), להוסיף קשת שיער כחולה ותכשיטים מנצנצים (עדיף עם כוכבים) וכמובן – שרביט קסמים עם כוכב בקצה.

סילברמיסט–

החברה הטובה של טינקרבל דורשת שימלה א-סיטרית, עם כתפייה אחת, פאה שחורה ארוכה, וכנפיים (כחולות או לבנות). באותה הזדמנות אני חייבת להמליץ על סדרת הסרטים המופלאה הזאת - הסרט הראשון טוב וכל סרט שיצא מאז טוב מהקודם - מדובר בסדרה של סרטיים יצירתיים, מרגשים, ועם מסר טוב - לא רק לילדות קטנות, אלא לכל חובבי אנימציה וקסם, בכל הגילאים.

אלסה– 

אם יש לכן שמלה ארוכה וצמודה, תוכלו לוותר על המחוך המנצנץ ולהוסיף תכשיטים מנצנצים במקום. מוסיפים גלימה ארוכה (אפשר ממטפחת שקופה או סדין דק), פאת צמה בלונדינית, ואביזרים של פתיתי שלג כמו שהכנו בפוסט הזה.

זה הכל להפעם.

איזו דמות לובשת תכלת מחכה לכם בארון?

פורים מהספרים, תחפושות מהארון

ופתאום, כאילו לא עברו חודשים על חודשים, אני לוחצת על הכפתור "new post".

מה שלומכם?
עבר המון זמן, הא?
היום הבלוג הזה חוגג שנתיים. חגיגה קצת עצובה, אחרי שהוא לא היה פעיל מאז סוף אפריל... אבל בכל זאת שנתיים, וזה ראוי לציון, גם אם זה ציון יחד עם דקירה קטנה בלב.

אני כותבת לכם בעיצומה של חופשת מחלה, אחרי שתפסו אותי גם צינון וגם איזה וירוס קיבה והיכו אותי בסמטה... אז אני פותחת את הפוסט הזה עם טיפ למצוננים: אם גם אתם הצלחתם להחריב לעצמכם את העור מרוב קינוחי אף לפני שגררתם את עצמכם לקנות קלינקס אלוורה, ועכשיו כל מרכז הפרצוף שלכם מתקלף קשה ומגעיל - וזלין. ג'ל פטרוליום. אני יודעת שזה נשמע קצת מוזר ומפחיד למי שלא רגיל להשתמש בזה, או להשתמש רק על השפתיים, אבל זה באמת עובד פלאים. על האף, על הלחיים, אפילו על הסנטר - זה פשוט שיקם לי את העור ההרוס תוך יומיים, וזה מדהים, אז אני משתפת.

אבל לא בשביל זה התכנסנו כאן.
פורים מתקרב. עוד קצת פחות מחודש הוא כבר כאן. ועכשיו הזמן לארגן חבילה למשלוח מנות גמד-ענק שלכם (אני קיבלתי חבילה מהממת אתמול בדואר, אבל את שלי, בגלל המחלה, עוד לא שלחתי...), וכמובן - להתארגן על תחפושת.
כמו בפורים הקודם, אני מתכננת ומקווה להציף אתכם ברעיונות, והיום אני רוצה להתחיל עם אחד מהנושאים החביבים עליי - ספרים!

כשהייתי ילדה הייתי תולעת ספרים אמיתית. הספרים האהובים עליי היו אליס, שכבר הוקדשו לו כמה וכמה פוסטים (תחפושות, כובעים, מסיבה), והסיפור שאינו נגמר, שפשוט פתח לי עולם חדש ומופלא שבו לספרים יש עומק, שכבות, ומשמעויות על משמעויות, ולמי שעד אז קראה בעיקר "ג'ינגי", "דנידין", ו"קופיקו" - זו הייתה תגלית משנת חיים.

אז נתחיל עם אחת מהדמויות המרתקות של הסיפור שאינו נגמר - הקיסרית הילדותית.
בספר היא מתוארת עם שיער לבן בוהק ועיניים בצבע זהב. מכיוון שאין לי לא את זה ולא את זה (ואני גם לא נראית באמת כמו ילדה בת עשר, גם אם אני מרגישה ככה לפעמים), אני התמקדתי בגרסת הסרט (ויסלחו לי הטהרנים, זו הגישה שהתמקדתי בה גם בשאר התחפושות).

הביגוד שלה הוא בבסיסו פשוט מאוד - לבן, טהור, עדין. אם יש לכן כותונת לבנה גם זה יעבוד. אני בחרתי לשלב חצאית לבנה, גופיה לבנה סגורה (כיאה לילדה - זה לא לוק בשביל מחשופים), ועליונית תחרה. שחזרתי את קישוט הראש שלה עם שתי שרשראות פנינים זולות (מהסוג שמשיגים בחנויות שקל). במקרה לאחת מהן היה תליון שהתאים בצורה מושלמת, אבל אם משתמשים בשרשרת בלי תליון, אפשר להוסיף סיכה קטנה במרכז (סיכת שיער או בגד יעבדו היטב). את הכל כמובן מחזיקים בעזרת סיכות סבתא כדיי שיחזיק במקום... ומי שכמוני, תמיד חלם על תליון אורין משלו, יכול להוסיף אותו - בספר היא עונדת אותו לפני שהיא מביאה אותו לאטריו.
תוכלו להזמין תליון כזה כאן.

נשאר עם ספרים על ילדים שנשאבים לעולמות פנטזיה (אחת מהתמות האהובות עליי) עם דורותי מהקוסם מארץ עוץ.

במקרה מצאתי ביד שנייה חולצת גינגהם כפרית שהייתה לי מושלמת עבור דורותי, ושילבתי אותה עם חצאית פשוטה בכחול כהה - לא הצבע האידיאלי, אבל מכיוון שהחולצה הייתה הכוכבת של הלוק, הרגשתי בנוח גם אם שאר התלבושת לא מדוייקת. ניסיתי לשחזר את התסרוקת שלה במדוייק ככל שיכולתי (נראה לי שעשיתי עבודה לא רעה), עם פפיונים חמודים בקצה הצמה ועגילים אדומים שייצגו את נעלי האודם הקסומות.
אם במקרה אין לכם חולצת גינגהם כפרית מושלמת... תמיד אפשר לשלב  שמלה (או גופיה וחצאית בגוון דומה - או אפילו אוברול יהיה ממש חמוד!) בצבע כחול/תכלת עם חולצה לבנה (בסיס טוב לדורותי, אליס ובל). בשילוב עם תסרוקת מתאימה,לחיים ורודות, נעליים אדומות, וסלסלה קטנה עם בובת כלב (או כלב אמיתי, לברי המזל שזוכים לגדל כזה) - והתחפושת שלכם מוכנה.
ולמי שמתעקש על נעלי רובי מנצנצות כראוי, תמצאו הדרכה כאן.

מארץ עוץ אנחנו ממשיכים לארץ לעולם-לא... לפיטר פן, הילד הנצחי והתסמונת שחצי מהדור לוקה בה...

את ההשראה לפיטר הזה קיבלתי מהפיטר של רובין וויליאמס ב"הוק", שהוא הפיטר פן האהוב עליי.
לקחתי טישירט ירוקה גדולה, גזרתי רצועות מהשרוולים ומתחתית החולצה, וקשרתי בקצה. פתחתי את הצווארון וגזרתי בו פתח עם חורים משני הצדדים בהם השחלתי חוט דמוי עור (שהיה קצת מעוך מדי בשביל להראות טוב, אני חוששת). עם טייץ ירוק (תאלצו לסמוך עליי שהוא ירוק), חגורה חומה, ואביזרים של טבע (אני השתמשתי בתכשיטים של עלים, אבל אפשר לצרף לתחפושת גם עלים אמיתיים/מלאכותיים, או כמובן תליון בלוט - הנשיקה של פיטר). את השיער אספתי בצורה מבולגנת כראוי, והוספתי פרח... כי אני בת :) אבל אפשר כמובן גם להוסיף נוצה, או להסתפק בשיער המבולגן המרשים. מגפיים חומים/ירוקים ופגיון פלסטיק/עץ קטן דחוף בחגורה ישלימו את המראה הזה.

ומארץ עוץ להוגוורטס... הבית ספר הדמיוני של כולנו...

את הסיכה, העניבה, והשרביט, כבר היו לי ממסיבת ההארי פוטר שלי, ושיער ג'ינג'י טרי שגרם לי להרגיש כמו ג'יני וויזלי... כל מה שהיה צריך להוסיף זה חולצה לבנה מחוייטת (תתפלאו כמה קשה למצוא כזאת במלתחה שלי), קרדיגן אפור פשוט (כל גוון של אפור, או אפילו כחול כהה או שחור יעבדו), וחצאית אפורה (הבד שלה לא נכון - טריקו רך, אבל היא עובדת גם ככה). כמובן שלא התאפקתי והשתמשתי גם בשרשרת מחולל הזמן של הרמיוני... ולא ממש רואים בתמונה אבל יש לי ינשופים גאים מתנדנדים מהאוזניים. אם הייתי הולכת עם הרמיוני אז הייתי מתלתלת את השיער, או עם לונה - הייתי בוחרת בסיכה ועניבה של רייבנקלו (ועגילי סלק). זו תחפושת פשוטה שעם שינויים קלים יכולה להתאים לכמעט כל תלמיד הוגוורטס - וכמובן, תמיד תוכלו להיות "ניצב מספר 6".

ומכאן, לארץ התיכונה...
וידוי: לא הצלחתי לסיים לקרוא את שר הטבעות. ניסיתי, באמת ניסיתי, כמה פעמים... בעברית, באנגלית, בספר שמע... זה פשוט לא עבד. אני לא מתחברת לספרים האלו. אבל אני כן מאוד אוהבת את "ההוביט", והמחזמר שעשו לשר הטבעות לפני עשור, שהלכתי אליו בעיקר כסוג של בדיחה, היה אחת מחוויות התיאטרון המדהימות בחיי. (אתם יותר ממוזמנים להקשיב לשירים היפהפיים של המחזמר כאן.)

ארוון הענוגה. אין לי חולצה עם שרוולים עצומים כמו שלה, אבל יש לי חולצה אדומה בסגנון רנסנסי רומנטי, עם שרוולים נפתחים. אין לי שמלה שחורה ארוכה, אבל יש לי שמחלה כחולה כהה... שוב, לא נדרש דיוק ברמת הקוספליי בשביל שתחפושת תעבוד. השילוב של הפריטים, האביזרים, האיפור, וכמובן האופן שבו אתם נושאים את עצמכם, הם אלו שעושים בסופו של דבר את התחפושת.
את תכשיט הראש הכנתי בעצמי מחוט ברזל, בהשראת ההדרכה הזאת, ובינתיים גם הזמנתי את התליון המפורסם שלה מהסרט, שהוא תוספת מוצלחת תמיד. הכי חשוב? האוזניים. את אלו הזמנתי כאן, אבל אם אין לכם אפשרות להשיג תמיד תוכלו לפעול לפי ההדרכה הזאת.

ומפה אנחנו עוברים לווסטרוס... כנראה עולם הפנטזיה הבדיוני שהכי פחות הייתי רוצה לחיות בו... אבל אי אפשר להגיד שלא מעניין לקרוא עליו ולצפות בו. כאן ניסיתי לשחזר מראה של שתי דמויות.
הראשונה - הראשונה לשמה, דאינריז פרי־סער מבית טארגאריין, משחררת העבדים, הבלתי נשרפת, מלכת מירין, מלכת האנדאלים והרויאנר והאנשים הראשונים, חאליסי מלכת ערבות העשב העצומות והים הדות'ראקי, מנתצת השלשלאות ואם הדרקונים...

טוב, הלוק הזה הוא יותר ברמת הרעיון מאשר הביצוע, אני מודה. הבעיה הראשונה היא כמובן העובדה שאין לי שיער (או פאה טובה) בצבע פלטינה, ונאלצתי להסתפק בשיער האדמוני שלי. התסרוקת, לעומת זאת, נכונה - שיער פזור, ארוך, גלים רכים, וצמות דקות משני הצדדים, משוכות לאחורי הראש או נחות לצידו.
את התלבושת ניסיתי להרכיב מחצאית תכלת ארוכה (שנה שעברה היא שימשה אותי לתחפושת אריאל) ששימשה אותי כשמלה, פשמינה ששימשה אותי כגלימה, ושרשרת ששימשה אותי כאבזם חגורה...
בקיצור - לא, זה לא מושלם. אבל זו דוגמה טובה למה שאפשר לאלתר מדברים שיש לנו בבית, וזה כיף גדול.

אם אתם אוהבים תחפושות מאולתרות, אני ממש ממליצה לעקוב אחרי טומי לנק באינסטגרם. יש לו כשרון נדיר, הוא נורא מצחיק, והוא היה בבאפי, מה שאוטמטית הופך אותו למגניב בעשרים אחוז מכולנו.

מליסנדרה, הכוהנת האדומה, אפלה ומלאה בסודות כמו הלילה עצמו...
מהתחפושת הזאת הייתי הרבה יותר מרוצה. ראשית כי הפעם צבע השיער שלי היה מושלם לתפקיד... וכי מדובר בתלבושת הרבה יותר קלה לשחזור. שמלה לא מודרנית מדי בצבע בורדו ופשמינה בורדו/אדומה - ואתן שם (ואם במקרה אין לכן כאלו - היי, היא גם ככה עירומה חצי מהסצינות...).
עכשיו כשאנחנו יודעות מה משמעות הקולר שלה הייתי ממליצה לנסות לדייק איתו... אבל גם שרשרת דרמטית אחרת בצבעים מתאימים עושה את העבודה. מכייוון שאין כאן כמעט איפור, תאלצו להסתמך על ההבעה שלכן שתהיה דרמטית כראוי...

ומעולם הפנטזיה האלים של ר.ר.מרטין, לעולם הפנטזיה הילדי והרומנטי של אן שרלי...
את אן שרלי קראתי באיחור גדול, רק בשנה האחרונה... אבל, כמו שאן הייתה אומרת "מצאתי חברת נפש".
הג'ינג'ית המוזרה והחולמנית, עם הדמיון הגדול וההתלהבות האינסופית, הזכירה לי את החלקים שאני הכי מחבבת בעצמי, החלקים שאני הכי דואגת לטפח. 

החלקים ההכרחיים הם כמובן הצמות האייקוניות והכובע. אם במקרה יהיו שזורים בו פרחים אני בטוחה שאן תשמח...
את התלבושת הרכבתי משמלה פשוטה בגזרת "שק" (גזרת A? היא נראית לי בעיקר כמו שק), וחולצה חומה עם פרחים שהזכירה לי מאוד את מה שאן לובשת בסרט. מכיוון שהיה חסר לחולצה קולר, הוספתי שרשרת קולר. מובן שיש לה מגוון תלבושות, אבל את זו יחסית קל לשחזר גם עם בגדים מודרניים.
בתמונה הלכתי יחפה כמו בת כפר חסרת חינוך... אבל הייתי מתאימה לתלבושת מגפונים חומים או שחורים (לא נעליים פתוחות - היא צריכה ללכת בטבע!).

ואחרונה חביבה להפעם, יתומה ספרותית אחרת, ואהובה עליי מאוד.
לג'יין אייר יש "מוניטין" מאוד אפל ואפרורי, ואכן ברמת התוכן היא נאלצת להתמודד עם הרבה דברים לא קלים, אבל היא דמות נהדרת. שנונה, חזקה, חכמה, ומערכת היחסים שלה עם מר רוצ'סטר מזכירה לי השיח העוקצני-פלרטטני של לוק ולורליי. אם נשארתם בטראומה מ"אנקת גבהים" המדכא והאכזרי של אמילי, אז דעו ששווה לתת לשרלוט צ'אנס.

שמלה כהה,בצבע אפור/כחול/שחור, צנוע (עדיף להוסיף חצאית ארוכה ולא להסתפק בשמלה קצרה כמוני), בתוספת קולר תחרה לבן (אותו אחד שגזרתי ממפה והשתמשתי בו בשביל אליס), שיער עם שביל באמצע, אסוף בצניעות ומכסה על האוזניים, איפור מינימלי - וזה הכל בעצם.
לא בטוח שהרבה אנשים יזהו את התחפושת, אבל אלו שכן - תדעו שאתם יכולים לדבר איתם על ספרים.

זה הכל להפעם.
קראתם את כל הספרים האלו? יש עוד דמויות שהייתם רוצים שאני אעשה?
או סתם ספרים שאתם רוצים להמליץ לי עליהם?
שתפו בתגובות.