פורים האק: שמלה שכולה תכלת

זוכרים שהבטחתי לכם בפוסט התחפושות בהשראת טים ברטון להגיע גם לאליס?

הנה אני מקיימת.

ובאותה הזדמנות חשבתי שאני כבר אקדיש פוסט שלם לאוצר התחפושתי שהוא – שמלה בצבע תכלת.

את השמלה הספציפית שתראו כאן מצאתי באליאקספרס (ראיתם גם את הגרסה האדומה שלה, ואני צריכה אותה בכל הצבעים. צריכה!), אבל כמובן שגם בארצנו הקטנה אפשר למצוא שפע של שמלות שיתאימו, אולי אפילו בארון הפרטי שלכן.

אז נתחיל, כאמור, עם אליס של טים ברטון:

השמלה של אליס מקושטת בכפתורים שחורים במרכז החולצה, ובתחתית החצאית ישנם עיטורים שחורים. אפשר בקלות להשיג כפתורים שחורים קטנים ולתפור אותם, אפילו באופן זמני, לבגד, אבל אני העדפתי להוסיף את הטאץ' השחור עם רקמה שחורה (אפשר גם לשים חולצה שחורה עם מפתח צוואר קטן יותר מהשמלה מתחתיה). מתחת לשמלה לבשתי חצאית שחורה, מעט ארוכה יותר מהשמלה, כך שהשחור יבצבץ ויזכיר את העיטורים השחורים של המקור. 

הוספתי פאה בלונדינית מתולתלת, מגפונים בסגנון ויקטוריאני, וכתוספת אחרונה – עגילים של הארנב הלבן ושעון, שענדתי כסיכות דש, ומתאימות לדעתי לסגנון של הסרט.

ומאליס אחת נעבור לאליס שנייה – אליס המצויירת של דיסני. בעבר כבר הוקדש לה כאן פוסט שלם, אבל אז עוד לא הייתה לי השמלה הזאת...

לאליס המצוירת יש סינר גדול מעל השמלה שלה. יש לי אוסף די יפה של סינרי תחפושת שהצטברו אצלי עם השנים, אבל למרבה הצער, כולם מכסים רק את החלק התחתון של הגוף. מה עושים?

משתמשים בשני סינרים! אחד קשור מסביב לצוואר, ושני מסביב למתניים (ומסביב לסינר העליון). אין לכם אוסף סינרים כמו שלי? אפשר להשתמש גם בחולצת טריקו לבנה, כאשר השרוולים משמשים כסרטי קשירה (זה מה שאני עשיתי לפני שהשגתי סינרים, וזה עבד היטב).

הוספתי פאה בלונדינית חלקה, קשת עם פפיון, נעליים שחורות (עדיף נעלי בובה, אני לא מוצאת כרגע את שלי, סיכוי טוב שהחתול אכל אותן), וגם סיכות חמודות בהשראת אליס שחשבתי שזאת הזדמנות מצויינת לנצל.

ומילדה אחת שכלואה בעולם הזוי לילדה אחרת...

נתחיל עם הבהרה: לא, דורותי לא באמת לבושה ככה בסרט. יש לה שמלת סרפן משובצת בכחול-לבן, וחולצה לבנה נפוחת שרוולים מתחת. היא בכלל לא לובשת סינר בשום שלב.

ובכל זאת. יש איזה דימוי שהתקבע, וכפי שאתם יודעים, תחפושת לא חייבת להיות נאמנה למקור – אלא לדימוי. אז הבסיס של התחפושת הזאת הוא כמעט זהה לאליס – שני סינרים, אחד עליון ואחד תחתון – הפעם התחתון קטן יותר, כי אין סיבה לתת לו להשתלט על התלבושת, והעליון נועד בעצם כדיי לדאוג לשילוב הצבעים המקורי, אם כי בסדר הפוך. מעשית גם אפשר לשים חולצה לבנה סגורה מתחת לשמלה, וגם זה יעבוד. במקום נעליים שחורות – נעלי אודם (עדיף מנצנצות, אם יש לכם את המזל להשיג כאלו), גרביים לבנות, וצמות מקושטות בסרטים בצבע תכלת (עדי שניים זהים...). רוצים לקחת את התחפושת שלב אחד הלאה? – תוסיפו סלסלה עם כלבלב טוטו משלכם. בעלי חיים תמיד גונבים את ההצגה.

ילדות בעולמות חלומיים פשוט אוהבות ללבוש תכלת, כנראה...

וונדי מפיטר לובשת את הכותונת תכלת שלה עם סרט ורוד מתחת לאיזור החזה, נעלי סירה, ופפיון תכלת ענקי מאחורי העורף. יש לה מין פוני קטן שהולך לצדדים, שיער אסוף, וקוקו של "בקבוקים" – בגלל מגבלות זמן הסתפקתי בפאה שהזכירה לי את התסרוקת שלה, אבל אם אתן רוצות בקבוקים אמיתיים, אני ממליצה על ההדרכה הזאת – זה לא הכי נוח לישון ככה, אבל זה עובד בצורה נהדרת.

זה עבד לי מצוין עבור אנסטסיה טרמיין, האחות החורגת של סינדרלה

תוספת נהדרת (שאנחנו לא מצאנו בזמן לצילומים): בלוט קטן על שרשרת, הנשיקה מפיטר.

אנחנו נשארים בעולם האגדות של דיסני עם האחת והיחידה – סינדרלה.

סינדרלה של הסרט, יש לציין, בכלל לובשת שמלה כסופה... אבל בפארקים ובמוצרים היא לובשת תכלת, ועם דימוי, כפי שאמרנו, אי אפשר להתווכח (מה עוד שהרבה יותר קשה להשיג שמלה יפה כסופה).

בשביל סינדרלה הורדתי את השרוולים המתנפחים למטה, כך שיחשפו את הכתפיים. הוספתי נעליים כסופות מנצנצות, קולר מנצנץ (בסרט היא עונדת קולר שחור, אבל מכיוון שהשמלה שלי לא מנצנצת כמו שלה הרגשתי צורך להוסיף אקסטרא-בלינג במקום אחר), עגילים גדולים וסרט שיער, על תסרוקת אסופה גבוה עם פוני מגולגל. הסתפקתי בשיער שלי, מכיוון שעוד לא השגתי פאת סינדרלה ראוייה (אם כי יש לי איזה רעיון שאני משחקת איתו, ואם הוא יעבוד אני כמובן אשתף אתכם בהמשך). החצאית המלאה של השמלה הזאת ממש עוזרת ליצור את המראה העשיר, כך שלמרות שברור שזו לא שמלת נשף, היא עדיין מזכירה אותה ונותנת הרגשה דומה, אבל הרבה יותר נוחה.

אנסטסיה (המעולה!) של אולפני פוקס מבוססת אמנם על אדם אמיתי, אבל בסרט היא לא אייקון היסטורי טראגי אלא נסיכה מהאגדות...

 כיאה לנסיכה, גם לה יש שמלה בגווני תכלת ופפיון ענקי. בתלבושת הזאת יש לה חגורה חומה, מגפונים, ושרוולים לבנים מגולגלים – לבשתי חולצה קצרה לבנה מתחת לשמלה בשביל השרוולים, אך מכיוון שמפתח המחשוף של השמלה פתוח כל כך, "זכיתי" גם בקולר. את השיער סידרתי בקוקו, עם גל מנופח בקדמה ומעט נפח בצדדים, וכמובן עם הפפיון – לדעתי המראה שלה כאן *מאוד* מושפע מאריאל, אבל מעודן יותר ולביש יותר.

גברת בנקס מ"מרי פופינס" (שהוקדש לה פוסט שלם משלה), לובשת גם היא שמלת תכלת

 – היא אמנם ארוכה וסגורה, אבל עם האביזרים הנכונים, אפשר לשחזר את המראה שלה לא רע – חגורה צהובה, צעיף או שרשרת צהובים, כובע קש, וכמובן, הכי חשוב, סרט עם הכיתובית - 
VOTES FOR WOMEN!

כי אין חשוב מזה, אחיותיי הסופרג'יסטיות.

ועכשיו נעזוב את עולם האגדות ונכנס לעולם עם אווירה... טיפונת שונה.

אמנם גם "הניצוץ" הוא סוג של אגדה, אבל אני בספק אם דיסני היו עושים ממנו סרט.

התאומות גריידי האומללות גם הן לובשות שמלות תכלת עם סרט-חגורה ורוד, והקולר, שרוולים, ותחתית החצאית שלהן מסתיימות במלמלה. אני הסתפקתי בלהוסיף רקמה לבנה באיזור המחשוף, שיצרה אפקט דומה וגם דאגה לסגור קצת את המחשוף (בכל זאת – ילדות...). 

מוסיפים גרביים לבנות, נעליים שחורות (עדיף בובה), ואת השיער מסדרים בשביל בצד עם סיכה ילדותית (אני גם סידרתי את השיער בתסרוקת קארה, כששאר אורך השיער שלי מגולגל ומוחזק בסיכות מאחור). מוסיפים איפור חיוור מאוד, ומדגישים את הצללים, ליצירת מראה חולני. יש כאלו שמתפרעים עם צבע אדום דמוי-דם על השמלות, אני מעדיפה לשמור על הבגדים שלי... במקום הכנתי קולר מדבק חם, שמדמה דם מטפטף, וצבעתי אותו באקריליק (שילוב של אדום ושחור, ליצירת צבע יותר ריאליסטי). אני חושבת שזה אפקטיבי ביותר... לא?

עוד תחפושות שתוכלו להוציא משמלת תכלת – אבל לא מהשמלה הספציפית הזאת:

הפיה הכחולה של פינוקיו – 

כאן תצטרכו כנפיים גדולות, שרביט, ושמלה בסגנון רך ונשפך יותר, עדיף עם שרוולים "נפתחים". מכיוון שהשרוולים שלה מבד שקוף, אפשר להסתפק גם בשמלה ללא שרוולים. אפשר לקשור רצועת בד כחולה מסביב למתניים, כשהקצוות נפגשים במרכז ויורדים כלפי מטה (אפשר להחזיק הכל עם סיכה יפה ומנצנצת), להוסיף קשת שיער כחולה ותכשיטים מנצנצים (עדיף עם כוכבים) וכמובן – שרביט קסמים עם כוכב בקצה.

סילברמיסט–

החברה הטובה של טינקרבל דורשת שימלה א-סיטרית, עם כתפייה אחת, פאה שחורה ארוכה, וכנפיים (כחולות או לבנות). באותה הזדמנות אני חייבת להמליץ על סדרת הסרטים המופלאה הזאת - הסרט הראשון טוב וכל סרט שיצא מאז טוב מהקודם - מדובר בסדרה של סרטיים יצירתיים, מרגשים, ועם מסר טוב - לא רק לילדות קטנות, אלא לכל חובבי אנימציה וקסם, בכל הגילאים.

אלסה– 

אם יש לכן שמלה ארוכה וצמודה, תוכלו לוותר על המחוך המנצנץ ולהוסיף תכשיטים מנצנצים במקום. מוסיפים גלימה ארוכה (אפשר ממטפחת שקופה או סדין דק), פאת צמה בלונדינית, ואביזרים של פתיתי שלג כמו שהכנו בפוסט הזה.

זה הכל להפעם.

איזו דמות לובשת תכלת מחכה לכם בארון?

תמונה ליום- פברואר 2016

החודש האחרון היה מטורף. חודש של המון-המון עומס ושינויים בעבודה, יום הולדת, מסיבה, וכל הלחצים, מתחים והכנות שקשורים אליהם... מין חודש כזה שאין בו רגע מנוחה או אוויר לנשימה, ומרגישים כאילו תמיד עושים משהו, תמיד בדרך לאנשהוא, תמיד צריך להתכונן לדבר הבא...

יש אנשים שפורחים בתנאים כאלו. אני, לעומת זאת, מקבלת פריחה...

אבל הנה הגיע היום האחרון של החודש (שכמו בדווקא, החליט לדחוף עוד יום נוסף, כאילו בכוונה כדיי להקשות) – ושרדתי. שרדתי את העומס. שרדתי את היומולדת. שרדתי שיטפון של מחשבות שאין לי  פנאי מעשי או רגשי למיין... שרדתי, ולא רק שרדתי – אלא בכל הזדמנות שהייתה לי, לקחתי לי רגע, לעצור, להסתכל סביב, להנות מהיופי, ולצלם תמונה.

והנה, לכבוד סוף פברואר, החלטתי שאני לא נכנעת ללחץ. אני מנצלת את היום החופשי הזה, יום של פעם בארבע שנים, בשביל לצאת למסעדה עם אמא ודנה. אני אבטל את ההרשמה שלי ללימודים שלא מתאימים לי. אני אמצא את הדרך שלי לאזן בין הצריך והכדאי, בין ההם והאני, בין החייבים להספיק לחייבים לנוח, ואולי אגלה שאם מתפשרים עם המציאות – גם היא מסכימה לפעמים להתפשר חזרה.

החודש יצאו לי קצת יותר תמונות - כי יומולדת.

הצמח זה מזכיר לי פתית שלג

התקרה בעבודה שלי. אני חשבתי שזו תמונה גאומטרית מגניבה, אבל באינסטגרם היא לא זכתה לפופולאריות...

אני אוהבת איך שצמחים נותנים לנו מין הצצה לעולם אחד. אחד חורפי, אחד שמשי ואקזוטי, האחד מתקתק - הכל באדניות ליד המרפאה...

בפייסבוק התלהבו מחתול שבגלל כתם עגול על הסנטר נראה תמיד מופתע. גם אצלנו ברחוב יש חתול כזה... אבל הוא נראה יותר מהורהר ממופתע.

הפרחים האלו כל כך מתוקים שרציתי לשים את כל האדנית כזר על הראש שלי...

"את רוצה לצלם אותי? רגע, אני רק אבקש רשות מאבא..."

כשאת רוצה להשתמש בצמחים כחומרי יצירה (כמה אני מחפשת כאלו בחג מולד!)

בשמיני לפברואר, רגע לפני יום ההולדת שלי, אנחנו חוגגים את "יום הנרי" - היום שבו הקטן המופלא הזה נכנס לחיים שלי, וחלקיק שנייה אחר כך גם ללב. מתנת היומולדת הכי טובה שקיבלתי מהעולם.

פרחים ליומולדת. הם עדיין יושבים באותו מקום. כבר קצת יבשים ונבולים, אבל עדיין יפים...

סלפי-יומולדת. במקום זר שלם הסתפקתי בסיכה פרחונית עם ציפור, שאני נורא אוהבת אבל מעזה ללכת איתה רק לעיתים רחוקות.

מתנות! 1: את הערימה הנהדרת הזאת קיבלתי מדנה. הרבה אליס, הרבה פנטזיה, אבל הכי כיף התליון בדמותה של אודרי

עוגת יוגורט וניל תפוז עם תותים וסוכר- מתישהו אני אחלוק אתכם את המתכון

הפרחים האלו עדינים כמו נייר משי. הם מזכירים לי את תחילת הסיפור של שלגיה, עם טיפת הדם על השלג.

ספויילר יומולדת: בכוונה לא פרסמתי תמונות מהמסיבה כי אני שומרת אותן לפוסט נפרד בבלוג. אבל לא התאפקתי מלתת לכם הצצה קטנה. יכולים לנחש מה היה הנושא של המסיבה?

מתנות! 2: אני כבר מחכה לארגן מסיבה שבה אוכל להשתמש בערכה המתוקה הזאת - אבירים, דרקונים וטירות! היפהפיה הנרדמת?

מתנות! 3: לא כולם יודעים שעבדתי כמה שנים כ"פיה מקצועית" באירועים וימי הולדת. תמיד אהבתי לחשוב על עצמי במונחים האלו, ונהניתי להכניס לתכנים שהעברתי סיפורים ותיאוריות שהמצאתי לעצמי - אבל עכשיו אני אהיה מומחית אמיתית!

מתנות! 4: ההורים כנראה ממש דאגו שיהיה לי קר בתנוכי האוזניים... הארנבים הם כנראה האהובים עליי

וסוג אחר של מתנה - אודרי (בעיגול-כרבול מושלם) והנרי חולקים איתי מיטה ביום האהבה.

חגגתי עם ההורים ביציאה משפחתית לסינמה סיטי להופעה של 'בילי שוורץ', שם מצאתי את הזוג המוזר הזה...

שחור ולבן, צעיר ומבוגר, בן ובת - ושניהם מקסימים להפליא.

מקנחת יום כיף עם הדודה הכי מגניבה שיש

לפעמים אני מסתכלת גם למעלה.

הם מאוד באופנה עכשיו, אתם יודעים

הימיני נראה כמו פרפר

11 בלילה, אני חוזרת מיום עבודה מתיש מעבר למילים, ומחליטה למדוד לרגע את שרשרת המצח החדשה שלי. עשר דקות אחר כך - אני כבר בתחפושת מלאה, עם אביזרים ואיפור...

את התמונה הזאת פרסמתי בתירוץ של 'זה היום הבינלאומי לאהבת חיות מחמד', אבל האמת היא שאני לא צריכה תירוצים. זה הנרי, ומכיוון שהוא מתחבא כל פעם שבאים אורחים, זו ההזדמנות היחידה שלי להשוויץ בו. אני כל כך אוהבת את התינוק הזה.

כמו פרפר משולש

לפעמים התמונה פשוט מחכה לך ליד העבודה...

אודרי היפה מדגמנת מצעים (אני מכורה לשמיכות פלאפיות, והחתולים מסכימים)

חמוד כמו אף של חתול (כמעט)

חברה שאלה אותי למה אני מפרסמת תמונות רק של הנרי ואודרי. למה טופי מקופחת כל כך? האמת העצובה היא שטופי לא ממש נותנת לי לצלם אותה...  או בכלל לראות אותה במהלך היום. ברגעים הנדירים שהיא מרשה לי להראות לה אהבה, אני מעדיפה להיות איתה מאשר עם המצלמה. אז בינתיים אתם תאלצו להסתפק בתמונות של היצורון המאיר הזה...

אחרונה חביבה, אורחת מיוחדת ליום מיוחד: נלה, האורחת הכי קטנה במסיבה שלי (וגם זו שלבושה הכי יפה).

אז זה היה פברואר שלי. איך היה שלכם?

נ.ב. אני צופה עכשיו בחידוש/איחוד/חזרה של צער גידול בנות ונהנית מכל רגע מתקתק. האם יש לזה ערך מעבר לנוסטלגיה? אני לא בטוחה. אבל לא חייבים מעבר לזה. כיף לחזור הביתה לחברים נושנים, ולגלות עד כמה בעצם נשארנו אותו דבר.