פורים האק: שמלה שכולה תכלת

זוכרים שהבטחתי לכם בפוסט התחפושות בהשראת טים ברטון להגיע גם לאליס?

הנה אני מקיימת.

ובאותה הזדמנות חשבתי שאני כבר אקדיש פוסט שלם לאוצר התחפושתי שהוא – שמלה בצבע תכלת.

את השמלה הספציפית שתראו כאן מצאתי באליאקספרס (ראיתם גם את הגרסה האדומה שלה, ואני צריכה אותה בכל הצבעים. צריכה!), אבל כמובן שגם בארצנו הקטנה אפשר למצוא שפע של שמלות שיתאימו, אולי אפילו בארון הפרטי שלכן.

אז נתחיל, כאמור, עם אליס של טים ברטון:

השמלה של אליס מקושטת בכפתורים שחורים במרכז החולצה, ובתחתית החצאית ישנם עיטורים שחורים. אפשר בקלות להשיג כפתורים שחורים קטנים ולתפור אותם, אפילו באופן זמני, לבגד, אבל אני העדפתי להוסיף את הטאץ' השחור עם רקמה שחורה (אפשר גם לשים חולצה שחורה עם מפתח צוואר קטן יותר מהשמלה מתחתיה). מתחת לשמלה לבשתי חצאית שחורה, מעט ארוכה יותר מהשמלה, כך שהשחור יבצבץ ויזכיר את העיטורים השחורים של המקור. 

הוספתי פאה בלונדינית מתולתלת, מגפונים בסגנון ויקטוריאני, וכתוספת אחרונה – עגילים של הארנב הלבן ושעון, שענדתי כסיכות דש, ומתאימות לדעתי לסגנון של הסרט.

ומאליס אחת נעבור לאליס שנייה – אליס המצויירת של דיסני. בעבר כבר הוקדש לה כאן פוסט שלם, אבל אז עוד לא הייתה לי השמלה הזאת...

לאליס המצוירת יש סינר גדול מעל השמלה שלה. יש לי אוסף די יפה של סינרי תחפושת שהצטברו אצלי עם השנים, אבל למרבה הצער, כולם מכסים רק את החלק התחתון של הגוף. מה עושים?

משתמשים בשני סינרים! אחד קשור מסביב לצוואר, ושני מסביב למתניים (ומסביב לסינר העליון). אין לכם אוסף סינרים כמו שלי? אפשר להשתמש גם בחולצת טריקו לבנה, כאשר השרוולים משמשים כסרטי קשירה (זה מה שאני עשיתי לפני שהשגתי סינרים, וזה עבד היטב).

הוספתי פאה בלונדינית חלקה, קשת עם פפיון, נעליים שחורות (עדיף נעלי בובה, אני לא מוצאת כרגע את שלי, סיכוי טוב שהחתול אכל אותן), וגם סיכות חמודות בהשראת אליס שחשבתי שזאת הזדמנות מצויינת לנצל.

ומילדה אחת שכלואה בעולם הזוי לילדה אחרת...

נתחיל עם הבהרה: לא, דורותי לא באמת לבושה ככה בסרט. יש לה שמלת סרפן משובצת בכחול-לבן, וחולצה לבנה נפוחת שרוולים מתחת. היא בכלל לא לובשת סינר בשום שלב.

ובכל זאת. יש איזה דימוי שהתקבע, וכפי שאתם יודעים, תחפושת לא חייבת להיות נאמנה למקור – אלא לדימוי. אז הבסיס של התחפושת הזאת הוא כמעט זהה לאליס – שני סינרים, אחד עליון ואחד תחתון – הפעם התחתון קטן יותר, כי אין סיבה לתת לו להשתלט על התלבושת, והעליון נועד בעצם כדיי לדאוג לשילוב הצבעים המקורי, אם כי בסדר הפוך. מעשית גם אפשר לשים חולצה לבנה סגורה מתחת לשמלה, וגם זה יעבוד. במקום נעליים שחורות – נעלי אודם (עדיף מנצנצות, אם יש לכם את המזל להשיג כאלו), גרביים לבנות, וצמות מקושטות בסרטים בצבע תכלת (עדי שניים זהים...). רוצים לקחת את התחפושת שלב אחד הלאה? – תוסיפו סלסלה עם כלבלב טוטו משלכם. בעלי חיים תמיד גונבים את ההצגה.

ילדות בעולמות חלומיים פשוט אוהבות ללבוש תכלת, כנראה...

וונדי מפיטר לובשת את הכותונת תכלת שלה עם סרט ורוד מתחת לאיזור החזה, נעלי סירה, ופפיון תכלת ענקי מאחורי העורף. יש לה מין פוני קטן שהולך לצדדים, שיער אסוף, וקוקו של "בקבוקים" – בגלל מגבלות זמן הסתפקתי בפאה שהזכירה לי את התסרוקת שלה, אבל אם אתן רוצות בקבוקים אמיתיים, אני ממליצה על ההדרכה הזאת – זה לא הכי נוח לישון ככה, אבל זה עובד בצורה נהדרת.

זה עבד לי מצוין עבור אנסטסיה טרמיין, האחות החורגת של סינדרלה

תוספת נהדרת (שאנחנו לא מצאנו בזמן לצילומים): בלוט קטן על שרשרת, הנשיקה מפיטר.

אנחנו נשארים בעולם האגדות של דיסני עם האחת והיחידה – סינדרלה.

סינדרלה של הסרט, יש לציין, בכלל לובשת שמלה כסופה... אבל בפארקים ובמוצרים היא לובשת תכלת, ועם דימוי, כפי שאמרנו, אי אפשר להתווכח (מה עוד שהרבה יותר קשה להשיג שמלה יפה כסופה).

בשביל סינדרלה הורדתי את השרוולים המתנפחים למטה, כך שיחשפו את הכתפיים. הוספתי נעליים כסופות מנצנצות, קולר מנצנץ (בסרט היא עונדת קולר שחור, אבל מכיוון שהשמלה שלי לא מנצנצת כמו שלה הרגשתי צורך להוסיף אקסטרא-בלינג במקום אחר), עגילים גדולים וסרט שיער, על תסרוקת אסופה גבוה עם פוני מגולגל. הסתפקתי בשיער שלי, מכיוון שעוד לא השגתי פאת סינדרלה ראוייה (אם כי יש לי איזה רעיון שאני משחקת איתו, ואם הוא יעבוד אני כמובן אשתף אתכם בהמשך). החצאית המלאה של השמלה הזאת ממש עוזרת ליצור את המראה העשיר, כך שלמרות שברור שזו לא שמלת נשף, היא עדיין מזכירה אותה ונותנת הרגשה דומה, אבל הרבה יותר נוחה.

אנסטסיה (המעולה!) של אולפני פוקס מבוססת אמנם על אדם אמיתי, אבל בסרט היא לא אייקון היסטורי טראגי אלא נסיכה מהאגדות...

 כיאה לנסיכה, גם לה יש שמלה בגווני תכלת ופפיון ענקי. בתלבושת הזאת יש לה חגורה חומה, מגפונים, ושרוולים לבנים מגולגלים – לבשתי חולצה קצרה לבנה מתחת לשמלה בשביל השרוולים, אך מכיוון שמפתח המחשוף של השמלה פתוח כל כך, "זכיתי" גם בקולר. את השיער סידרתי בקוקו, עם גל מנופח בקדמה ומעט נפח בצדדים, וכמובן עם הפפיון – לדעתי המראה שלה כאן *מאוד* מושפע מאריאל, אבל מעודן יותר ולביש יותר.

גברת בנקס מ"מרי פופינס" (שהוקדש לה פוסט שלם משלה), לובשת גם היא שמלת תכלת

 – היא אמנם ארוכה וסגורה, אבל עם האביזרים הנכונים, אפשר לשחזר את המראה שלה לא רע – חגורה צהובה, צעיף או שרשרת צהובים, כובע קש, וכמובן, הכי חשוב, סרט עם הכיתובית - 
VOTES FOR WOMEN!

כי אין חשוב מזה, אחיותיי הסופרג'יסטיות.

ועכשיו נעזוב את עולם האגדות ונכנס לעולם עם אווירה... טיפונת שונה.

אמנם גם "הניצוץ" הוא סוג של אגדה, אבל אני בספק אם דיסני היו עושים ממנו סרט.

התאומות גריידי האומללות גם הן לובשות שמלות תכלת עם סרט-חגורה ורוד, והקולר, שרוולים, ותחתית החצאית שלהן מסתיימות במלמלה. אני הסתפקתי בלהוסיף רקמה לבנה באיזור המחשוף, שיצרה אפקט דומה וגם דאגה לסגור קצת את המחשוף (בכל זאת – ילדות...). 

מוסיפים גרביים לבנות, נעליים שחורות (עדיף בובה), ואת השיער מסדרים בשביל בצד עם סיכה ילדותית (אני גם סידרתי את השיער בתסרוקת קארה, כששאר אורך השיער שלי מגולגל ומוחזק בסיכות מאחור). מוסיפים איפור חיוור מאוד, ומדגישים את הצללים, ליצירת מראה חולני. יש כאלו שמתפרעים עם צבע אדום דמוי-דם על השמלות, אני מעדיפה לשמור על הבגדים שלי... במקום הכנתי קולר מדבק חם, שמדמה דם מטפטף, וצבעתי אותו באקריליק (שילוב של אדום ושחור, ליצירת צבע יותר ריאליסטי). אני חושבת שזה אפקטיבי ביותר... לא?

עוד תחפושות שתוכלו להוציא משמלת תכלת – אבל לא מהשמלה הספציפית הזאת:

הפיה הכחולה של פינוקיו – 

כאן תצטרכו כנפיים גדולות, שרביט, ושמלה בסגנון רך ונשפך יותר, עדיף עם שרוולים "נפתחים". מכיוון שהשרוולים שלה מבד שקוף, אפשר להסתפק גם בשמלה ללא שרוולים. אפשר לקשור רצועת בד כחולה מסביב למתניים, כשהקצוות נפגשים במרכז ויורדים כלפי מטה (אפשר להחזיק הכל עם סיכה יפה ומנצנצת), להוסיף קשת שיער כחולה ותכשיטים מנצנצים (עדיף עם כוכבים) וכמובן – שרביט קסמים עם כוכב בקצה.

סילברמיסט–

החברה הטובה של טינקרבל דורשת שימלה א-סיטרית, עם כתפייה אחת, פאה שחורה ארוכה, וכנפיים (כחולות או לבנות). באותה הזדמנות אני חייבת להמליץ על סדרת הסרטים המופלאה הזאת - הסרט הראשון טוב וכל סרט שיצא מאז טוב מהקודם - מדובר בסדרה של סרטיים יצירתיים, מרגשים, ועם מסר טוב - לא רק לילדות קטנות, אלא לכל חובבי אנימציה וקסם, בכל הגילאים.

אלסה– 

אם יש לכן שמלה ארוכה וצמודה, תוכלו לוותר על המחוך המנצנץ ולהוסיף תכשיטים מנצנצים במקום. מוסיפים גלימה ארוכה (אפשר ממטפחת שקופה או סדין דק), פאת צמה בלונדינית, ואביזרים של פתיתי שלג כמו שהכנו בפוסט הזה.

זה הכל להפעם.

איזו דמות לובשת תכלת מחכה לכם בארון?

היה היו פעם... תחפושות מהטלוויזיה (והאגדות)

פורים כבר ממש מסביב לפינה וחגיגות פורים מוקדמות צצות להן כמה פטריות אחרי הגשם (או לפני פורים)...
ואם עדיין אין לכן תחפושת, אני מזמינה אתכן להפוך את הארון שלכן ולמצוא בו את הדמויות האהובות עליכן.

נתחיל עם אהובתי בעלת האופטימיות האינסופית - קימי שמידט, הבלתי ניתנת לשבירה.

התלבושות של קימי נוטות לצבעוניות עזה ושילובים בלתי אפשריים. היא תקועה באמצע שנות התשעים העליזות, וגם הטעם שלה תקוע בסביבות גיל 13 - צבעוני, ילדותי, שמח, וטיפונת מגוחך. כאן ניסיתי לשחזר את אחת מהתלבושות האייקוניות שלה, עם חולצה פרחונית וקרדיגן צהוב עם פרפרים (אצלה הפרפרים רקומים, אצלי הם מדבקות שקניתי בחנות שקל. אפשר להדביק עליהם סיכות מהצד השני כך שלא יהיה חשש שהדבק ייחלש והן יפלו).
את השיער שלי, שכבר היה בגוון מתאים, אספתי בקוקו נמוך מאוד ואת החלק התחתון הידקתי בסיכות לעורף שלי, יוצרת מראה של שיער קצר יותר. וכמובן - אין קימי בלי חיוך ענקי-ענקי. תזכרו - אתן יכולות לסבול הכל למשך 20 שניות.

דמות עם סגנון מאוד דומה אבל קצת בוגר יותר היא אמה פילסברי מ"גלי"

גם אצלה תמצאו קרדיגנים צבעוניים, סיכות ילדותיות, פפיונים והדפסים עזים, אבל הסגנון שלה הוא פחות "ילדה קטנה" ויותר "ספרנית שיק" - צנוע, מחוייט, וינטג'י, עליז מאוד, אובססיב-קומפולסיב, ולגמרי מאוהב בוויל שוסטר.
גם כאן סידרתי את השיער בצורה דומה לקימי שמידט, רק הקפדתי על שביל לצד ועל מראה מסודר יותר.

עוד דמות שלא חוששת לעולם מהדפסים ילדותיים (שלא נאמר קצת אידיוטיים) היא לורליי גילמור, אהובתי הנצחית.

ללורליי יש אוסף מרשים של טישירטים עם הדפסים - בולדוג, סוס, ילדים, כיתוביות שנונות... היא לובשת את כל הבגדים שאמילי לא הרשתה לה לבוש כשהייתה ילדה, ולא אכפת לה שהבת שלה מתלבשת יותר בוגר ממנה. כמובן, לורליי לבד היא רק חצי מסט - בשביל רורי, חולצה מכופתרת בצבע תכלת וחצאית משבצות תחקה לא רע את המדים שלה מצ'ילטון, ובשביל לוק - חולצת פלאנל משובצת וכובע בייסבול כחול (הפוך, כמובן). ולא לשכוח ספל קפה! 

הסדרה של פגי קארטר אמנם לא שרדה הרבה זמן (דקת דומייה), אבל הסטייל שלה הוא על-זמני

אם אתן מכורות לוינטאג' (כמוני), אז זו התחפושת בשבילכן. את השמלה הזאת השגתי מחברה של סבתא שלי, אבל כל שמלה כהה (או שילוב של חצאית וחולצה או ז'קט, זה לוק שאפשר לשחק איתו) יעשו את העבודה היטב. כובע אדום (שלי בסגנון שונה לגמרי אבל עדיין מתאים לתקופה) ותכשיטים מינימליים (פגי היא לא בחורה מגונדרת).
גם כאן קיצרתי את השיער שלי באותה השיטה, וגילגלתי את השיער שלי בצד אחורה, כך שנוצר מין באמפ (זה לא בדיוק ויקטורי רול אבל השיטה דומה). בצד השני נתתי לו ליפול קצת על הפנים ואת שאר השיער הידקתי אחורה עם סיכה.
 הכי חשוב, לתחפושת הזו ותמיד - דעי את הערך שלך.

והכוכבת הגדולה של האלווין השנה, כוכבת הטלוויזיה עם הכי מעט שורות, הכי מעט שיער, ועם רק בערך שם - 11.

מי שלא מתחשק לה לגלח את כל השיער יכולה להשתמש בפאה בלונדינית באורך קארה ארוך, כמוני...

עם שמלה ורודה בהירה, וז'קט כחול (אפשר ז'קט ג'ינס, פוטר, או "מעיל רוח" - זכרו שמדובר בשנות ה80), ונעלי התעמלות מהוהות - גם אתן תוכלו להיות אילבן... איפרתי לעצמי לחיים קצת שקועות וצללים מסביב לעיניים - אחרי הכל, היא עברה הרבה... ודם נוזל מהאף (אודם), כמו שקורה לה שכהיא מתאמצת.

ואחרי שהתפזרנו עם כל מיני סדרות עכשיו נתמקד רק בסדרה אחת - Once Upon a Time, או בעברית "עד עצם היום הזה" (גם אתכן משגע שזה שם הפוך?!).

הסדרה הזאת ידעה הרבה עליות ומורדות, אחרי עונה ראשונה שהייתה פחות או יותר מושלמת, אבל עיצוב הדמויות שלה תמיד היה מעניין, ומדי פעם - די קל לשחזור.

נתחיל עם הכוכבת הבלתי מעורערת (אם כי מאוד מעורערת) של התכנית - המלכה הרעה.

את התחפושת הזאת הרכבתי גם מבגדים רגילים וגם מחלקי תחפושות. אם אין לכן משהו מתאים, תמיד תוכלו ללכת על גרסת רג'ינה, עם חליפת חצאית מחוייטת, אבל בואו נודה בזה - להיות המלכה הרעה זה הרבה יותר כיף...

הבסיס של התלבושת הוא חצאית שחורה ארוכה, גופיה סגולה, ועליונית תחרה שחורה. אם נעצור כאן ונדאג לאיפור ותסרוקת מתאימים, התחפושת תעבוד גם כך. אני הוספתי לה גם חצאית תחתונה מנפחת (כי המלכה הרעה חולה על דרמה!), ומין עליונית שחורה עם סגירה מחוכית והכי חשוב - קולר שחור גדול . אם יש לכן חולצה שחורה מחוייטת עם קולר תוכלו להשתמש בה - הקולר הזה, לדעתי, עושה את כל המראה.
התכשיטים שלה במראה הזה הם די פשוטים - תליון אליפסה גדול, עגילים עדינים להפתיע. הכוכבים כאן הם השיער והאיפור - איפור דרמטי ומעושן בצבעי שחור ואדום, עם שפתיים אדמות כהות, ותסרוקת מסוגננת גבוהה -
שומרים את איזור הפוני בחוץ, בשביל הגל מעל המצח, ואת שאר השיער אוספים לקוקו גבוה מאוד, ממש מעל הראש. חלק קטן מהקוקו השחלתי בגליל קרטון של נייר טואלט, ואת שאר השיער ליפפתי מסביבו, וכמובן הידקתי למקום במיליון סיכות. זה נראה קצת מטופש בהתחלה, עד שמסתכלים על התמונה המקורית ורואים שבעצם - זה יחסית מעודן...

אפשר להוסיף - תפוח מורעל ומראת קסמים.

האויבת המושבעת של המלכה הרעה היא שלגיה. בגרסה הזאת, לא רק נסיכה במצוקה, אלא בנדיטית יערות חצופה ועצמאית.

התלבושת הזאת היא על טהרת החום, גוון שאין לי ממנו הרבה בארון ובכל זאת אני חושבת שהסתדרתי לא רע.

חולצה לבנה ארוכה (אם יש קצת מסמורטטת - מה טוב), וסט/חולצה/טוניקה בצבע חום בהיר, מכנסיים חומות בהירות (גם חרדל או בז' יעבדו), חגורה גדולה ועבה, וצעיף פרוותי (את שלי קניתי בשופרסל), מגפיים כהות גבוהות (בשחור או חום), עם קוקו בלוף לא מסודר מדי ואיפור טבעי - וגם אתן שלגיה, לוחמת יערות אמיצה.
אם יש לכן, במקרה, חץ וקשת, זה רק יוסיף.

חץ וקשת יתאימו להפליא גם לדמות של מרידה, שהתלבושת שלה בסדרה נלקחה ישירות מהסרט "אמיצה".

מרידה לובשת שמלה ארוכה בצבע פטרול, שכאן הרכבתי מחצאית וחולצה, וגופייה תחתונה לבנה. לתלבושת המקורית של מרידה יש שרוולים שנתפרים בחלקים - תפר אחד במרפק, ותפר אחד בכתפיים - כך בגד אחד יכל להתאים למגוון עונות. מכיוון שאני לא רציתי לפרק את החולצה שלי, בחרתי שהלבן יציץ מעל לחולצה ולא מתחת, וקשרתי סרטים לבנים באיזור המרפק. מסביב לכתף קשרתי חגורה, כדיי לדמות מנשא של חצים (היא נפלה כל הזמן וזה היה נורא מעצבן), וחגורה חומה גדולה מסביב למותניים (היא צריכה להיות רפויה, אז כדאי להשתמש בחגורה של גברים).
השיער - ג'ינגי' מתולתל, נפוח, ומבולגן ככל האפשר, ואיפור מינימלי ביותר מלבד גבות ג'ינג'יות ונמשים (עפרון גבות הוא מושלם בשבילם), וסומק ורדרד שמתאים לנסיכות סקוטיות לבנבנות.

אחד הגברברים הכי פופולאריים בסדרה הוא קפטן קיליאן הוק. לא בדיוק הטעם שלי, אבל אין ספק שהוא יודע להשתמש בעיפרון עיניים.

כאן הלכתי על גרסה נשית יותר עם חצאית, אבל המהדרין יוכלו ללבוש מכנסי (דמוי) עור, עם מגפיים גבוהות, מעיל (דמוי) עור שחור וארוך, ו-וסט/גופיה בצבע בורדו (אם יש לה דוגמה או בד מבריק בסגנון בארוקי - הכי טוב).
והכי חשוב, שני הדברים שבלעדיהם הוק הוא לא הוק - הקרס, והאייליינר (ואם אפשר - זיפים).

אחרונה חביבה, אחת הדמויות האהובות עליי בתכנית שפשוט נעלמה לה בלי יותר מדי הגיון או הסדר - כיפה אדומה, הלא היא רובי, הלא היא רד.

אם יש לכן מחוך מתאים - נהדר, אבל כפי שאפשר לראות, אפילו גופיה חומה פשוטה, בשילוב עם שאר הפריטים, עושה את העבודה. חולצה לבנה כפרית פשוטה (גם גופייה ארוכה פשוטה או אפילו חולצה מחוייטת, לא מכופתרת עד הסוף, עשויה להתאים), חצאית אדומה ארוכה (מומלץ עם חצאית תחתונה שתיתן לה נפח), וכמובן - הגלימה האדומה (פשמינה אדומה, במקרה שלי, שהשתמשתי בה כבר לכיפה אדומה קצת אחרת). שיער פזור בשביל בצד עם צמה ליד הפנים - וגם אתן תוכלו להיות הבחורה הכי קיק אס ביער.
תוחזר רד לאלתר!

אילו עוד דמויות מהטלוויזיה הייתן רוצות לראות כאן?
מה הן הסדרות האהובות עליכן?
שתפו בתגובות.

פורים האק: ברגע האחרון

פורים כבר ממש מחר!!!
כבר יש לכם תחפושת? גם לי לא... כלומר, יש לי בערך חמישים תחפושות, אבל עוד אין לי מושג למה להתחפש מחר.

אם גם אתם עוד לא החלטתם, ולכם אין 50 אופציות בשלוף, דאגתי לכם לכמה רעיונות פשוטים וקלאסיים, שלא דורשים מלתחה מאוד נרחבת. קצת DIY, קצת איפור, קצת מזל - והרבה כיף.

למיני מאוס התחפשתי בפעם הראשונה בגיל 5. סבתא שלי תפרה לי את התחפושת (כולל אוזניים ופפיון, שעדיין יש לי, אך נמעכו כהוגן עם השנים), וההורים דאגו למסכה שהתכוונתי לשים כדיי להראות בדיוק-בדיוק כמו מיני - אבל בסוף, בערב המסיבה, היא נשכחה בבית, ואני הסתפקתי בעיגול שחור מצויר על האף...
בכל מקרה - מיני היא תחפושת ממש קלה וכיפית. שמלה אדומה או חולצה שחורה עם חצאית אדומה (אם יש אדום עם נקודות לבנות - אפילו יותר טוב, אבל לא הכרחי), גרביונים או טייץ שחורים, וכמובן - האוזניים. בלינק הזה תמצאו הדרכה פשוטה להכנת אוזניים - אני השתמשתי בה כשהכנתי עשר זוגות למסיבת דיסני, ומשם גם האוזניים שלי בתמונה (את הפפיון הכנתי ממפית נייר...). אני הוספתי צעיף דק אדום עם נקודות - כי למה לא. אפשר לצרף לתחפושת זוגית גם את מיקי - חולצה שחורה, מכנסיים אדומות (להדביק באיזור המפשעה שני עיגולי לבד צהובים גדולים), ואוזניים.

אודריקית החליטה גם הפעם להצטרף אליי לצילומים, אבל אפשר לראות מאחוריה רמזים לחצאית אדומה עם נקודות...

אם במקרה אין לכם חומרים להכנת אוזניים, לכריזמה סטאר יש פתרון בשבילכן - 

הורדתי את החצאית, השארתי את הצעיף, והחלפתי לחולצה לבנה עם פסים, הוספתי כובע ברט, והפלא ופלא - אני צרפתייה!

ווי-ווי!

הוספתי עגילים של מגדל אייפל ושער הנצחון - הריי כל הצרפתים הולכים ככה בדיוק! וכמובן, אפשר להוסיף בגט - יוסיף למראה ויהיה נהדר למקרה שאתם פתאום רעבים ואין רגלי צפרדע בהישג יד.

נשארתי עם החולצה, החלפתי לצעיף כחול עם עוגנים, כובע כחול, וחבל (נו, חבלון - לא זכרתי איפה אנחנו שומרות את החבלים בבית) - והריי לכם אני מלח אמיץ, מוכנה לשוט על פני שבעת הימים.

שמלה אדומה, פשמינה אדומה מעל הראש, מוחזקת עם סיכה מתחת לצוואר כמו גלימה, סלסלה וצמות - ואתן כיפה אדומה. עם תסרוקת אחרת ושמלה ארוכה ודרמטית תוכלו להיות גם כוהנת אדומה ממשחקי הכס.

ושוב בתפקיד אורח: אודרי, הפעם מגלמת את הזאב

בגדים שחורים צמודים, סינר, סרט תחרה על הראש (סוד: אפשר להשתמש גם במפית "דויילי" עגולה ותחרתית מוחזקת עם קשת), וקולר/שרשרת דמויית תחרה - ואתן התחפושת הסקסיסטית הקלאסית - משרתת צרפתייה... כמובן, מכיוון שמדובר בבגדים שלכן, החצאית לא חייבת להיות קצרצרה והמחשוף לא חייב להיות גדול - אפשר להתאים הכל לפי הטעם שלכן ורמת הנוחות שלכן. בתכלס' - כיף להיות קלישאה לפעמים.

הצווארון (שהשתמשתי בו גם עבור אליס) נחתך ממפית שולחן

תשארו עם הבגדים השחורים, תפטרו מהתחרה הלבנה, ותוסיפו ערימות של תכשיטים ואביזרים כהים ודרמטיים ואיפור כהה - מזל טוב, אתן בחורה גותית נוגה שכולם תוהים אם היא בסתר מאמינה שהיא ערפדית.

עדיין עם הבגדים השחורים? מעולה. זמן לקצת DIY. קחו מסכת פלסטיק זולה של חתול (את שלי השגתי בחנות של שקל). צבעו אותה בשחור (התכוונתי לרסס אותה עם ספריי, אבל הוא החליט לא לעבוד אז פשוט צבעתי אותה עם טוש מרקר), ולפי תמונה מהסרט "בטמן חוזר" (סרט הבטמן המצולם הכי טוב שיש) - ציירו עם טוש טיפקס את התפרים הלבנים.
אתן קאטוומן האחת והיחידה! וכל מה שזה לקח זה מסיכה של שקל ועשר דקות עבודה.

מיאו!

כבר התחפשתי לפני כמה שנים לקאטוומן עם מסכה שתפרתי מטייץ ישן, אבל זה פחות מתאים לרגע האחרון. בכל מקרה, כדיי שתראו שמספיק בגדים שחורים יחסית צמודים וממש לא חובה להשקיע בתלבושת ויניל חונקת - הנה תמונה מהפורים ההוא:

צילום: שי קורזן המוכשר, ז"ל

ממשיכים עם בגדים שחורים בסיסיים - שמלה ארוכה שחורה או חצאית וחולצה, יחד עם פשמינה שחורה או אפורה, או כובע מכשפה - עם קצת עבודת איפור, את המכשפה הזקנה והמכוערת מהאגדות.
נשמע מפחיד? כאילו זה משהו שרק מאפרים מקצועיים יכולים לעשות במיליון שלבים והמון זמן? ממש לא.
כל מה שצריך זה צללית חומה כהה, מברשת איפור דקה (אני השתמשתי במברשת לאייליינר) - ולעשות המון המון פרצופים למראה. למתוח את הפרצוף לפה ולשם, לעשות חיוך גדול, פני דג, להרים את הגבות בהפתעה, להוריד אותן בזעף - ובכל מקום שנוצר קו - לעבור עליו עם הצללית. בכל המקומות השקועים - עצמות הלחיים, אמצע הצוואר, עצמות הבריח - לעבור עם הצללית (עם מברשת פלאפית). להוסיף קיווקויים לאורך השפתיים, ולצייר גבות כהות ומבולגנות - וזהו. אתן מוכנות. אני בכוונה השתמשתי רק בהצללה עם צללית חומה, בלי הארות בצללית בהירה. כן, זה יכול להראות קצת יותר טוב - אבל אפשר להגיע לתוצאות ממש מגניבות גם בלי זה. לא מאמינות לי? תראו:

בתמונה הגדולה רואים את האיפור נטו, בלי כובעים או הבעות פנים

וכמובן שלא התאפקתי וצילמתי המון תמונות עם המון פרצופים. להתחפש לדמות מכוערת זה נורא משחרר.

וכדיי לא להשאיר אתכן עם סיוטי לילה:
דנה מספרת לי שהיום חוגגים את יום הקשת בענן, חגיגה של סובלנות ושל צבע.
קשת בענן זו תחפושת ממש כיפית (ועליזה...), שקל לארגן עם קצת אביזרים (יש המון אביזרים כאלו שמיועדים לילדים) וקצת איפור:
אני שמתי קשת שיער צבעונית, קולר קשת, ובתור חולצה קשרתי מסביבי צעיף קשת. ציירתי בין העין לרקות קשתות (סדר הצבעים הוא: אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול וסגול) עם צלליות צבעוניות - נדרשו כמה חזרות בשביל להגיע לצבע חזק מספיק, אבל אם עושים כל צבע לחוד ובסבלנות, זה באמת פשוט מאוד ולא לוקח הרבה זמן.

מקווה שיהיה לכם פורים צבעוני וקסום, ושתהנו מכל רגע. הרבה אנשים מתייחסים לתחפושות כאל מקור ללחץ, אבל בשבילי זו הזדמנות נהדרת לחקור ולשאול "מה היה אילו?" ולהכנס לתוך הסיפורים האהובים עליי.
מקווה שהעצות שלי יעזרו גם לכם להנות מהקסם הזה, ואם לא - מקווה שלפחות נהניתם להצטרף אליי.

נ.ב. היום קיבלתי את משלוח המנות שלי במשחק "גמד ענק" ארצי. אני בהלם - קיבלתי חבילה מדהימה, ענקית, מושקעת, יפהפייה. הגמדית שלי חשבה על הכל - תכשיטים יפהפיים, ממתקים, חומרי DIY מיוחדים (כולל מדבקות נדירות של הארי פוטר), לוח שעם+מגנט עם תמונות מהאינסטגרם שלי, דיסק און קי (שההפתעות בו עדיין מחכות לי), ואפילו צעצוע עבור החתולים...
גמדה יקרה שלי - המון, המון-המון תודה לך! רגשת אותי מעבר למילים. עשית לי את החג. שימחת אותי כל כך. לא רק שקלעת לטעם שלי - ההשקעה המדהימה בפני עצמה נוגעת ללב. את נהדרת. תודה.

איך מארגנים מסיבת האלווין ספווווקית בקלות ובזול

לפני שנה וקצת, כשדנה ואני עברנו דירה, חשבנו שהמסיבה הראשונה שלנו, לחנוכת הבית, תהיה בליל כל הקדושים – חשבנו שזה מתאים יפה לעיצוב העתיק-שיק של הבית, נותן לנו תמה 'אוטומטית' למסיבה וזה משאיר לנו מספיק זמן להתארגן... אז חשבנו. מסתבר שלעבור דירה לוקח זמן – בינינו, עדיין לא סיימנו לגמרי...

אז האלווין בא והלך, עברנו למסיבת חג מולד, ואחר כך הגיע יום ההולדת שלי... שהשנה, לא התחשק לי כל כך לחגוג.

מי שעוקב אחרי הבלוג כבר בטח הבין שאני מאוד אוהבת מסיבות, וכמה שיותר מושקעות- יותר טוב. אבל הגעתי לשלב המבאס בחיים שבו החברים שלי מתפזרים ברחבי הארץ, מתחתנים ומביאים ילדים... דברים נהדרים בפני עצמם, אבל זה אומר שממש ממש קשה לגרום להם להגיע למסיבה, מושקעת ככל שתהיה. אז החלטתי. השנה לא חוגגים. לא חוגגים. לא חוגגים. ואז הסתכלתי בלוח שנה וראיתי שיום שישי שאחרי היומולדת שלי יוצא יום שישי השלוש עשרה... ופשוט לא הייתה לי ברירה, אתם מבינים. הייתי חייבת.

אבל בשלב זה, בגלל ההחלטה המאוחרת, כבר לא נשאר לי הרבה זמן, וגם בדיוק התחלתי עבודה חדשה – כך שהייתי חייבת לחשוב בצורה יעילה ככל האפשר. הצעד הראשון שלי היה להפיל את האחריות על דנה... וללכת לחרוש את פינטרסט. 

בגלל החיבה העזה שלי לכל-דבר-דיסני, בחרתי בטירה הרדופה מהפארקים בתור התמה שלי (יש גם סרט, ואני ממליצה לכולכם בחום להמנע ממנו בכל מחיר), כלומר – קצת פחות דלעת ומכשפות, והרבה יותר רוחות רפאים...

כשמארגנים מסיבה, על אחת כמה וכמה מסיבת נושא, בזמן קצר, חשוב לבדוק כבר בהתחלה – מה יש לי ממסיבות קודמות שאפשר למחזר. במקרה, המסיבה שלי מהשנה הקודמת הייתה בנושא הוגוורטס, שגם היא הייתה טירה מכושפת... אז יכולתי להשתמש בחלק מהפורטרטים שהדפסתי, בנרות, בקבוקי השיקויים וכמובן בכדורי הבדולח. ממסיבת האלווין קודמת אצל חברה נשארו לי עטלפים מבריסטול שחור

https://www.pinterest.com/pin/277464027016152151

ורוחות רפאים ספירליות מנייר שתולים מהתקרה (בהם בסוף לא השתמשנו, כי הם היו קצת 'חמודים' מדי – אבל הם עדיין קישוט מגניב וזול וקל להכנה שאני בהחלט ממליצה עליו).

https://www.pinterest.com/pin/277464027016152161

עוד קישוטים שאפשר להכין מנייר ובריסטול (אלו הם האהובים עליי, כי הם לא עולים כמעט כלום) הם צלליות מפחידות מבריסטול שחור (עורבים, חתולים, ידיים קריפיות מתגנבות, עכברושים, עכבישים... כיד הדימיון).

 המשקיעים במיוחד יכולים אפילו להכין צללית מכשפה בגודל טבעי, או שלד מנייר לבן – הרבה עבודה, אבל גדול ומרשים וכמעט בחינם.

https://www.pinterest.com/pin/277464027016152183/

ויש גם את היד השלדית המגניבה הזאת, שנראה לי שתראה מגניב במיוחד מטיילת לה על שולחן האוכל...

https://www.pinterest.com/pin/277464027020299616

מה את מקלידה שם?

הפעם בחרתי לא להסתפק במסגרות מודפסות כמו במסיבת הוגוורטס ומסגרתי את הפורטרטים במסגרות אמיתיות שהשגתי במהלך מעבר הדירה. בגלל שרציתי למלא את המסיבה בהמון תמונות, חלק מהמסגרות פחות התאימו (כמו המסגרת פלסטיק בורוד זוהר), ודנה ריססה אותן בספריי שחור, ואחריו בספריי כסוף – למראה עתיק ומיוחד.

פעם הן היו בצבע ורוד זוהר

כמה פורטרטים מיוחדים בחרתי לא למסגר במסגרת רגילה, אלא להחביא בתוך מראה מכושפת... איך מכינים מראה מכושפת? קלי קלות:

משיגים מראה זולה (בחנויות השקל/דולר/מוזלים וכו' – מראות איכותיות פחות יתאימו כאן, גם כי הן יהרסו וחבל... אבל גם כי הן פשוט ידרשו יותר עבודה כי הציפוי שלהן חזק יותר) ופותחים אותה מאחור

בוחרים תמונה קריפית שתציץ מבעד למראה, ומציבים אותה במקום (פחות או יותר באמצע)

משפשפים את האיזור של ה'הצצה' מאחורי המראה עם נייר זכוכית חזק (אחרת זה יקח שעות) – עד שהוא נהיה שקוף ואפשר לראות מבעדו

ככה נראית מראה מגורדת. יש לה גם ריח קצת מוזר...

מדביקים את התמונה ו- זהו! עכשיו כשתציצו במראה יציץ בכם בחזרה מישהו קצת אחר...

כי מי לא רוצה זקן קריפי מביט בו במראה

אחד מהדברים שראינו באינטרנט וניסינו להכין זה 'נרות מדממים' – לוקחים נרות לבנים ומטפטפים עליהם שעווה מנרות אדומים. מגניב, קריפי, קל – אבל לא עובד משהו עם הנרות חנוכה האדומים שהשתמשתי בהם... שכנראה פשוט לא היה בהם מספיק פיגמנט ולכן נראו יותר כמו נרות סמוקים-קלות מאשר נרות מדממים... אז אם אתם מנסים את זה, תנסו למצוא נר אדום איכותי. (עולה בדעתי שאפשר לנסות להמיס צבע קריון באקדח דבק חם, או פשוט להשתמש בצבע טוליפ אדום)

https://www.pinterest.com/pin/194851121354375360/

יצירת נרות שהלכה הרבה יותר טוב הייתה מחזיקי הנרות האלו, לפי הדרכה שמצאתי ביוטיוב:

אנחנו בחרנו לוותר על צבע הגיר ופשוט לצבוע באקריליק שחור, ולדעתי זה נראה לא פחות טוב (ואפילו יותר טוב עם נרות דולקים!).

BOO!

אין הרבה דברים מלחיצים יותר מהתחושה שמישהו מסתכל עליך... אלא אם זה *משהו* שמסתכל עליך... אפשר להכין גלגלי עיניים מכדורי קלקר וטושים, ולפזר את העיניים ברחבי הבית... עין אחת בוהה מהמדף, עין אחרת ליד הטלוויזיה... או לתקוע בתחתית שיפודי עץ ולהכין זר עיניים – רומנטי!

לזה הכנתי אגרטל עם קצת בריסטול וטיפקס

I always feel like, somebody's watching me...

קישוטים נוספים שלא דורשים שום הכנה – צעצועים ישנים, בעיקר בובות, וכמה שיותר מתפרקות ומסכנות יותר טוב! גם בובות לא מתפרקות יכולות לשמש אותנו – אפשר לעטוף אותן בנייר טואלט ולהפוך אותן למומיות מהקבר...

ואם במקרה יש לכם אבק מתגלגל ועכבישים בבית – מה טוב (רק לא בטוח שהאורחים שלכם ימותו על זה).

בדרך כלל הייתי בוחרת לקשט את העוגה בהתאם (לקשט את כ-ל האוכל זה נחמד מאוד, אבל לא ברור לי למי יש זמן לזה), אבל הפעם חברה שלי הודיעה שהיא והבן זוג יספקו את העוגה (ועוד איזו עוגה! עשר שכבות דקיקות של טורט והמון קרם, עם ברבי באמצע – לא בדיוק מתאים לתמה אבל טעים מאוד!). אני, אם כך, הסתפקתי בלהכין קאפקייקס, וקישטתי אותם באופן הכי קל ופשוט, שלא תלוי אפילו קצת בכישורים שלכם עם מזלף קרם ועט שוקולד – קיסמים עם תמונות בקצה!

עוד אפשרויות קלות ומהירות לקישוט עוגה מפחיד הוא לטפטף צבע מאכל אדום על עוגה לבנה (אולי אפשר לערבב עם קצת ריבה בשביל מרקם סמיך יותר),

https://www.pinterest.com/pin/277464027019094082/

או להשתמש בעדשים צבעוניות בשביל להכין עיניים מפחידות שבוהות מתוך קאפקייק שוקולד...

https://www.pinterest.com/pin/277464027020283905/

אופציה שדורשת קצת יותר השקעה (אבל ממש קצת) היא לצייר את הפנים של ג'ק (מהסיוט שלפני חג מולד) על עוגה לבנה – על עוגה גדולה אפשר לצייר עם נטיפי שוקולד (אפשר לסמן קודם עם קיסם ואז להניח את השוקולד – זה נותן יותר שליטה), או עם משחה כהה (אפשר להכין לבד מאבקת שוקו וכמה טיפות מים) על קאפקייקס.

https://www.pinterest.com/pin/197595502376647354/

ואחרונה חביבה, יש לנו את עוגת הקורי עכביש – אפשר להכין אותה מעל קרם לבן, או אפילו עם בלילה של עוגה לבנה לפני שאופים אותה – מציירים ספירלה עם משחה כהה (לדעתי אפשר גם ממרח שוקולד מחומם), ומושחים פסים עם קיסם מהמרכז החוצה – קל ומרשים ואפילו יפה!

זה היה הנסיון הראשון שלי, אז לא השתמשתי במספיק רוטב שוקולד באמצע ועשיתי קצת בלאגן - אבל אני חושבת  שעדיין יצא ממש מגניב, ופעם הבאה - יצא אפילו מגניב יותר!

אני בחרתי שלא להשקיע גם באוכל נושאי (יש גבול, אמרנו), מה שמוביל אותנו ל- מוזיקה!
האינטרנט מלא באלבומי האלווין מצויינים, ומצויינים פחות. הרבה מהם מלאים בצלילי בית מכושף – צרחות מבוהלות, צחוקים מרושעים – כל אלה נחמדים מאוד לחמש דקות, אבל נהיים מעצבנים מהר מאוד – אז אם אתם מורידים אלבומים שלמים, שימו לב למיין את רשימת ההשמעה שלכם, כי צלילי דלתות חורקות ורוח מנשבת לא יפיחו חיים במסיבה שלכם.

אני בחרתי להוריד את הפסקול מהאטרקציה של הבית המכושף בדיסני, וגם את פסי הקול של כמה מסרטי האלווין האהובים עליי- משפחת אדאמס, הסיוט שלפני חג מולד, וכלת רפאים.
השתמשתי גם בשירים של מקהלת נערות שאני מאוד אוהבת, חשבתי לעצמי שהזמרות נשמעות כמו רוחות רפאים – אבל אני חוששת שהחברים שלי לא התלהבו מהבחירה הזאת (אולי לחברים שלכם יש טעם יותר טוב ;)  ).

אחרון וחביב במיוחד – אביזרים. מצויין לאורחים שלא ידעו למה להתחפש, וגם סתם בתור קישוטים נוספים. הפעם בחרתי בשני סוגי אביזרים – כובעי צילינדר קטנים (כמו במסיבת אליס, ראו הוראות פה), בעיצובים שמתאימים להאלווין (עיצובים פשוטים שציירתי עם טושים וטיפקס),

ג'ק-או-לנטרן

המפלצת של פרנקנשטיין

קורי עכביש

וקשתות "אלמנה שחורה" עם פרחים ורשת שחורה – כל מה שצריך עבורן זה קשת (או סיכה), פרח בצבע מתאים (עדיף כהה – אדום, סגול או שחור), ורשת שחורה. מדביקים את הרשת על הקשת – בצד אחת אסופה, בצד השני משוחררת (כך יוצרים את נפילת האלכסון על העין)

ומדביקים את הפרח מעל. אפשר להשתמש בכמה פרחים, לקשט עם נוצות שחורות, או אפילו עטלפים קטנים מקרטון – למה לא?

הכנתי גם גרסה עם פרחים קטנים, ועכשיו אני מאוהבת בה לחלוטין. היא על הראש שלי בזמן שאני מקלידה.

וזהו. עכשיו האורחים שלכם מחופשים ושבעים, הבית מקושט, והאוויר מלא במוזיקה וריח שעווה נמסה... מפחיד? נו, לא ממש. אבל נורא כיף.

נ.ב. אם אתם לא מספיקים לארגן מסיבה להאלווין, יש לנו עוד יום שישי ה-13 בנובמבר...

ועכשיו - סשן צילומים (כי הייתי חייבת למדוד את כל האביזרים שהכנתי)

תמימה לגמרי, אני נשבעת

אבל אדוני השוטר, אני לא מבינה איך זה קרה

לומוס! האלווין שמח!