‏הצגת רשומות עם תוויות headband. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות headband. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 20 באוקטובר 2015

איך מארגנים מסיבת האלווין ספווווקית בקלות ובזול

לפני שנה וקצת, כשדנה ואני עברנו דירה, חשבנו שהמסיבה הראשונה שלנו, לחנוכת הבית, תהיה בליל כל הקדושים – חשבנו שזה מתאים יפה לעיצוב העתיק-שיק של הבית, נותן לנו תמה 'אוטומטית' למסיבה וזה משאיר לנו מספיק זמן להתארגן... אז חשבנו. מסתבר שלעבור דירה לוקח זמן – בינינו, עדיין לא סיימנו לגמרי...

אז האלווין בא והלך, עברנו למסיבת חג מולד, ואחר כך הגיע יום ההולדת שלי... שהשנה, לא התחשק לי כל כך לחגוג.
מי שעוקב אחרי הבלוג כבר בטח הבין שאני מאוד אוהבת מסיבות, וכמה שיותר מושקעות- יותר טוב. אבל הגעתי לשלב המבאס בחיים שבו החברים שלי מתפזרים ברחבי הארץ, מתחתנים ומביאים ילדים... דברים נהדרים בפני עצמם, אבל זה אומר שממש ממש קשה לגרום להם להגיע למסיבה, מושקעת ככל שתהיה. אז החלטתי. השנה לא חוגגים. לא חוגגים. לא חוגגים. ואז הסתכלתי בלוח שנה וראיתי שיום שישי שאחרי היומולדת שלי יוצא יום שישי השלוש עשרה... ופשוט לא הייתה לי ברירה, אתם מבינים. הייתי חייבת.

אבל בשלב זה, בגלל ההחלטה המאוחרת, כבר לא נשאר לי הרבה זמן, וגם בדיוק התחלתי עבודה חדשה – כך שהייתי חייבת לחשוב בצורה יעילה ככל האפשר. הצעד הראשון שלי היה להפיל את האחריות על דנה... וללכת לחרוש את פינטרסט. 
בגלל החיבה העזה שלי לכל-דבר-דיסני, בחרתי בטירה הרדופה מהפארקים בתור התמה שלי (יש גם סרט, ואני ממליצה לכולכם בחום להמנע ממנו בכל מחיר), כלומר – קצת פחות דלעת ומכשפות, והרבה יותר רוחות רפאים...

כשמארגנים מסיבה, על אחת כמה וכמה מסיבת נושא, בזמן קצר, חשוב לבדוק כבר בהתחלה – מה יש לי ממסיבות קודמות שאפשר למחזר. במקרה, המסיבה שלי מהשנה הקודמת הייתה בנושא הוגוורטס, שגם היא הייתה טירה מכושפת... אז יכולתי להשתמש בחלק מהפורטרטים שהדפסתי, בנרות, בקבוקי השיקויים וכמובן בכדורי הבדולח. ממסיבת האלווין קודמת אצל חברה נשארו לי עטלפים מבריסטול שחור
https://www.pinterest.com/pin/277464027016152151

ורוחות רפאים ספירליות מנייר שתולים מהתקרה (בהם בסוף לא השתמשנו, כי הם היו קצת 'חמודים' מדי – אבל הם עדיין קישוט מגניב וזול וקל להכנה שאני בהחלט ממליצה עליו).
https://www.pinterest.com/pin/277464027016152161


עוד קישוטים שאפשר להכין מנייר ובריסטול (אלו הם האהובים עליי, כי הם לא עולים כמעט כלום) הם צלליות מפחידות מבריסטול שחור (עורבים, חתולים, ידיים קריפיות מתגנבות, עכברושים, עכבישים... כיד הדימיון).
 המשקיעים במיוחד יכולים אפילו להכין צללית מכשפה בגודל טבעי, או שלד מנייר לבן – הרבה עבודה, אבל גדול ומרשים וכמעט בחינם.
https://www.pinterest.com/pin/277464027016152183/

ויש גם את היד השלדית המגניבה הזאת, שנראה לי שתראה מגניב במיוחד מטיילת לה על שולחן האוכל...
https://www.pinterest.com/pin/277464027020299616
מה את מקלידה שם?
הפעם בחרתי לא להסתפק במסגרות מודפסות כמו במסיבת הוגוורטס ומסגרתי את הפורטרטים במסגרות אמיתיות שהשגתי במהלך מעבר הדירה. בגלל שרציתי למלא את המסיבה בהמון תמונות, חלק מהמסגרות פחות התאימו (כמו המסגרת פלסטיק בורוד זוהר), ודנה ריססה אותן בספריי שחור, ואחריו בספריי כסוף – למראה עתיק ומיוחד.
פעם הן היו בצבע ורוד זוהר
כמה פורטרטים מיוחדים בחרתי לא למסגר במסגרת רגילה, אלא להחביא בתוך מראה מכושפת... איך מכינים מראה מכושפת? קלי קלות:
משיגים מראה זולה (בחנויות השקל/דולר/מוזלים וכו' – מראות איכותיות פחות יתאימו כאן, גם כי הן יהרסו וחבל... אבל גם כי הן פשוט ידרשו יותר עבודה כי הציפוי שלהן חזק יותר) ופותחים אותה מאחור
בוחרים תמונה קריפית שתציץ מבעד למראה, ומציבים אותה במקום (פחות או יותר באמצע)
משפשפים את האיזור של ה'הצצה' מאחורי המראה עם נייר זכוכית חזק (אחרת זה יקח שעות) – עד שהוא נהיה שקוף ואפשר לראות מבעדו
ככה נראית מראה מגורדת. יש לה גם ריח קצת מוזר...
מדביקים את התמונה ו- זהו! עכשיו כשתציצו במראה יציץ בכם בחזרה מישהו קצת אחר...
כי מי לא רוצה זקן קריפי מביט בו במראה
אחד מהדברים שראינו באינטרנט וניסינו להכין זה 'נרות מדממים' – לוקחים נרות לבנים ומטפטפים עליהם שעווה מנרות אדומים. מגניב, קריפי, קל – אבל לא עובד משהו עם הנרות חנוכה האדומים שהשתמשתי בהם... שכנראה פשוט לא היה בהם מספיק פיגמנט ולכן נראו יותר כמו נרות סמוקים-קלות מאשר נרות מדממים... אז אם אתם מנסים את זה, תנסו למצוא נר אדום איכותי. (עולה בדעתי שאפשר לנסות להמיס צבע קריון באקדח דבק חם, או פשוט להשתמש בצבע טוליפ אדום)
https://www.pinterest.com/pin/194851121354375360/

יצירת נרות שהלכה הרבה יותר טוב הייתה מחזיקי הנרות האלו, לפי הדרכה שמצאתי ביוטיוב:


אנחנו בחרנו לוותר על צבע הגיר ופשוט לצבוע באקריליק שחור, ולדעתי זה נראה לא פחות טוב (ואפילו יותר טוב עם נרות דולקים!).
BOO!
אין הרבה דברים מלחיצים יותר מהתחושה שמישהו מסתכל עליך... אלא אם זה *משהו* שמסתכל עליך... אפשר להכין גלגלי עיניים מכדורי קלקר וטושים, ולפזר את העיניים ברחבי הבית... עין אחת בוהה מהמדף, עין אחרת ליד הטלוויזיה... או לתקוע בתחתית שיפודי עץ ולהכין זר עיניים – רומנטי!
לזה הכנתי אגרטל עם קצת בריסטול וטיפקס
I always feel like, somebody's watching me...
קישוטים נוספים שלא דורשים שום הכנה – צעצועים ישנים, בעיקר בובות, וכמה שיותר מתפרקות ומסכנות יותר טוב! גם בובות לא מתפרקות יכולות לשמש אותנו – אפשר לעטוף אותן בנייר טואלט ולהפוך אותן למומיות מהקבר...
ואם במקרה יש לכם אבק מתגלגל ועכבישים בבית – מה טוב (רק לא בטוח שהאורחים שלכם ימותו על זה).

בדרך כלל הייתי בוחרת לקשט את העוגה בהתאם (לקשט את כ-ל האוכל זה נחמד מאוד, אבל לא ברור לי למי יש זמן לזה), אבל הפעם חברה שלי הודיעה שהיא והבן זוג יספקו את העוגה (ועוד איזו עוגה! עשר שכבות דקיקות של טורט והמון קרם, עם ברבי באמצע – לא בדיוק מתאים לתמה אבל טעים מאוד!). אני, אם כך, הסתפקתי בלהכין קאפקייקס, וקישטתי אותם באופן הכי קל ופשוט, שלא תלוי אפילו קצת בכישורים שלכם עם מזלף קרם ועט שוקולד – קיסמים עם תמונות בקצה!
עוד אפשרויות קלות ומהירות לקישוט עוגה מפחיד הוא לטפטף צבע מאכל אדום על עוגה לבנה (אולי אפשר לערבב עם קצת ריבה בשביל מרקם סמיך יותר),
https://www.pinterest.com/pin/277464027019094082/
או להשתמש בעדשים צבעוניות בשביל להכין עיניים מפחידות שבוהות מתוך קאפקייק שוקולד...
https://www.pinterest.com/pin/277464027020283905/
אופציה שדורשת קצת יותר השקעה (אבל ממש קצת) היא לצייר את הפנים של ג'ק (מהסיוט שלפני חג מולד) על עוגה לבנה – על עוגה גדולה אפשר לצייר עם נטיפי שוקולד (אפשר לסמן קודם עם קיסם ואז להניח את השוקולד – זה נותן יותר שליטה), או עם משחה כהה (אפשר להכין לבד מאבקת שוקו וכמה טיפות מים) על קאפקייקס.
https://www.pinterest.com/pin/197595502376647354/
ואחרונה חביבה, יש לנו את עוגת הקורי עכביש – אפשר להכין אותה מעל קרם לבן, או אפילו עם בלילה של עוגה לבנה לפני שאופים אותה – מציירים ספירלה עם משחה כהה (לדעתי אפשר גם ממרח שוקולד מחומם), ומושחים פסים עם קיסם מהמרכז החוצה – קל ומרשים ואפילו יפה!
זה היה הנסיון הראשון שלי, אז לא השתמשתי במספיק רוטב שוקולד באמצע ועשיתי קצת בלאגן - אבל אני חושבת  שעדיין יצא ממש מגניב, ופעם הבאה - יצא אפילו מגניב יותר!

אני בחרתי שלא להשקיע גם באוכל נושאי (יש גבול, אמרנו), מה שמוביל אותנו ל- מוזיקה!
האינטרנט מלא באלבומי האלווין מצויינים, ומצויינים פחות. הרבה מהם מלאים בצלילי בית מכושף – צרחות מבוהלות, צחוקים מרושעים – כל אלה נחמדים מאוד לחמש דקות, אבל נהיים מעצבנים מהר מאוד – אז אם אתם מורידים אלבומים שלמים, שימו לב למיין את רשימת ההשמעה שלכם, כי צלילי דלתות חורקות ורוח מנשבת לא יפיחו חיים במסיבה שלכם.
אני בחרתי להוריד את הפסקול מהאטרקציה של הבית המכושף בדיסני, וגם את פסי הקול של כמה מסרטי האלווין האהובים עליי- משפחת אדאמס, הסיוט שלפני חג מולד, וכלת רפאים.
השתמשתי גם בשירים של מקהלת נערות
 שאני מאוד אוהבת, חשבתי לעצמי שהזמרות נשמעות כמו רוחות רפאים – אבל אני חוששת שהחברים שלי לא התלהבו מהבחירה הזאת (אולי לחברים שלכם יש טעם יותר טוב ;)  ).


אחרון וחביב במיוחד – אביזרים. מצויין לאורחים שלא ידעו למה להתחפש, וגם סתם בתור קישוטים נוספים. הפעם בחרתי בשני סוגי אביזרים – כובעי צילינדר קטנים (כמו במסיבת אליס, ראו הוראות פה), בעיצובים שמתאימים להאלווין (עיצובים פשוטים שציירתי עם טושים וטיפקס),
ג'ק-או-לנטרן
המפלצת של פרנקנשטיין
קורי עכביש
וקשתות "אלמנה שחורה" עם פרחים ורשת שחורה – כל מה שצריך עבורן זה קשת (או סיכה), פרח בצבע מתאים (עדיף כהה – אדום, סגול או שחור), ורשת שחורה. מדביקים את הרשת על הקשת – בצד אחת אסופה, בצד השני משוחררת (כך יוצרים את נפילת האלכסון על העין)
ומדביקים את הפרח מעל. אפשר להשתמש בכמה פרחים, לקשט עם נוצות שחורות, או אפילו עטלפים קטנים מקרטון – למה לא?
הכנתי גם גרסה עם פרחים קטנים, ועכשיו אני מאוהבת בה לחלוטין. היא על הראש שלי בזמן שאני מקלידה.

וזהו. עכשיו האורחים שלכם מחופשים ושבעים, הבית מקושט, והאוויר מלא במוזיקה וריח שעווה נמסה... מפחיד? נו, לא ממש. אבל נורא כיף.

נ.ב. אם אתם לא מספיקים לארגן מסיבה להאלווין, יש לנו עוד יום שישי ה-13 בנובמבר...



ועכשיו - סשן צילומים (כי הייתי חייבת למדוד את כל האביזרים שהכנתי)
תמימה לגמרי, אני נשבעת
אבל אדוני השוטר, אני לא מבינה איך זה קרה
לומוס! האלווין שמח!

יום שני, 22 ביוני 2015

הנזר של רייבנקלו - DIY הארי פוטר

פעם, לפני חודש וחצי בערך, כתבתי פוסט חדש לבלוג. פוסט ארוך, מושקע וגדול, עם חמישה פרוייקטים שונים של DIY ואמונה שלמה שתוך ימים ספורים אני אוכל לפרסם אותו, עם תמונות יפות ומושקעות ולינקים יעילים.
כמה צעירה ותמימה הייתי.
היום אני לא מרגישה טוב. היום אני כל היום בעבודה. היום אני עייפה. היום אני צריכה לעבוד על המסיבה של דנה. והימים הופכים לשבועות... ואין זמן, אין כוח, אין פוסט חדש. לפני יותר משבוע סוף סוף התיישבתי לצלם את ההכנה של אחד מהפרוייקטים. שכנעתי את עצמי שזו עבודה של כמה דקות. וגם השאר, רק כמה דקות (נכון טכנית, אבל לא קונספטואלית). שכחתי שהייתה סיבה שקראתי להם "פרוייקטים גדולים"...
בכל מקרה, אחרי הרבה ייאוש והרבה "כבר לא אכפת לי", אני סוף סוף מעלה לכאן אחד מחמשת הDIY של הפוסט ההוא... מה יהיה עם השאר? אני לא יודעת. אני מניחה שהם יעלו, מתישהוא. ואולי לא. הבנתי על עצמי משהו בחודש וחצי האלו. בלוג זו התחייבות גדולה, התחייבות שאני לא בהכרח מסוגלת לקחת על עצמי כרגע.
אז החלטתי שאני עוד לא מוותרת על הבלוג הזה, אבל אני גם לא מתחתנת איתו. לעת עתה, אנחנו נסתפק ביחסים קז'ואלים. לפחות עד שאני אשאב אליו, כפי שקורה לי בסופו של דבר...

אז, הנזר של רייבנקלו. הנזר האבוד של רייבנקלו זוכה בספר לגרסה משוחזרת משעשעת (ומפחידה) משהו אצל משפחת לאבגוד, אך למעשה, הוא לא מתואר כמיוחד למראה (הארי לא שם לב לשום ייחוד כשהוא מוצא אותו, ולא מזהה אותו). בסרט, לעומת זאת, יש לו עיצוב מהמם דמוי נשר, שאני החלטתי לנסות לשחזר באמצעי הדלים.
http://www.harrypottershop.com/product/the+lost+diadem+of+ravenclaw+by+noble+collection+hpnbtiara.do

 שוב ניגשתי למדפסת הנאמנה שלי... והדפסתי את התמונה הזאת שמצאתי באינטרנט.
http://cnc-acrylics.deviantart.com/art/Ravenclaw-Diadem-Tattoo-399654334

גם כאן, כמובן, אני ממליצה להדפיס על נייר איכותי ועבה. את ההדפס הדבקתי על קרטון דק (של דגני בוקר),

וגזרתי לפי הדוגמה עם מספריים עם קצה דק של ציפורניים (ממליצה לצבוע את המקומות עם החורים, כדיי לא להתבלבל  בגזירה).

במקום אבני החן הקטנות, ציירתי נקודות קטנות וחיזקתי את הפרטים של הראש עם צבע טוליפ בולט,
ואחרי שהוא התייבש, ריססתי את הכל בצבע כסף (במקור - בשביל ההדגמה, מכיוון שזה הנזר השני שלי, החלטתי "להשתגע" עם הצבעים - עם צבע בסיס זהוב-ברונזה, ואבנים צבעוניות במקום כחולות).

הספריי יוצר כיסוי טוב אבל לא מושלם – אפשר לראות מבעדו את הפרטים, כך שיכולתי להדביק אבנים גדולות במקום,
ולחזק את הכיתובית בתחתית הנזר.

 בעדינות, כדיי להימנע מסימני קיפול, הדבקתי מאחור חוט ברזל ארוך, ועיגלתי את הנזר לצורה מתאימה. סוגרים את שארית חוט הברזל לעיגול מסביב לראש.


ניסיתי להדביק גם על קשת -
היא התאימה פחות "בדיוק" (ראו אותה מבעד לחורים, אבל ריססתי אותה מראש בצבע מתאים כך שזה לא בולט), ונראתה קצת מעוכה יותר בצדדים, אבל על הראש זה לא נראה שונה בהרבה.
עם חוט מתכת

עם קשת
וזהו, יש לכם נזר רייבנקלו קסום משלכם. בלי יותר מדי מאמץ, הוא יוכל להיות הנזר האבוד... ניסינו להוריד מהנזר הכסוף שלנו את האבנים התחתונות, ודנה טוענת שזה נראה הרבה יותר טוב ככה. מה דעתכם?

עוזרת צילום, ריסוס, ותמיכה רגשית: דנה הראל


יום שבת, 28 במרץ 2015

מה עושות האיילות בלילות - מכינות תחפושות! חלק א'- קרניים

כל עונת תחפושות (פורים, האלווין, וכל מה שאני מצליחה למצוא בין לבין) אני מארגנת לעצמי שתי תחפושות לפחות. על אחת מהן אני מחליטה לפחות שבועיים מראש, מקדישה מחשבה לכל פרט ופרט, מתאמת אביזרים, תסרוקת ואיפור, ורק מחכה ליום הגדול. על האחרת אני מחליטה, במקרה הטוב יום לפני (או שעתיים לפני), מאלתרת משהו בצ'יק צ'אק, מכינה משהו קטן, בוחרת בגדים מהארון - ואיכשהוא, זה עובד לא פחות טוב.

השנה זה בא לי בזמן שהייתי בעבודה. רגע אחד אני יושבת משועממת, מחכה, ורגע אחר כך הניצוץ חוזר לעיניים ומיד אני שולחת הודעה לאחותי: "דנה! מחר אני רוצה להיות במבי!".
כשהגעתי הביתה, בסביבות שמונה בערב, דנה הייתה סקפטית. איך נספיק להכין למחר? ביקור קצר בפינטרסט ושעה של עבודה אחר כך, ולשתינו היו קרניים מרשימות להתפאר בהן.

למעשה, זה הלך כל כך מהר ובקלות, שרק אחרי שהקרניים היו מוכנות נזכרתי שיש לי בלוג של תחפושות ויצירה, ואולי היה כדאי לתעד את ההכנה... אז במיוחד בשבילכם, הכנתי עוד זוג קרניים, ואני אעבור אתכם על שלבי ההכנה אחד-אחד. 
את החומרים הדרושים כבר היה לנו בבית: קשת לשיער בעובי בינוני, סלוטייפ דק דמוי נייר, נייר כסף (בסרטון ההדרכה שראיתי השתמשו במנקי מקטרות, אבל אני חשבתי שהתוצאה דקה מדי, ומלבד זאת - מנקי המקטרות היחידים שיש בבית כרגע הם מנצנצים ומיוחדים, ושמורים לפרוייקטים אחרים), פרחים מזוייפים לקישוט (למי שרוצה), חתיכות קטנות של לבד להכנת אוזניים, ודבק חם בשביל חיבורים וחיזוקים.

ראשית מוציאים דף גדול של נייר כסף, וחותכים אותו באמצע. מקפלים כל מחצית עד שני שליש (כדיי שיהיה חלק דק יותר ועבה יותר), ומהחלק העבה מתחילים לגלגל באלכסון, עד שנוצרת צורה של קונוס.
 את הקונוס הזה מועכים (אני עשיתי את זה בתנועות סיבוביות, בשביל לדמות מרקם  טבעי של קרן, אבל בתכלס' אני לא חושבת שזה ממש משנה) עד שהוא מהודק היטב, ומשאירים למטה חתיכה של נייר שתשמש כבסיס.
1. מקפלים עד שני שליש 2. יוצרים קונוס 3. מועכים לו את הצורה (אבל משאירים את הסוף)
את התהליך הזה עושים ארבע פעמים (או יותר, עם אתם רוצים קרניים עם יותר התפצלויות. אני הסתפקתי בהתפצלות אחת כי אני חושבת שזה מספיק בשביל ליצור את האפקט). למעשה צריך שני זוגות קונוסים. זוג אחד יחובר לקשת שיער, והזוג השני יחובר לקרניים בעזרת הבסיס.

אבל בואו לא נקדים את הקצת-מאוחר-יותר. עכשיו יש לנו ארבעה קונוסים. אנחנו עוטפים/מלפפים בסיס של קונוס אחד מסביב לאמצע של הקונוס השני. זה לא מספיק בשביל להחזיק במקום, אבל זה בסדר - זה רק סימון. עכשיו זה זמן טוב לשחק קצת עם הקונוסים בשביל ליצור את הצורה המדוייקת של הקרניים. אחרי נייר הדבק עוד אפשר יהיה לעשות שינויים, אבל זה יהיה קצת קשה יותר.
מלפפים את הקצה של קרן אחת במרכז של הקרן השניה- והנה יש לנו קרן מתפצלת
את נייר הדבק אנחנו מלפפים היטב סביב הקרניים, ושמים לב במיוחד להתפצלות. תצטרכו כמה חתיכות ולא חתיכה אחת גדולה, ותמיד אפשר להוסיף עוד איפה שנראה לנו קצת רופף או שנייר האלומיניום מציץ. תזכרו - הקרניים צריכות להיות דומות, אבל הן לא חייבות להיות סימטריות לחלוטין. אפילו בטבע הן לא סימטריות לגמרי.
מלפפים היטב. שימו לב לקצה השטוח שיודבק לקשת
בתחתית הקרניים, בבסיס, תוסיפו לבסיס בעזרת נייר הדבק, כך שיהיה ארוך יותר, אם יש צורך. מחליטים מה המיקום הנכון לקרניים על הקשת (כדאי להעזר במראה), ומלפפים טוב-טוב את הדבק מסביב הקשת והבסיס.
הקרניים מוכנות ומודבקות לקשת. ועכשיו - תוספות!
בשלב זה, למעשה, יש לכם קרניים מוכנות. מכאן והלאה, זה הכל תוספות. אפשר לצבוע את הקרניים, להוסיף פרחים (או קישוטים אחרים) להוסיף אוזניים וכו'.
איך מכינים אוזניים? גוזרים שתי חתיכות לבד בצורת "טיפה ערופת ראש" - טיפה שבמקום להתעגל בתחתית נגמרת בקו ישר (אוזניים משולשות זה לעצלנים. ושועלים). גוזרים עוד שתי חתיכות קטנות וצרות יותר, ומדביקים אותן בחלק הפנימי של האוזן.

שמים נקודה קטנה של דבק באמצע החלק התחתון של האוזן, ולוחצים מהצדדים - זה נותן לאוזן את הצורה המעוגלת.
עכשיו נשאר לנו בחלק המודבק מין שפיץ - מדביקים אותו (בחלק ה"פנימי" של האוזן - זה שיהיה קרוב לקרניים) לקשת. עכשיו האוזניים קופצות למעלה כמו ארנב.
שמים טיפה של דבק בצד השני של ה"שפיץ", ומדביקים אליו את הצד התחתון החיצוני של האוזן, כך שהיא תפרש יפה.
אוזן עומדת, אוזן שוכבת. איזה צד אתם מעדיפים?
אפשר גם להוסיף קצוות כהים בקצה האוזן, עם עוד חתיכה של לבד (כמו שדנה עשתה) או עם קצת איפור (כמו שאני עשיתי).

בשביל הקרניים שלי בחרתי באוזניים לבנות-ורדרדות, ופרחים בצבעים עדינים.
לקרניים האלו אין עדיין תמונות "רשמיות", כי הן הושאלו לחברה ועוד לא חזרו הביתה...
 דנה בחרה לצבוע את הקרניים שלה בחום, עם אוזניים חומות-ורודות, וענפים פורחים בורוד שישתלבו עם הקרניים (בהשראת במבי).

בקרניים שהכנתי בשביל הבלוג (ואז גיליתי שהתמונות יצאו חשוכות וגרועות), בחרתי בפטרונוס של הארי פוטר בתור ההשראה שלי. את הקרניים צבעתי בצבע כסף (אחר כך קצת הצטערתי על זה, כי לקח להן נצח להתייבש!) ופיזרתי מעליהן נצנצים כסופים (כי למה לא). בחרתי באוזניים אפורות-לבנות, ולבסוף קישטתי בפרחים כחולים עדינים, שיתאימו לסכמת הצבעים.

בשביל הקרניים שהכנתי לבלוג אחרי שגיליתי אני צריכה לצלם הכל שוב... בחרתי בתמה אביבית, עם המון פרחים צבעוניים. בהתחלה בחרתי באוזניים בצבעי תכלת-ורוד, אבל הם לא התאימו לצבעי הפרחים ולכן הוחלפו לאחר כבוד באוזניים בחום-כתום.

וזהו! הקרניים שלכם אקסטרה-מוכנות!
אבל האם אתם אקסטרא-מוכנים? בפוסט הבא תחכה לכם הדרכה מפורטת לאיפור ולק שישלימו לכם את המראה. 


לחיות יער תמיד היה מקום מיוחד בלב שלי (הם חברה נהדרת למי שאוהבת לשיר ולרקוד בלב יער), ואיילים, בעקבות תנודות חיוביות ביותר בעולם האופנה והעיצוב, הפכו לחלק נכבד מהאוסף שלי. הנה חלק מהאיילים ה"פרטיים-שלי-מהבית".
אוסף הבמבי-ים שלי. את הורוד אני רוצה לצבוע אבל לא בטוחה איך...
תכשיטי איילים מהחנות "דיוה" ז"ל
שעון מבית ההורים, וה"טפט" הצבוע (על ידי רולר עם דוגמה) שנמצא... בשירותים שלנו!
אחרון חביב, מעמד התכשיטים היפהפה הזה, מחברתי המעצבת המוכשרת קרן בר

ועכשיו - הפתעה!
אמנם עכשיו אתם יודעים איך להכין את הקרניים בעצמכם, אבל תמיד כיף לקבל מתנה. את שני זוגות הקרניים שהכנתי בשביל הבלוג, החלטתי להגריל בינכם!
מה צריך לעשות?
1. לייק לעמוד החדש של הבלוג:
2. לשתף את החברים בפייסבוק
3. להשאיר הודעה בעמוד ששתפתם, ואיזה זוג קרניים אתם מעדיפים - "אביב" או "פטרונוס".
הזוכים יוכרזו בפייסבוק בשביעי באפריל.
בהצלחה!