פורים מהספרים, תחפושות מהארון

ופתאום, כאילו לא עברו חודשים על חודשים, אני לוחצת על הכפתור "new post".

מה שלומכם?
עבר המון זמן, הא?
היום הבלוג הזה חוגג שנתיים. חגיגה קצת עצובה, אחרי שהוא לא היה פעיל מאז סוף אפריל... אבל בכל זאת שנתיים, וזה ראוי לציון, גם אם זה ציון יחד עם דקירה קטנה בלב.

אני כותבת לכם בעיצומה של חופשת מחלה, אחרי שתפסו אותי גם צינון וגם איזה וירוס קיבה והיכו אותי בסמטה... אז אני פותחת את הפוסט הזה עם טיפ למצוננים: אם גם אתם הצלחתם להחריב לעצמכם את העור מרוב קינוחי אף לפני שגררתם את עצמכם לקנות קלינקס אלוורה, ועכשיו כל מרכז הפרצוף שלכם מתקלף קשה ומגעיל - וזלין. ג'ל פטרוליום. אני יודעת שזה נשמע קצת מוזר ומפחיד למי שלא רגיל להשתמש בזה, או להשתמש רק על השפתיים, אבל זה באמת עובד פלאים. על האף, על הלחיים, אפילו על הסנטר - זה פשוט שיקם לי את העור ההרוס תוך יומיים, וזה מדהים, אז אני משתפת.

אבל לא בשביל זה התכנסנו כאן.
פורים מתקרב. עוד קצת פחות מחודש הוא כבר כאן. ועכשיו הזמן לארגן חבילה למשלוח מנות גמד-ענק שלכם (אני קיבלתי חבילה מהממת אתמול בדואר, אבל את שלי, בגלל המחלה, עוד לא שלחתי...), וכמובן - להתארגן על תחפושת.
כמו בפורים הקודם, אני מתכננת ומקווה להציף אתכם ברעיונות, והיום אני רוצה להתחיל עם אחד מהנושאים החביבים עליי - ספרים!

כשהייתי ילדה הייתי תולעת ספרים אמיתית. הספרים האהובים עליי היו אליס, שכבר הוקדשו לו כמה וכמה פוסטים (תחפושות, כובעים, מסיבה), והסיפור שאינו נגמר, שפשוט פתח לי עולם חדש ומופלא שבו לספרים יש עומק, שכבות, ומשמעויות על משמעויות, ולמי שעד אז קראה בעיקר "ג'ינגי", "דנידין", ו"קופיקו" - זו הייתה תגלית משנת חיים.

אז נתחיל עם אחת מהדמויות המרתקות של הסיפור שאינו נגמר - הקיסרית הילדותית.
בספר היא מתוארת עם שיער לבן בוהק ועיניים בצבע זהב. מכיוון שאין לי לא את זה ולא את זה (ואני גם לא נראית באמת כמו ילדה בת עשר, גם אם אני מרגישה ככה לפעמים), אני התמקדתי בגרסת הסרט (ויסלחו לי הטהרנים, זו הגישה שהתמקדתי בה גם בשאר התחפושות).

הביגוד שלה הוא בבסיסו פשוט מאוד - לבן, טהור, עדין. אם יש לכן כותונת לבנה גם זה יעבוד. אני בחרתי לשלב חצאית לבנה, גופיה לבנה סגורה (כיאה לילדה - זה לא לוק בשביל מחשופים), ועליונית תחרה. שחזרתי את קישוט הראש שלה עם שתי שרשראות פנינים זולות (מהסוג שמשיגים בחנויות שקל). במקרה לאחת מהן היה תליון שהתאים בצורה מושלמת, אבל אם משתמשים בשרשרת בלי תליון, אפשר להוסיף סיכה קטנה במרכז (סיכת שיער או בגד יעבדו היטב). את הכל כמובן מחזיקים בעזרת סיכות סבתא כדיי שיחזיק במקום... ומי שכמוני, תמיד חלם על תליון אורין משלו, יכול להוסיף אותו - בספר היא עונדת אותו לפני שהיא מביאה אותו לאטריו.
תוכלו להזמין תליון כזה כאן.

נשאר עם ספרים על ילדים שנשאבים לעולמות פנטזיה (אחת מהתמות האהובות עליי) עם דורותי מהקוסם מארץ עוץ.

במקרה מצאתי ביד שנייה חולצת גינגהם כפרית שהייתה לי מושלמת עבור דורותי, ושילבתי אותה עם חצאית פשוטה בכחול כהה - לא הצבע האידיאלי, אבל מכיוון שהחולצה הייתה הכוכבת של הלוק, הרגשתי בנוח גם אם שאר התלבושת לא מדוייקת. ניסיתי לשחזר את התסרוקת שלה במדוייק ככל שיכולתי (נראה לי שעשיתי עבודה לא רעה), עם פפיונים חמודים בקצה הצמה ועגילים אדומים שייצגו את נעלי האודם הקסומות.
אם במקרה אין לכם חולצת גינגהם כפרית מושלמת... תמיד אפשר לשלב  שמלה (או גופיה וחצאית בגוון דומה - או אפילו אוברול יהיה ממש חמוד!) בצבע כחול/תכלת עם חולצה לבנה (בסיס טוב לדורותי, אליס ובל). בשילוב עם תסרוקת מתאימה,לחיים ורודות, נעליים אדומות, וסלסלה קטנה עם בובת כלב (או כלב אמיתי, לברי המזל שזוכים לגדל כזה) - והתחפושת שלכם מוכנה.
ולמי שמתעקש על נעלי רובי מנצנצות כראוי, תמצאו הדרכה כאן.

מארץ עוץ אנחנו ממשיכים לארץ לעולם-לא... לפיטר פן, הילד הנצחי והתסמונת שחצי מהדור לוקה בה...

את ההשראה לפיטר הזה קיבלתי מהפיטר של רובין וויליאמס ב"הוק", שהוא הפיטר פן האהוב עליי.
לקחתי טישירט ירוקה גדולה, גזרתי רצועות מהשרוולים ומתחתית החולצה, וקשרתי בקצה. פתחתי את הצווארון וגזרתי בו פתח עם חורים משני הצדדים בהם השחלתי חוט דמוי עור (שהיה קצת מעוך מדי בשביל להראות טוב, אני חוששת). עם טייץ ירוק (תאלצו לסמוך עליי שהוא ירוק), חגורה חומה, ואביזרים של טבע (אני השתמשתי בתכשיטים של עלים, אבל אפשר לצרף לתחפושת גם עלים אמיתיים/מלאכותיים, או כמובן תליון בלוט - הנשיקה של פיטר). את השיער אספתי בצורה מבולגנת כראוי, והוספתי פרח... כי אני בת :) אבל אפשר כמובן גם להוסיף נוצה, או להסתפק בשיער המבולגן המרשים. מגפיים חומים/ירוקים ופגיון פלסטיק/עץ קטן דחוף בחגורה ישלימו את המראה הזה.

ומארץ עוץ להוגוורטס... הבית ספר הדמיוני של כולנו...

את הסיכה, העניבה, והשרביט, כבר היו לי ממסיבת ההארי פוטר שלי, ושיער ג'ינג'י טרי שגרם לי להרגיש כמו ג'יני וויזלי... כל מה שהיה צריך להוסיף זה חולצה לבנה מחוייטת (תתפלאו כמה קשה למצוא כזאת במלתחה שלי), קרדיגן אפור פשוט (כל גוון של אפור, או אפילו כחול כהה או שחור יעבדו), וחצאית אפורה (הבד שלה לא נכון - טריקו רך, אבל היא עובדת גם ככה). כמובן שלא התאפקתי והשתמשתי גם בשרשרת מחולל הזמן של הרמיוני... ולא ממש רואים בתמונה אבל יש לי ינשופים גאים מתנדנדים מהאוזניים. אם הייתי הולכת עם הרמיוני אז הייתי מתלתלת את השיער, או עם לונה - הייתי בוחרת בסיכה ועניבה של רייבנקלו (ועגילי סלק). זו תחפושת פשוטה שעם שינויים קלים יכולה להתאים לכמעט כל תלמיד הוגוורטס - וכמובן, תמיד תוכלו להיות "ניצב מספר 6".

ומכאן, לארץ התיכונה...
וידוי: לא הצלחתי לסיים לקרוא את שר הטבעות. ניסיתי, באמת ניסיתי, כמה פעמים... בעברית, באנגלית, בספר שמע... זה פשוט לא עבד. אני לא מתחברת לספרים האלו. אבל אני כן מאוד אוהבת את "ההוביט", והמחזמר שעשו לשר הטבעות לפני עשור, שהלכתי אליו בעיקר כסוג של בדיחה, היה אחת מחוויות התיאטרון המדהימות בחיי. (אתם יותר ממוזמנים להקשיב לשירים היפהפיים של המחזמר כאן.)

ארוון הענוגה. אין לי חולצה עם שרוולים עצומים כמו שלה, אבל יש לי חולצה אדומה בסגנון רנסנסי רומנטי, עם שרוולים נפתחים. אין לי שמלה שחורה ארוכה, אבל יש לי שמחלה כחולה כהה... שוב, לא נדרש דיוק ברמת הקוספליי בשביל שתחפושת תעבוד. השילוב של הפריטים, האביזרים, האיפור, וכמובן האופן שבו אתם נושאים את עצמכם, הם אלו שעושים בסופו של דבר את התחפושת.
את תכשיט הראש הכנתי בעצמי מחוט ברזל, בהשראת ההדרכה הזאת, ובינתיים גם הזמנתי את התליון המפורסם שלה מהסרט, שהוא תוספת מוצלחת תמיד. הכי חשוב? האוזניים. את אלו הזמנתי כאן, אבל אם אין לכם אפשרות להשיג תמיד תוכלו לפעול לפי ההדרכה הזאת.

ומפה אנחנו עוברים לווסטרוס... כנראה עולם הפנטזיה הבדיוני שהכי פחות הייתי רוצה לחיות בו... אבל אי אפשר להגיד שלא מעניין לקרוא עליו ולצפות בו. כאן ניסיתי לשחזר מראה של שתי דמויות.
הראשונה - הראשונה לשמה, דאינריז פרי־סער מבית טארגאריין, משחררת העבדים, הבלתי נשרפת, מלכת מירין, מלכת האנדאלים והרויאנר והאנשים הראשונים, חאליסי מלכת ערבות העשב העצומות והים הדות'ראקי, מנתצת השלשלאות ואם הדרקונים...

טוב, הלוק הזה הוא יותר ברמת הרעיון מאשר הביצוע, אני מודה. הבעיה הראשונה היא כמובן העובדה שאין לי שיער (או פאה טובה) בצבע פלטינה, ונאלצתי להסתפק בשיער האדמוני שלי. התסרוקת, לעומת זאת, נכונה - שיער פזור, ארוך, גלים רכים, וצמות דקות משני הצדדים, משוכות לאחורי הראש או נחות לצידו.
את התלבושת ניסיתי להרכיב מחצאית תכלת ארוכה (שנה שעברה היא שימשה אותי לתחפושת אריאל) ששימשה אותי כשמלה, פשמינה ששימשה אותי כגלימה, ושרשרת ששימשה אותי כאבזם חגורה...
בקיצור - לא, זה לא מושלם. אבל זו דוגמה טובה למה שאפשר לאלתר מדברים שיש לנו בבית, וזה כיף גדול.

אם אתם אוהבים תחפושות מאולתרות, אני ממש ממליצה לעקוב אחרי טומי לנק באינסטגרם. יש לו כשרון נדיר, הוא נורא מצחיק, והוא היה בבאפי, מה שאוטמטית הופך אותו למגניב בעשרים אחוז מכולנו.

מליסנדרה, הכוהנת האדומה, אפלה ומלאה בסודות כמו הלילה עצמו...
מהתחפושת הזאת הייתי הרבה יותר מרוצה. ראשית כי הפעם צבע השיער שלי היה מושלם לתפקיד... וכי מדובר בתלבושת הרבה יותר קלה לשחזור. שמלה לא מודרנית מדי בצבע בורדו ופשמינה בורדו/אדומה - ואתן שם (ואם במקרה אין לכן כאלו - היי, היא גם ככה עירומה חצי מהסצינות...).
עכשיו כשאנחנו יודעות מה משמעות הקולר שלה הייתי ממליצה לנסות לדייק איתו... אבל גם שרשרת דרמטית אחרת בצבעים מתאימים עושה את העבודה. מכייוון שאין כאן כמעט איפור, תאלצו להסתמך על ההבעה שלכן שתהיה דרמטית כראוי...

ומעולם הפנטזיה האלים של ר.ר.מרטין, לעולם הפנטזיה הילדי והרומנטי של אן שרלי...
את אן שרלי קראתי באיחור גדול, רק בשנה האחרונה... אבל, כמו שאן הייתה אומרת "מצאתי חברת נפש".
הג'ינג'ית המוזרה והחולמנית, עם הדמיון הגדול וההתלהבות האינסופית, הזכירה לי את החלקים שאני הכי מחבבת בעצמי, החלקים שאני הכי דואגת לטפח. 

החלקים ההכרחיים הם כמובן הצמות האייקוניות והכובע. אם במקרה יהיו שזורים בו פרחים אני בטוחה שאן תשמח...
את התלבושת הרכבתי משמלה פשוטה בגזרת "שק" (גזרת A? היא נראית לי בעיקר כמו שק), וחולצה חומה עם פרחים שהזכירה לי מאוד את מה שאן לובשת בסרט. מכיוון שהיה חסר לחולצה קולר, הוספתי שרשרת קולר. מובן שיש לה מגוון תלבושות, אבל את זו יחסית קל לשחזר גם עם בגדים מודרניים.
בתמונה הלכתי יחפה כמו בת כפר חסרת חינוך... אבל הייתי מתאימה לתלבושת מגפונים חומים או שחורים (לא נעליים פתוחות - היא צריכה ללכת בטבע!).

ואחרונה חביבה להפעם, יתומה ספרותית אחרת, ואהובה עליי מאוד.
לג'יין אייר יש "מוניטין" מאוד אפל ואפרורי, ואכן ברמת התוכן היא נאלצת להתמודד עם הרבה דברים לא קלים, אבל היא דמות נהדרת. שנונה, חזקה, חכמה, ומערכת היחסים שלה עם מר רוצ'סטר מזכירה לי השיח העוקצני-פלרטטני של לוק ולורליי. אם נשארתם בטראומה מ"אנקת גבהים" המדכא והאכזרי של אמילי, אז דעו ששווה לתת לשרלוט צ'אנס.

שמלה כהה,בצבע אפור/כחול/שחור, צנוע (עדיף להוסיף חצאית ארוכה ולא להסתפק בשמלה קצרה כמוני), בתוספת קולר תחרה לבן (אותו אחד שגזרתי ממפה והשתמשתי בו בשביל אליס), שיער עם שביל באמצע, אסוף בצניעות ומכסה על האוזניים, איפור מינימלי - וזה הכל בעצם.
לא בטוח שהרבה אנשים יזהו את התחפושת, אבל אלו שכן - תדעו שאתם יכולים לדבר איתם על ספרים.

זה הכל להפעם.
קראתם את כל הספרים האלו? יש עוד דמויות שהייתם רוצים שאני אעשה?
או סתם ספרים שאתם רוצים להמליץ לי עליהם?
שתפו בתגובות.