תחפושות מהארון - מרשעות של דיסני

מכירים את הילדות האלו, שבמקום לרצות להיות כמו הנסיכה היפהפיה והענוגה, רצו להיות כמו המכשפה הרעה?

טוב, אז אני לא באמת הייתי אחת מהילדות האלו. רציתי להיות נסיכה.

אבל ככל שגדלתי, גיליתי את הקסם האפל של חיוך ערמומי וצחוק מרושע מתגלגל, חסר עידון ולא מתנצל.

בקיצור - מדי פעם, להיות רשע-מרושע זה כיף גדול. (אל תגידו לאמא שלי שאמרתי את זה).

נתחיל עם ה-מרשעת ה-ראשונה של דיסני - המלכה הרעה משלגיה.

כמו עם הרבה תחפושות שנראות מסובכות מדי ממבט ראשון, במבט שני מגלים שדי קל לפרק אותן לגורמים קלים לשחזור - חצאית סגולה ארוכה, גופיה סגולה (או פשוט שמלה למי שיש), חגורת חבל (בסרט היא זהובה, אני הסתפקתי בחגורה שכבר באה יחד עם החצאית שלי), חולצה תחתונה עם שרוולים דרמטיים (בסרט היא סגולה, אני הסתפקתי בשחור שהתאים לגלימה), גלימה שחורה שאפשר לקנות בכל חנות לפני פורים, וקולר לבן גבוה ודרמטי - את שלי הכנתי מחתיכת קרטון של דגני בוקר ושארית של בד לבן, עם גומי באמצע (לא רציתי שיהיו יותר מדי קשרים באיזור הצוואר). מוסיפים סיכה אדומה גדולה בסגנון עתיק מעל המחשוף וכתר זהוב (כאן, כפי שרואים, הלכתי עם כתר פלסטיק זול - הכתר שתכננתי עליו סירב לשבת לי טוב על הראש), אוספים את השיער לבאן הדוק ונמוך, ומוסיפים עם איפור את השפיץ הקטן בקו השיער - לא יאמן עד כמה הוא מוסיף.

כאן הלכתי על מראה יותר קז'ואל, דיסניבאונד שעובד גם כתחפושת - כזה שמתאים ללבוש כשאת לא בטוחה במאה אחוז אם מסיבת הפורים שאת הולכת אליה היא מסיבת תחפושות של ממש ומפחדת למצוא את עצמך המחופשת היחידה (לא תאמינו כמה פעמים זה קרה לי...)
במקום החצאית הארוכה הסתפקתי בשמלה סגולה קצרה יותר, במקום גלימה ושרוולים מתנפנפים - חולצה קצרה, שחורה ואלגנטית, במקום הקולר - צעיף לבן, ובמקום הכתר הגדול - קשת זהובה (ובמקום העורב - חתולה שחורה מתוקה ;) ).

וכמובן, אם מזכירים את המלכה הרעה אי אפשר להתעלם מהגלגול המאוחר יותר שלה - המכשפה הזקנה.

הדרכה למראה הזה תמצאו כאן, בפוסט של תחפושות של הרגע האחרון.

מהמלכה הרעה נעבור, בטבעיות, למאליפיסנט, שליטת הרשע, פייה רעה, אלילה.

חדי העין ישימו לב שגם כאן השתמשתי באותה חולצה עם שרוולים מתנפנפים - היא יעילה להפליא לדמויות מסוג אלו.
בשילוב עם חצאית שחורה ארוכה, גופיה סגולה שמוסיפה את הצבע מהגלימה שלה, וצעיף שחור מסביב לשיער - זו בוודאי לא תחפושת מדוייקת, אבל היא מעבירה את הדמות היטב. את הקולר השחור-סגול דנה הכינה, אז אם אין לכם במקרה בבית אחות תופרת מוכשרת - תוכלו להשתמש בתכשיט קולר כהה ודרמטי.
את המטה של מליפיסנט שחזרתי בעזרת מקל מטאטא מפלסטיק וכדור של בריכות כדורים שאיכשהוא התגלגל אליי... צבוע בברונזה (אני השתמשתי באקריליק, אבל אני חושבת שצבע ספריי כנראה יחזיק יותר טוב).
הכוכבות האמיתיות של הלוק הזה הן כמובן הקרניים, ודנה ואני נעזרנו בהדרכה הזאת כדיי להכין אותן:

האיפור: פנים ירוקות, גבות שפיציות, צללית סגולה (השתמשתי בה גם עבור הלחיים) ואודם אדום. מאליפיסנט היא דמות אלגנטית להפליא, אז לא כדאי להגזים ולעשות אותה ליצנית מדי.

גם כאן רציתי להראות לכם אפשרות יותר קז'ואלית, במקרה הזה עם קצת השראה וינטג'ית -
שמלה בגוונים שחור-סגול, קולר שחור, עגילים סגולים, וויקטורי רולז שקצת מזכירים את הקרניים.
במקום להשתמש בקרניים הגדולות (והקצת מכבידות), הכנתי לי קרניים מלבד (באותה שיטה שהשתמשתי עבור אוזני החיות), רק שבמקום להדביק אותן על קשת (אני בטח אכין גם כאלו מתישהוא) הכנתי לי מין כובע קטן בצורת טיפה (גם הוא מלבד, ומודבק על קרטון של דגני בוקר) שמוחזק בעזרת סיכות סבתא.
הקרניים הן כל כך אייקוניות שאנשים יזהו אותם בלי בעיה, והסרט המצולם של אנג'לינה ג'ולי נותן לנו את האפשרות להיות מאליפיסנט גם בלי איפור ירוק...

המרשעות הכי מצחיקות, וגם כנראה הכי כיפיות לתחפושת זוגית, הן האחיות החורגות של סינדרלה - אנסטסיה ודריזלה.
אם למלכה הרעה ולמאליפיסנט יש איזו אלגנטיות טבעית מרשימה, האחיות החורגות הן פשוט כיף מטופש טהור.

לפני שני פורימים אני ודנה התחפשנו לאחיות, ונהננו כל כך ששכחנו להצטלם... כך שתמונת המראה הדי עלובה הזו היא התיעוד היחידי שלי, ואני מתנצלת.
שוב, שמלת הנשף של אנסטסיה (ודריזלה, בצבעים אחרים) היא די קלה לשחזור - חצאית ורודה/סגולה ארוכה, גופיה סגולה, וחולצה ורודה עם שרוולים מנופחים (אני תקעתי בהם גרביים). הוספנו גם חצאית קצרה יותר מעל החצאית הארוכה, מוחזקת באמצע (אפשר לעשות תפר קטן או להחזיק עם סיכת ביטחון), וחצאית תחתונה לניפוח.
את הפוני שלי יצרתי בעזרת גלגול של השיער הקדמי שלי פנימה כאשר הוא מוחזק בסיכות, וניסיתי לעשות מעין בקבוקים בשיער - אם זה יוצא מבולגן או עלוב - מעולה! זה אמור להראות עלוב...
את הלוק משלימים עם איפור צעקני (מותר ואף מומלץ לצאת מהקווים) ומעין "קלף" זהוב (שהכנתי מקרטון ונייר עטיפה) שקופץ לו מאחורי הקודקוד.

ושוב גרסה יותר קז'ואלית - שמלה סגולה (אותה האחת של המלכה הרעה), חולצה ורודה, ובמקום הקלף הזהוב - פרח ורוד.

ומהי אנסטסיה ללא דריזלה?
הצבעים של דריזלה הם ירוק וירוק בהיר יותר. אם הולכים על הגרסה ה"אלגנטית", אז החצאית הארוכה והחולצה התחתונה צריכים להיות בהירים יותר, והגופיה והחצאית הקצרה כהים יותר. כאן, בגרסה הפשוטה יותר, השתמשתי בשמלה כהה וחולצה בהירה, עם סרט פפיון ענקי על הראש (בצבע יותר כחלחל, כמו הנוצה שהיא הולכת איתה לנשף, אבל אפשר גם בירוק), וקולר ירוק שנגזר מצוואר של טישירט ישנה שעברה שיפוץ.
בשביל השיער עשיתי צמות, וקיפלתי אותן כך שהיו שלוש שכבות, והחזקתי עם גומיה - זה ממש לא שחזור מדויק, אבל זה אפקטיבי.

אורסולה הייתה עבור הרבה מאיתנו המרשעת הראשונה שממש התאהבנו בה. היא הייתה איומה, מניפולטיבית ואכזרית, אבל היא גדולה מהחיים, חסרת בושה ונהנית מכל רגע.

למי שמתעקשת לשחזר את זרועות התמנון, יש המוני הדרכות באינטרנט. לעצלניות כמוני, יש חצאיות עם משולשים בקצוות (או, אם אין ולא אכפת לכן להרוס - תמיד אפשר לגזור כאלו מחצאית רגילה), חצאית סגולה תחתונה, וסטרפלס שחור פשוט (אותו האחד ששימש אותי לאורורה ואריאל בפוסט של נסיכות דיסני).

תליון גדול של צדפה שבלולית (את שלי השגתי מפאה שקניתי, אבל אפשר גם להכין מסול), ועגילים של צדפות מאורכות סגולות (רוצים לדעת איך הכנתי אותם? בקרוב...).
לא התחשק לי לצבוע את כל הגוף בסגול, אז הסתפקתי בלהשתמש בצללית סגולה בתור קונטור - מסביב למצח, בעצמות הלחיים, אפשר גם להדגיש את עצמות הבריח ואת החלק העליון של החזה - אורסולה היא בחורה שופעת שלא חוששת מהמיניות של עצמה...
גבות גבוהות ומקושתות, עיניים מעושנות בכחול חשמלי, ושומה קטנה לצד הסנטר...
את השיער אספתי מאחור, ומקדימה העמדתי אותו בעזרת באק-קומבינג (לסרק את השיער שרוצים שיעמוד מאחורה, כלפי השורשים). צבעתי אותו בלבן בעזרת צבע מים של WOW, שאחרי שהתייבש התקשה ועזר לשיער להישאר עומד ומרשים (וירד בקלות בחפיפת שיער).

בהמשך הסרט (ספוילר!) אורסולה מתחזה לונסה, ואת התחפושת שלה אפילו יותר קל לשחזר:

חצאית כחולה ארוכה, גופיה כהה יותר, גלים ארוכים בשיער עם שביל באמצע, ואותו תליון צדפה מסתורי...
סביר להניח שאם תהיו לבד, רוב האנשים לא יזהו את התחפושת גם אם היא תהיה מדוייקת ב100%, אבל יחד עם עוד דמויות מבת הים הקטנה טבעכן האמיתי יתגלה...

התכוונתי להוסיף כאן עוד כמה דמויות, אבל אני רואה שהפוסט הזה נהיה קצת ארוך אז אנחנו נקנח עם אמא גות'ל מרפונזל

היא כנראה לא אחת מדמויות הרשעים הפופולאריות ביותר, אבל אני מאוד אוהבת אותה. ראשית - היא פשוט מצחיקה באופן היסטרי. ושנית - היא מאוד מעניינת בעיניי. היא ללא ספק אנוכית מאוד ומוכנה לפגוע ואפילו להרוס אחרים למען המטרות שלה, אבל אני לא בטוחה שהיא לא באמת אהבה את רפונזל... יום אחד אני אצטרך לכתוב עליה באריכות, אבל בינתיים נתמקד בתחפושת -
בסרט היא לובשת שמלת בורדו ארוכה שאני שחזרתי עם חצאית ארוכה (אותה אחת ששימשה אותי לכיפה אדומה) וחולצת קטיפה בצבע מתאים. הצבע העשיר והבדים העשירים עוזרים ליצור את המראה העתיק יותר, למרות שמדובר בעצם בבגדים מודרניים.
מכיוון שהחולצה באה עם חגורה משלה, הסתפקתי בלהוסיף סיכה גדולה במקום האבזם (אותה הסיכה של המלכה הרעה - ידעתם שיש תיאוריה שגורסת שהן אותה הדמות?) ותלתלים גדולים ונפוחים.
הוספתי גם פרח זהוב (שהזכיר לי את הפרח מתחילת הסרט), ותליון עם סכין קטנה - שמזכיר שלמרות שגות'ל היא אמא-יקרה-לי,לא כדאי להתעסק איתה...

אל תתעסקו איתה, היא תעשה לכם ריגשי לא נגמר!

זהו להפעם. מחכה לנו עוד פוסט של מרשעים-לא-של-דיסני, אבל אני לא בטוחה שאספיק להעלות אותו לפני פורים עצמו - אבל זה בסדר, כי אצלנו פורים כן בא פעמיים בשבוע (לפחות).
אילו דמויות הכי אהבתם?
ואילו דמויות חסרות לכם ותשמחו שיכנסו בפעם הבאה?
ספרו לי בתגובות.
ואם לא נתראה עד אז - שיהיה לכם את הפורים הכי הכי שמח.

אוזני חיות קלות ומהירות

בין אם אתם צריכים לאלתר תחפושת ברגע האחרון, מחפשים נושא לערב יצירה, או פשוט אוהבים שיש לכם הרבה אביזרי תחפושות בשלוף - היצירה הזאת היא בשבילכם.

מדובר ביצירה באמת פשוטה וקלה, שלוקחת בין 3 דקות בערך עד רבע שעה, וזה אם ממש, ממש משקיעים...

החומרים שתצטרכו הם:
לבד בצבעים הנבחרים

קשת שיער

מספרי בד

דבק חם

דבר ראשון, אנחנו צריכים להחליט אוזניים של איזו חיה אנחנו רוצים להכין.
אוזני חתול משולשות? אולי אוזני עכבר עגולות וגדולות? אוזני דב עגלגלות וקטנות? או בכלל אוזני אייל דמויות טיפה?

עכבר, במבי, שועל וחתול נכנסים לבר...

אחרי שהחלטנו על הצורה המתאימה, אנחנו מקפלים בד לבד לגובה שיתאים לאוזן שלנו (כך שצורת האוזן תעלה על שתי שכבות). החלק התחתון של האוזן, זה שמחובר לקשת, נשאר מחובר (מסומן בקיווקון בסקיצה), בעוד שאת החלק העליון אנחנו גוזרים לפי הצורה הרצויה.
אם שתי האוזניים, או החלק הקדמי והאחורי, לא יוצאים סימטריים לגמרי - אל דאגה. ראשית, כי גם ככה לא ממש שמים לב לזה, ושנית - תמיד אפשר לתקן בעדינות עם מספריים אחרי שלב ההדבקה, שתמיד מזיז קצת דברים מהמקום.

את האוזניים, כאמור, אנחנו מדביקים עם דבק חם לקשת, כאשר החלק התחתון של האוזן עוטף אותה. חשוב שזה יהיה דבק חם ולא דבק מסוג אחר מכיוון שכשהוא מתייבש הוא מתקשה וזה עוזר לשמור על הצורה. כדאי למדוד את הקשת לפני ההדבקה כדיי להחליט בדיוק איפה אנחנו רוצים להדביק (אם לקשת יש פינים קטנים להחזקת השיער, אפשר להיעזר בהם לסימון - את האוזניים שלי הדבקתי "שלושה פינים מהקצה").

מזל טוב, יש לכם אוזניים בסיסיות, ואם אתם רוצים אתם יכולים לעצור כאן.

אוזני מיקי מאוס עגולות ושחורות, למשל, לא זקוקות לשום תוספת. אבל אם אנחנו רוצים אוזניים מושקעות יותר, אפשר להוסיף לאוזן את פנים האוזן - אותה צורה, רק בקטן יותר, ובצבע אחר - במקרה הזה, אוזניים לבנות עם פנים ורוד. לאוזניים עגולות של עכבר, למשל, אפשר להכין אוזניים אפורות עם פנים לבן, ורוד, או כתמתם.

לחיות מסוימות כמו שועל יש קצה אוזן שחור. אפשר להשתמש בדוגמה של האוזן שהכנו ולסמן את הקצה, ולהוסיף את המשולש הקטן לפני שמדביקים את ה"אוזן הפנימית".

 לדביבון, לעומת זאת, יש ציצת פרווה שחורה בתוך האוזניים, ואותה אנחנו יכולים להוסיף אחרי שהדבקנו את האוזן הפנימית הלבנבנה.

ואם אנחנו רוצים להכין חיה עם קרניים, או אפילו רק קרניים?
השיטה היא אותה שיטה. בוחרים את הצורה שאנחנו רוצים, וגוזרים אותה על שכבה כפולה, עם החלק התחתון בקפל הבד.

אחרי הגזירה, זה אמור להראות כך:

בשיטה הזו אפשר להכין איילים, חדי קרן, או שדים מרושעים הישר מהגיהנום...

אחרי שסיימנו את האוזניים, האוזניים הפנימיות, הקרניים וכל אלו, הגיע הזמן לחלק הכי כיפי, בעיני - הקישוטים!

את הקשת הזאת החלטתי לקשט עם פפיון ורוד גדול, כך שהיא תתאים לי לתחפושת של מארי, גורת החתולים הלבנה מ"חתולי צמרת". את הפפיון הכנתי עם פיסת לבד מלבנית ורצועה דקה שנגזרה ממנה בשביל מרכז הפפיון. מועכים את המלבן באמצע, מדביקים, ומדביקים מעל את הרצועה הדקה - ויש לכם פפיון מושלם לחתולות, נסיכות, או אפילו אייה, החבר של פו הדוב.

עוד קישוט שאני אוהבת במיוחד הוא להוסיף פרחים לקשת ולהפוך אותה בעצם לזר. 

יש כל מיני דרכים לעשות את זה:

אפשר למלא את הקשת בפרחים לכל אורכה (מתאים יותר לאוזניים בולטות שלא יבלעו בפרחים)

אפשר לקשט רק את האיזור של האוזניים עצמן

ואפשר לקשט מסביב לאוזניים, אבל לא אותן עצמן (מתאים לאוזניים קטנות שיש חשש שלא יראו אותן מרב קישוטים)

האוזניים האלו מצויינות לתחפושות זוגיות או אפילו משפחתיות, הן נראות חמוד מאוד ולא דורשות מהפרטנרים יותר מדי שיתוף פעולה - חולצה אפורה (עדיף מפוספסת) לדביבון, סוודר חום לצבי, או טי שירט כתומה לשועל.

ומה אם אתם לא מסתפקים בקרן חד-קרן שטוחה, ורוצים קרן תלת מימדית?
בקרוב אלמד אתכם איך...

היה היו פעם... תחפושות מהטלוויזיה (והאגדות)

פורים כבר ממש מסביב לפינה וחגיגות פורים מוקדמות צצות להן כמה פטריות אחרי הגשם (או לפני פורים)...
ואם עדיין אין לכן תחפושת, אני מזמינה אתכן להפוך את הארון שלכן ולמצוא בו את הדמויות האהובות עליכן.

נתחיל עם אהובתי בעלת האופטימיות האינסופית - קימי שמידט, הבלתי ניתנת לשבירה.

התלבושות של קימי נוטות לצבעוניות עזה ושילובים בלתי אפשריים. היא תקועה באמצע שנות התשעים העליזות, וגם הטעם שלה תקוע בסביבות גיל 13 - צבעוני, ילדותי, שמח, וטיפונת מגוחך. כאן ניסיתי לשחזר את אחת מהתלבושות האייקוניות שלה, עם חולצה פרחונית וקרדיגן צהוב עם פרפרים (אצלה הפרפרים רקומים, אצלי הם מדבקות שקניתי בחנות שקל. אפשר להדביק עליהם סיכות מהצד השני כך שלא יהיה חשש שהדבק ייחלש והן יפלו).
את השיער שלי, שכבר היה בגוון מתאים, אספתי בקוקו נמוך מאוד ואת החלק התחתון הידקתי בסיכות לעורף שלי, יוצרת מראה של שיער קצר יותר. וכמובן - אין קימי בלי חיוך ענקי-ענקי. תזכרו - אתן יכולות לסבול הכל למשך 20 שניות.

דמות עם סגנון מאוד דומה אבל קצת בוגר יותר היא אמה פילסברי מ"גלי"

גם אצלה תמצאו קרדיגנים צבעוניים, סיכות ילדותיות, פפיונים והדפסים עזים, אבל הסגנון שלה הוא פחות "ילדה קטנה" ויותר "ספרנית שיק" - צנוע, מחוייט, וינטג'י, עליז מאוד, אובססיב-קומפולסיב, ולגמרי מאוהב בוויל שוסטר.
גם כאן סידרתי את השיער בצורה דומה לקימי שמידט, רק הקפדתי על שביל לצד ועל מראה מסודר יותר.

עוד דמות שלא חוששת לעולם מהדפסים ילדותיים (שלא נאמר קצת אידיוטיים) היא לורליי גילמור, אהובתי הנצחית.

ללורליי יש אוסף מרשים של טישירטים עם הדפסים - בולדוג, סוס, ילדים, כיתוביות שנונות... היא לובשת את כל הבגדים שאמילי לא הרשתה לה לבוש כשהייתה ילדה, ולא אכפת לה שהבת שלה מתלבשת יותר בוגר ממנה. כמובן, לורליי לבד היא רק חצי מסט - בשביל רורי, חולצה מכופתרת בצבע תכלת וחצאית משבצות תחקה לא רע את המדים שלה מצ'ילטון, ובשביל לוק - חולצת פלאנל משובצת וכובע בייסבול כחול (הפוך, כמובן). ולא לשכוח ספל קפה! 

הסדרה של פגי קארטר אמנם לא שרדה הרבה זמן (דקת דומייה), אבל הסטייל שלה הוא על-זמני

אם אתן מכורות לוינטאג' (כמוני), אז זו התחפושת בשבילכן. את השמלה הזאת השגתי מחברה של סבתא שלי, אבל כל שמלה כהה (או שילוב של חצאית וחולצה או ז'קט, זה לוק שאפשר לשחק איתו) יעשו את העבודה היטב. כובע אדום (שלי בסגנון שונה לגמרי אבל עדיין מתאים לתקופה) ותכשיטים מינימליים (פגי היא לא בחורה מגונדרת).
גם כאן קיצרתי את השיער שלי באותה השיטה, וגילגלתי את השיער שלי בצד אחורה, כך שנוצר מין באמפ (זה לא בדיוק ויקטורי רול אבל השיטה דומה). בצד השני נתתי לו ליפול קצת על הפנים ואת שאר השיער הידקתי אחורה עם סיכה.
 הכי חשוב, לתחפושת הזו ותמיד - דעי את הערך שלך.

והכוכבת הגדולה של האלווין השנה, כוכבת הטלוויזיה עם הכי מעט שורות, הכי מעט שיער, ועם רק בערך שם - 11.

מי שלא מתחשק לה לגלח את כל השיער יכולה להשתמש בפאה בלונדינית באורך קארה ארוך, כמוני...

עם שמלה ורודה בהירה, וז'קט כחול (אפשר ז'קט ג'ינס, פוטר, או "מעיל רוח" - זכרו שמדובר בשנות ה80), ונעלי התעמלות מהוהות - גם אתן תוכלו להיות אילבן... איפרתי לעצמי לחיים קצת שקועות וצללים מסביב לעיניים - אחרי הכל, היא עברה הרבה... ודם נוזל מהאף (אודם), כמו שקורה לה שכהיא מתאמצת.

ואחרי שהתפזרנו עם כל מיני סדרות עכשיו נתמקד רק בסדרה אחת - Once Upon a Time, או בעברית "עד עצם היום הזה" (גם אתכן משגע שזה שם הפוך?!).

הסדרה הזאת ידעה הרבה עליות ומורדות, אחרי עונה ראשונה שהייתה פחות או יותר מושלמת, אבל עיצוב הדמויות שלה תמיד היה מעניין, ומדי פעם - די קל לשחזור.

נתחיל עם הכוכבת הבלתי מעורערת (אם כי מאוד מעורערת) של התכנית - המלכה הרעה.

את התחפושת הזאת הרכבתי גם מבגדים רגילים וגם מחלקי תחפושות. אם אין לכן משהו מתאים, תמיד תוכלו ללכת על גרסת רג'ינה, עם חליפת חצאית מחוייטת, אבל בואו נודה בזה - להיות המלכה הרעה זה הרבה יותר כיף...

הבסיס של התלבושת הוא חצאית שחורה ארוכה, גופיה סגולה, ועליונית תחרה שחורה. אם נעצור כאן ונדאג לאיפור ותסרוקת מתאימים, התחפושת תעבוד גם כך. אני הוספתי לה גם חצאית תחתונה מנפחת (כי המלכה הרעה חולה על דרמה!), ומין עליונית שחורה עם סגירה מחוכית והכי חשוב - קולר שחור גדול . אם יש לכן חולצה שחורה מחוייטת עם קולר תוכלו להשתמש בה - הקולר הזה, לדעתי, עושה את כל המראה.
התכשיטים שלה במראה הזה הם די פשוטים - תליון אליפסה גדול, עגילים עדינים להפתיע. הכוכבים כאן הם השיער והאיפור - איפור דרמטי ומעושן בצבעי שחור ואדום, עם שפתיים אדמות כהות, ותסרוקת מסוגננת גבוהה -
שומרים את איזור הפוני בחוץ, בשביל הגל מעל המצח, ואת שאר השיער אוספים לקוקו גבוה מאוד, ממש מעל הראש. חלק קטן מהקוקו השחלתי בגליל קרטון של נייר טואלט, ואת שאר השיער ליפפתי מסביבו, וכמובן הידקתי למקום במיליון סיכות. זה נראה קצת מטופש בהתחלה, עד שמסתכלים על התמונה המקורית ורואים שבעצם - זה יחסית מעודן...

אפשר להוסיף - תפוח מורעל ומראת קסמים.

האויבת המושבעת של המלכה הרעה היא שלגיה. בגרסה הזאת, לא רק נסיכה במצוקה, אלא בנדיטית יערות חצופה ועצמאית.

התלבושת הזאת היא על טהרת החום, גוון שאין לי ממנו הרבה בארון ובכל זאת אני חושבת שהסתדרתי לא רע.

חולצה לבנה ארוכה (אם יש קצת מסמורטטת - מה טוב), וסט/חולצה/טוניקה בצבע חום בהיר, מכנסיים חומות בהירות (גם חרדל או בז' יעבדו), חגורה גדולה ועבה, וצעיף פרוותי (את שלי קניתי בשופרסל), מגפיים כהות גבוהות (בשחור או חום), עם קוקו בלוף לא מסודר מדי ואיפור טבעי - וגם אתן שלגיה, לוחמת יערות אמיצה.
אם יש לכן, במקרה, חץ וקשת, זה רק יוסיף.

חץ וקשת יתאימו להפליא גם לדמות של מרידה, שהתלבושת שלה בסדרה נלקחה ישירות מהסרט "אמיצה".

מרידה לובשת שמלה ארוכה בצבע פטרול, שכאן הרכבתי מחצאית וחולצה, וגופייה תחתונה לבנה. לתלבושת המקורית של מרידה יש שרוולים שנתפרים בחלקים - תפר אחד במרפק, ותפר אחד בכתפיים - כך בגד אחד יכל להתאים למגוון עונות. מכיוון שאני לא רציתי לפרק את החולצה שלי, בחרתי שהלבן יציץ מעל לחולצה ולא מתחת, וקשרתי סרטים לבנים באיזור המרפק. מסביב לכתף קשרתי חגורה, כדיי לדמות מנשא של חצים (היא נפלה כל הזמן וזה היה נורא מעצבן), וחגורה חומה גדולה מסביב למותניים (היא צריכה להיות רפויה, אז כדאי להשתמש בחגורה של גברים).
השיער - ג'ינגי' מתולתל, נפוח, ומבולגן ככל האפשר, ואיפור מינימלי ביותר מלבד גבות ג'ינג'יות ונמשים (עפרון גבות הוא מושלם בשבילם), וסומק ורדרד שמתאים לנסיכות סקוטיות לבנבנות.

אחד הגברברים הכי פופולאריים בסדרה הוא קפטן קיליאן הוק. לא בדיוק הטעם שלי, אבל אין ספק שהוא יודע להשתמש בעיפרון עיניים.

כאן הלכתי על גרסה נשית יותר עם חצאית, אבל המהדרין יוכלו ללבוש מכנסי (דמוי) עור, עם מגפיים גבוהות, מעיל (דמוי) עור שחור וארוך, ו-וסט/גופיה בצבע בורדו (אם יש לה דוגמה או בד מבריק בסגנון בארוקי - הכי טוב).
והכי חשוב, שני הדברים שבלעדיהם הוק הוא לא הוק - הקרס, והאייליינר (ואם אפשר - זיפים).

אחרונה חביבה, אחת הדמויות האהובות עליי בתכנית שפשוט נעלמה לה בלי יותר מדי הגיון או הסדר - כיפה אדומה, הלא היא רובי, הלא היא רד.

אם יש לכן מחוך מתאים - נהדר, אבל כפי שאפשר לראות, אפילו גופיה חומה פשוטה, בשילוב עם שאר הפריטים, עושה את העבודה. חולצה לבנה כפרית פשוטה (גם גופייה ארוכה פשוטה או אפילו חולצה מחוייטת, לא מכופתרת עד הסוף, עשויה להתאים), חצאית אדומה ארוכה (מומלץ עם חצאית תחתונה שתיתן לה נפח), וכמובן - הגלימה האדומה (פשמינה אדומה, במקרה שלי, שהשתמשתי בה כבר לכיפה אדומה קצת אחרת). שיער פזור בשביל בצד עם צמה ליד הפנים - וגם אתן תוכלו להיות הבחורה הכי קיק אס ביער.
תוחזר רד לאלתר!

אילו עוד דמויות מהטלוויזיה הייתן רוצות לראות כאן?
מה הן הסדרות האהובות עליכן?
שתפו בתגובות.

ערב מחזמר - תחפושות שיגרמו לכן לרצות לשיר...

פורים כבר כאן ממש עוד שבועיים, ואנחנו ממשיכות במרתון תחפושות עם אחד מהנושאים האהובים עליי בעולם - מחזות זמר.
את האהבה הגדולה שלי למחזות זמר אני חייבת להורים שלי, שישבו איתי עוד מלפני שאני זוכרת את עצמי, והסבירו כל סצינה וסצינה, ואפילו כל משפט ומשפט, כך שלא משנה אם צפינו בסרט אמריקאי או באופרטה בשוודית - תמיד הרגשתי שאני יודעת את הכל בעל פה.
למחזות זמר יש מוניטין גרוע. המון אנשים לא יתנו להם מראש הזדמנות, בטענה שזה לא הסגנון שלהם (למרות שיש סגנונות שונים של מחזות זמר בדיוק כפי שיש סגנונות שונים של מוזיקה), או שזה לא מציאותי איך אנשים מתחילים לשיר פתאום באמצע שום מקום (לא יודעת מה אתכם, אבל אני שרה בערך כל הזמן, אם לא בקול רם אז לפחות בראש...). האנשים האלו מפסידים עולם ומלואו...
אבל אם אתן אוהבות מחזות זמר, הגעתן למקום הנכון.

אני אתחיל עם גיבורת המחזמר שצפיתי בו הכי הרבה בתור ילדה - אנני.

וידוי: קצת לא סבלתי אותה. היא נראתה לי חייכנית ואופטימית מדי, וממש שנאתי את השיער שלה (אולי דווקא כי הוא הזכיר לי את שלי)... את מי כן אהבתי? את מיס האניגן המרושעת, את לילי סיינט ג'יימס וכמובן את רוסטר, הקראש הראשון שלי. מה, הקראש הראשון שלכן לא ניסה להרוג ילדות קטנות? מוזר.

התלבושת עצמה היא די פשוטה - שמלה אדומה עם קולר וחגורה לבנה, בתוספת גרביונים לבנים ונעלי בובה. אני הוספתי גם תליון לב (מהסיכות של וראייטי) כמו שיש לה בסרט, וכמובן - השיער! מכיוון שכבר הרבה מאוד שנים אין לי תלתלים קצרים, עשיתי שתי צמות, משכתי אותן לצדדים וניפחתי אותן, והידקתי בסיכות מסביב לראש, כמו קשת. התוצאה, כפי שניתן לראות - לא בדיוק תלתלים קצרים, אבל מחקה את המראה לא רע.

האהבה המוזיקלית השנייה שלי הייתה אלייזה דוליטל מ'גבירתי הנאווה'.

אם על רוסטר היה לי קראש, הפעם זו כבר הייתה אהבת אמת. מוכרת הפרחים נטולת הגינונים עם התמימות הילדית שבתה את ליבי לחלוטין. הקול שהתאהבתי בו אולי היה של מרני ניקסון, אבל החיוך - כולו של אודרי הפבורן.

לצערי אין לי מעיל בצבע פטרול, אז הסתפקתי בשרוולון בצבע מתאים. חצאית כהה משובצת, כמעט זהה, חיכתה אצלי בארון כאילו במיוחד להזדמנות כזאת, בשילוב עם סינר גדול (ששימש אותי גם לבל ולאליס), צעיף סגול, וכובע שחור (אותו האחד ששימש אותי עבור מרי פופינס) - וכל מה שחסר זה רק פרחים למכור. יופי לי.

כל כך אני אוהבת את מיס דוליטל זאת, שלא התאפקתי וניסיתי גם מראה נוסף - הנשף הגדול.

אם, במקרה, שוכבת אצלכם שמלת כלה בארון, זאת הזדמנות ממש מוצלחת להשתמש בה. אם, שלא כמוני, אתם לא קונים שמלת כלה סתם ככה כי מצאתם אותה ביד שנייה והיא יפה מדי בשביל להשאיר בחנות - אפשר להשתמש גם בבגדים הרבה (הרבה) יותר פשוטים, וכל עוד משקיעים בתכשיטים ובשיער, עדיין אפשר לשחזר את המראה במידה יפה של הצלחה.
כאן אני לובשת חצאית לבנה פשוטה, וחולצת טריקו(!), שאלמנט התחרה שלה, עם אבנים קטנות, מוסיף את המראה היותר עשיר ואלגנטי. התכשיטים, למרות שהם מנצנצים ומרשימים, הם סט שנקנה בסביבות 15 שקלים בסביבות פורים, והטיארה ב30 (היום לדעתי הן זולות אפילו יותר).
את התסרוקת עשיתי בעזרת ספוג באן שהידקתי עם סיכות ממש מעל הראש, וסירקתי את השיער כלפי מעלה ומעליו, והידקתי את השיער מסביב בעזרת גומייה. את שארית האורך חילקתי לשניים ומשכתי לצד הנגדי, מה שנותן את שני ה"באמפים" הנוספים לצידי הכתר.

עם "גריז" יש לי יחסי אהבה-שנאה. 

את השירים הנהדרים שלו אני אוהבת מאוד. את הסטייל הפיפטיזי אני שמחה לאמץ לעצמי. אבל העלילה... את העלילה הם יכולים לשמור לעצמם.

אם הולכים עם גרסת ה"ילדה רעה" של סנדי, מדובר בתלבושת סופר-פשוטה - מכנסיים שחורים צמודים (עדיף דמוי עור אבל גם סתם טייץ יעשה את העבודה), חולצה שחורה חושפת כתפיים (אפשר לקחת טישירט ופשוט לגזור אותה בהתאם), עגילי חישוק (שלי לא גדולים ומרשימים כמו שלה), אודם אדום שילדות טבות לא מעיזות לשים ותלתלים בלונדיניים פרועים שמוכיחים שפשוט לא אכפת לך מה אומרים...

את "שיקגו" ראיתי בלונדון קצת לפני שהסרט יצא, אחרי שראיתי את הטריילר (והבנתי אותו לגמרי לא נכון) והוא נראה לי מעניין... זכיתי באחת מחוויות התיאטרון המדהימות בחיי (רק חבל שהייתי חייבת לשירותים כל המערכה הראשונה...)

הבמה ריקה ושחורה, אין תפאורה, אין תלבושות (אלא אם אתם קוראים לתחתונים שחורים וגרביונים תלבושת). אבל כשהשחקנים ממלאים את הבמה ומתחילים לשיר ולרקוד... ראזל דאזל.

אני הלכתי על גרסה טיפה יותר צנועה... אבל באמת טיפה. אפילו שמלת המיני שלי היא פשוט גופייה מבד אלסטי מספיק בשביל להמתח... קארה שחור א-לה קת'רין זיטה ג'ונס, גרביוני רשת, ועליונית רשת מנצנצת בשביל קצת בלינג, פזאז וכל הג'אז הזה... וכמובן לא לשכוח - פוסי האנדס!

זה לא סוד שאני אוהבת נסיכות... אבל גם מי שלא נשבה בקסמן של בל ואריאל (מה אתם עושים בבלוג הזה?), לא יכול לעמוד בפני פיונה.

פיונה היא הבחורה המגניבה, זאת שחברה של הבנים ומתחרה איתם בגרעפסים... אבל היא גם יפה, אמיצה, חכמה, רומנטית, ומדי פעם, קצת ירוקה...

הרעיון של הדמות הקשוחה והנרגנית של שרק מככבת במחזמר היא קצת מוזרה בהתחלה, אבל אחרי שמתרגלים מגלים את אחד ממחזות הזמר הכי מקסימים, צבעוניים ומתוקים של השנים האחרונות. הלוואי והיו עושים מחזמר גם מ"שרק 2"...

השמלה של פיונה היא די פשוטה לשחזור, אין בה המון פרטים ואפשר לשחזר אותה עם שמלה ירוקה וחגורה זהובה, או במקרה הזה - עם בגד גוף ירוק (שחשבתי שדוגמת העלים הקטיפתית שלו מוסיפה מראה קצת מלכותי), חצאית ירוקה שבגלל הגזרה הצרה-מדי שלה החלטתי לפתוח באמצע, ולהוסיף חצאית ירוקה אחרת מתחתיו, מה שנותן לה גם נפח וגם מראה יותר... נסיכותי?
את הכל מקנחים בצמה פשוטה וכתר זהוב קטן. למרות שבסרט היא לא עונדת תכשיטים, החלטתי לפנק את פיונה שלי בתכשיטים זהובים שיתאימו לחגורה ולכתר. אחרי הכל, מותר לה - היא נסיכה...

ומכיוון שעדיין אין מספיק ביבי ניווירת' בפוסט הזה...

את המחזמר של 'משפחת אדאמס' אני אוהבת כמעט כסוג של ברירת מחדל. יש בו קטעים נהדרים, אבל גם המון שירים פחות מקליטים, ויש תחושה כלשהיא שהוא לא ממלא את כל הפוטנציאל שלו... (כמו כולנו). אבל אי אפשר להגיד שהליהוק של מורטישה הוא משהו פחות ממושלם. המעבר מלילית' למורטישה הוא כנראה פשוט טבעי ומתבקש... מעניין את מי מהן פרייז'ר היה מעדיף.

מה ההבדל, בעצם, בין מורטישה של הסרט, הסדרה או הקומיקס, למורטישה של המחזמר?
לא הרבה. לשתיהן יש את אותו שיער שחור חלק עם שביל באמצע, עור חיוור, איפור דרמטי, שפתיים כהות, שמלה כהה צמודה ואהבה למורבידי. אבל מורטישה של המחזמר לובשת שמלה עם סגול ותחרה, שני דברים שאני לא יכולה לעמוד בפניהם...
כאן אני לובשת חצאית שחורה ארוכה, גופיה סגולה, ושמלת תחרה עם שרוולים מתרחבים, שכבר הופיעה פה בפוסט על תחפושות מחנויות יד שנייה.

איך אני מתחילה בכלל לכתוב על "וויקד"? אני מרגישה שהמחזמר הזה ממש עבר איתי מסע רגשי, ומאז שהוא יצא, לפני 13 שנה, הוא עורר בי משהו שונה כל פעם, בהתאם לתקופה שעברה עליי. דבר אחד בטוח - תמיד אהבתי אותו. יש בו שילוב של הומור של סרט תיכון אמריקאי עם עומק פוליטי ומשולש אהבה שובר לב... הוא מושלם. הוא פשוט מושלם. אם יש לי דבר אחד לא טוב להגיד עליו, הוא שהליהוק המקורי היה כל כך נהדר, שאני לא חושבת שהם הצליחו להשתוות אליו מאז.

אם תתחפשו לגאלינדה (עם "גא"), יש סיכוי לא רע שיחשבו שאתן הפייה לילי, או ברבי... וזה בסדר, כי זו בדיוק בדיוק גאלינדה שלנו. מצועצעת, מוגזמת, בלתי נסבלת ומקסימה.

אני לא עמדתי בפיתוי והשתמשתי בשמלה שיש לי מתחפושת פייה ורודה, שהייתה בגוון המתאים ועם המון סלסולים, עם חצאית טול ורודה מתחתיה, וטוטו שנותן נפח... אבל גם שמלה ורודה פשוטה (עם חצאית מנפחת מתחתיה), או שילוב של גופיה וחצאית יעבדו יפה מאוד. אני בטוחה למדי שיש לי את החצאית המושלמת בארון שלי אצל ההורים, אבל אי אפשר ממש להגיע אליו...
לא לשכוח את הפרח הורוד בשיער, שרשרת מנצנצת, ושרביט קסמים שמשום מה לא פועל כל כך טוב...

וכמובן, אלפבה.

המכשפה הרעה של המערב היא בעצם לוחמת צדק אאוטסיידרית, שכל כך רגילה לקבל מבטי רתיעה שקשה לה להאמין כשמישהו רוצה להתחבר אליה, או אפילו לאהוב אותה. אז לנו, הקהל, אין ברירה אלא לאהוב אותה...

אם משהו בתמונה נראה לכם קצת מוזר, זה לא רק בגלל שהרקע שונה - זו התחפושת שלי מפורים של לפני עשור...

חצאית שחורה ארוכה, סוודר שחור, תכשיט קולר דרמטי וכובע מכשפה הכרחי (לשמחתי היום כבר יש לי גם אחד חלק, בלי קורי עכביש)... מה שעושה את התחפושת הזאת יותר מכל זה הפרצוף הירוק. באותה תקופה עוד לא היו לי צבעי מים, אז הכנתי את הצבע משילוב של צללית אבקה ירוקה וקרם לחות. יכול להיות שגם היום הייתי משתמשת בשיטה הזאת, מהסיבה הפשוטה שלצבעי מים ירוקים יש נטייה לא לרדת לגמרי מהעור (דברים שמגלים בדרך הקשה). תמיד אפשר לשלב אודם ירוק ולבן בשביל להגיע לגוון הרצוי, ולמרוח כמו מייק אפ (וגם לקבע עם טלק כמו מייקאפ, כדיי להמנע מהסיוט של ילדותינו עם איפור מרוח ורטוב מזיעה...).

זה הכל לפעם. מקווה שנהניתן מהמסע המוזיקלי הזה...
אילו מחזות זמר אתן הכי אוהבות?
איזה שיר אתן פשוט לא מתאפקות מלשיר?

ספרו לי בתגובות...

פורים מהספרים, תחפושות מהארון

ופתאום, כאילו לא עברו חודשים על חודשים, אני לוחצת על הכפתור "new post".

מה שלומכם?
עבר המון זמן, הא?
היום הבלוג הזה חוגג שנתיים. חגיגה קצת עצובה, אחרי שהוא לא היה פעיל מאז סוף אפריל... אבל בכל זאת שנתיים, וזה ראוי לציון, גם אם זה ציון יחד עם דקירה קטנה בלב.

אני כותבת לכם בעיצומה של חופשת מחלה, אחרי שתפסו אותי גם צינון וגם איזה וירוס קיבה והיכו אותי בסמטה... אז אני פותחת את הפוסט הזה עם טיפ למצוננים: אם גם אתם הצלחתם להחריב לעצמכם את העור מרוב קינוחי אף לפני שגררתם את עצמכם לקנות קלינקס אלוורה, ועכשיו כל מרכז הפרצוף שלכם מתקלף קשה ומגעיל - וזלין. ג'ל פטרוליום. אני יודעת שזה נשמע קצת מוזר ומפחיד למי שלא רגיל להשתמש בזה, או להשתמש רק על השפתיים, אבל זה באמת עובד פלאים. על האף, על הלחיים, אפילו על הסנטר - זה פשוט שיקם לי את העור ההרוס תוך יומיים, וזה מדהים, אז אני משתפת.

אבל לא בשביל זה התכנסנו כאן.
פורים מתקרב. עוד קצת פחות מחודש הוא כבר כאן. ועכשיו הזמן לארגן חבילה למשלוח מנות גמד-ענק שלכם (אני קיבלתי חבילה מהממת אתמול בדואר, אבל את שלי, בגלל המחלה, עוד לא שלחתי...), וכמובן - להתארגן על תחפושת.
כמו בפורים הקודם, אני מתכננת ומקווה להציף אתכם ברעיונות, והיום אני רוצה להתחיל עם אחד מהנושאים החביבים עליי - ספרים!

כשהייתי ילדה הייתי תולעת ספרים אמיתית. הספרים האהובים עליי היו אליס, שכבר הוקדשו לו כמה וכמה פוסטים (תחפושות, כובעים, מסיבה), והסיפור שאינו נגמר, שפשוט פתח לי עולם חדש ומופלא שבו לספרים יש עומק, שכבות, ומשמעויות על משמעויות, ולמי שעד אז קראה בעיקר "ג'ינגי", "דנידין", ו"קופיקו" - זו הייתה תגלית משנת חיים.

אז נתחיל עם אחת מהדמויות המרתקות של הסיפור שאינו נגמר - הקיסרית הילדותית.
בספר היא מתוארת עם שיער לבן בוהק ועיניים בצבע זהב. מכיוון שאין לי לא את זה ולא את זה (ואני גם לא נראית באמת כמו ילדה בת עשר, גם אם אני מרגישה ככה לפעמים), אני התמקדתי בגרסת הסרט (ויסלחו לי הטהרנים, זו הגישה שהתמקדתי בה גם בשאר התחפושות).

הביגוד שלה הוא בבסיסו פשוט מאוד - לבן, טהור, עדין. אם יש לכן כותונת לבנה גם זה יעבוד. אני בחרתי לשלב חצאית לבנה, גופיה לבנה סגורה (כיאה לילדה - זה לא לוק בשביל מחשופים), ועליונית תחרה. שחזרתי את קישוט הראש שלה עם שתי שרשראות פנינים זולות (מהסוג שמשיגים בחנויות שקל). במקרה לאחת מהן היה תליון שהתאים בצורה מושלמת, אבל אם משתמשים בשרשרת בלי תליון, אפשר להוסיף סיכה קטנה במרכז (סיכת שיער או בגד יעבדו היטב). את הכל כמובן מחזיקים בעזרת סיכות סבתא כדיי שיחזיק במקום... ומי שכמוני, תמיד חלם על תליון אורין משלו, יכול להוסיף אותו - בספר היא עונדת אותו לפני שהיא מביאה אותו לאטריו.
תוכלו להזמין תליון כזה כאן.

נשאר עם ספרים על ילדים שנשאבים לעולמות פנטזיה (אחת מהתמות האהובות עליי) עם דורותי מהקוסם מארץ עוץ.

במקרה מצאתי ביד שנייה חולצת גינגהם כפרית שהייתה לי מושלמת עבור דורותי, ושילבתי אותה עם חצאית פשוטה בכחול כהה - לא הצבע האידיאלי, אבל מכיוון שהחולצה הייתה הכוכבת של הלוק, הרגשתי בנוח גם אם שאר התלבושת לא מדוייקת. ניסיתי לשחזר את התסרוקת שלה במדוייק ככל שיכולתי (נראה לי שעשיתי עבודה לא רעה), עם פפיונים חמודים בקצה הצמה ועגילים אדומים שייצגו את נעלי האודם הקסומות.
אם במקרה אין לכם חולצת גינגהם כפרית מושלמת... תמיד אפשר לשלב  שמלה (או גופיה וחצאית בגוון דומה - או אפילו אוברול יהיה ממש חמוד!) בצבע כחול/תכלת עם חולצה לבנה (בסיס טוב לדורותי, אליס ובל). בשילוב עם תסרוקת מתאימה,לחיים ורודות, נעליים אדומות, וסלסלה קטנה עם בובת כלב (או כלב אמיתי, לברי המזל שזוכים לגדל כזה) - והתחפושת שלכם מוכנה.
ולמי שמתעקש על נעלי רובי מנצנצות כראוי, תמצאו הדרכה כאן.

מארץ עוץ אנחנו ממשיכים לארץ לעולם-לא... לפיטר פן, הילד הנצחי והתסמונת שחצי מהדור לוקה בה...

את ההשראה לפיטר הזה קיבלתי מהפיטר של רובין וויליאמס ב"הוק", שהוא הפיטר פן האהוב עליי.
לקחתי טישירט ירוקה גדולה, גזרתי רצועות מהשרוולים ומתחתית החולצה, וקשרתי בקצה. פתחתי את הצווארון וגזרתי בו פתח עם חורים משני הצדדים בהם השחלתי חוט דמוי עור (שהיה קצת מעוך מדי בשביל להראות טוב, אני חוששת). עם טייץ ירוק (תאלצו לסמוך עליי שהוא ירוק), חגורה חומה, ואביזרים של טבע (אני השתמשתי בתכשיטים של עלים, אבל אפשר לצרף לתחפושת גם עלים אמיתיים/מלאכותיים, או כמובן תליון בלוט - הנשיקה של פיטר). את השיער אספתי בצורה מבולגנת כראוי, והוספתי פרח... כי אני בת :) אבל אפשר כמובן גם להוסיף נוצה, או להסתפק בשיער המבולגן המרשים. מגפיים חומים/ירוקים ופגיון פלסטיק/עץ קטן דחוף בחגורה ישלימו את המראה הזה.

ומארץ עוץ להוגוורטס... הבית ספר הדמיוני של כולנו...

את הסיכה, העניבה, והשרביט, כבר היו לי ממסיבת ההארי פוטר שלי, ושיער ג'ינג'י טרי שגרם לי להרגיש כמו ג'יני וויזלי... כל מה שהיה צריך להוסיף זה חולצה לבנה מחוייטת (תתפלאו כמה קשה למצוא כזאת במלתחה שלי), קרדיגן אפור פשוט (כל גוון של אפור, או אפילו כחול כהה או שחור יעבדו), וחצאית אפורה (הבד שלה לא נכון - טריקו רך, אבל היא עובדת גם ככה). כמובן שלא התאפקתי והשתמשתי גם בשרשרת מחולל הזמן של הרמיוני... ולא ממש רואים בתמונה אבל יש לי ינשופים גאים מתנדנדים מהאוזניים. אם הייתי הולכת עם הרמיוני אז הייתי מתלתלת את השיער, או עם לונה - הייתי בוחרת בסיכה ועניבה של רייבנקלו (ועגילי סלק). זו תחפושת פשוטה שעם שינויים קלים יכולה להתאים לכמעט כל תלמיד הוגוורטס - וכמובן, תמיד תוכלו להיות "ניצב מספר 6".

ומכאן, לארץ התיכונה...
וידוי: לא הצלחתי לסיים לקרוא את שר הטבעות. ניסיתי, באמת ניסיתי, כמה פעמים... בעברית, באנגלית, בספר שמע... זה פשוט לא עבד. אני לא מתחברת לספרים האלו. אבל אני כן מאוד אוהבת את "ההוביט", והמחזמר שעשו לשר הטבעות לפני עשור, שהלכתי אליו בעיקר כסוג של בדיחה, היה אחת מחוויות התיאטרון המדהימות בחיי. (אתם יותר ממוזמנים להקשיב לשירים היפהפיים של המחזמר כאן.)

ארוון הענוגה. אין לי חולצה עם שרוולים עצומים כמו שלה, אבל יש לי חולצה אדומה בסגנון רנסנסי רומנטי, עם שרוולים נפתחים. אין לי שמלה שחורה ארוכה, אבל יש לי שמחלה כחולה כהה... שוב, לא נדרש דיוק ברמת הקוספליי בשביל שתחפושת תעבוד. השילוב של הפריטים, האביזרים, האיפור, וכמובן האופן שבו אתם נושאים את עצמכם, הם אלו שעושים בסופו של דבר את התחפושת.
את תכשיט הראש הכנתי בעצמי מחוט ברזל, בהשראת ההדרכה הזאת, ובינתיים גם הזמנתי את התליון המפורסם שלה מהסרט, שהוא תוספת מוצלחת תמיד. הכי חשוב? האוזניים. את אלו הזמנתי כאן, אבל אם אין לכם אפשרות להשיג תמיד תוכלו לפעול לפי ההדרכה הזאת.

ומפה אנחנו עוברים לווסטרוס... כנראה עולם הפנטזיה הבדיוני שהכי פחות הייתי רוצה לחיות בו... אבל אי אפשר להגיד שלא מעניין לקרוא עליו ולצפות בו. כאן ניסיתי לשחזר מראה של שתי דמויות.
הראשונה - הראשונה לשמה, דאינריז פרי־סער מבית טארגאריין, משחררת העבדים, הבלתי נשרפת, מלכת מירין, מלכת האנדאלים והרויאנר והאנשים הראשונים, חאליסי מלכת ערבות העשב העצומות והים הדות'ראקי, מנתצת השלשלאות ואם הדרקונים...

טוב, הלוק הזה הוא יותר ברמת הרעיון מאשר הביצוע, אני מודה. הבעיה הראשונה היא כמובן העובדה שאין לי שיער (או פאה טובה) בצבע פלטינה, ונאלצתי להסתפק בשיער האדמוני שלי. התסרוקת, לעומת זאת, נכונה - שיער פזור, ארוך, גלים רכים, וצמות דקות משני הצדדים, משוכות לאחורי הראש או נחות לצידו.
את התלבושת ניסיתי להרכיב מחצאית תכלת ארוכה (שנה שעברה היא שימשה אותי לתחפושת אריאל) ששימשה אותי כשמלה, פשמינה ששימשה אותי כגלימה, ושרשרת ששימשה אותי כאבזם חגורה...
בקיצור - לא, זה לא מושלם. אבל זו דוגמה טובה למה שאפשר לאלתר מדברים שיש לנו בבית, וזה כיף גדול.

אם אתם אוהבים תחפושות מאולתרות, אני ממש ממליצה לעקוב אחרי טומי לנק באינסטגרם. יש לו כשרון נדיר, הוא נורא מצחיק, והוא היה בבאפי, מה שאוטמטית הופך אותו למגניב בעשרים אחוז מכולנו.

מליסנדרה, הכוהנת האדומה, אפלה ומלאה בסודות כמו הלילה עצמו...
מהתחפושת הזאת הייתי הרבה יותר מרוצה. ראשית כי הפעם צבע השיער שלי היה מושלם לתפקיד... וכי מדובר בתלבושת הרבה יותר קלה לשחזור. שמלה לא מודרנית מדי בצבע בורדו ופשמינה בורדו/אדומה - ואתן שם (ואם במקרה אין לכן כאלו - היי, היא גם ככה עירומה חצי מהסצינות...).
עכשיו כשאנחנו יודעות מה משמעות הקולר שלה הייתי ממליצה לנסות לדייק איתו... אבל גם שרשרת דרמטית אחרת בצבעים מתאימים עושה את העבודה. מכייוון שאין כאן כמעט איפור, תאלצו להסתמך על ההבעה שלכן שתהיה דרמטית כראוי...

ומעולם הפנטזיה האלים של ר.ר.מרטין, לעולם הפנטזיה הילדי והרומנטי של אן שרלי...
את אן שרלי קראתי באיחור גדול, רק בשנה האחרונה... אבל, כמו שאן הייתה אומרת "מצאתי חברת נפש".
הג'ינג'ית המוזרה והחולמנית, עם הדמיון הגדול וההתלהבות האינסופית, הזכירה לי את החלקים שאני הכי מחבבת בעצמי, החלקים שאני הכי דואגת לטפח. 

החלקים ההכרחיים הם כמובן הצמות האייקוניות והכובע. אם במקרה יהיו שזורים בו פרחים אני בטוחה שאן תשמח...
את התלבושת הרכבתי משמלה פשוטה בגזרת "שק" (גזרת A? היא נראית לי בעיקר כמו שק), וחולצה חומה עם פרחים שהזכירה לי מאוד את מה שאן לובשת בסרט. מכיוון שהיה חסר לחולצה קולר, הוספתי שרשרת קולר. מובן שיש לה מגוון תלבושות, אבל את זו יחסית קל לשחזר גם עם בגדים מודרניים.
בתמונה הלכתי יחפה כמו בת כפר חסרת חינוך... אבל הייתי מתאימה לתלבושת מגפונים חומים או שחורים (לא נעליים פתוחות - היא צריכה ללכת בטבע!).

ואחרונה חביבה להפעם, יתומה ספרותית אחרת, ואהובה עליי מאוד.
לג'יין אייר יש "מוניטין" מאוד אפל ואפרורי, ואכן ברמת התוכן היא נאלצת להתמודד עם הרבה דברים לא קלים, אבל היא דמות נהדרת. שנונה, חזקה, חכמה, ומערכת היחסים שלה עם מר רוצ'סטר מזכירה לי השיח העוקצני-פלרטטני של לוק ולורליי. אם נשארתם בטראומה מ"אנקת גבהים" המדכא והאכזרי של אמילי, אז דעו ששווה לתת לשרלוט צ'אנס.

שמלה כהה,בצבע אפור/כחול/שחור, צנוע (עדיף להוסיף חצאית ארוכה ולא להסתפק בשמלה קצרה כמוני), בתוספת קולר תחרה לבן (אותו אחד שגזרתי ממפה והשתמשתי בו בשביל אליס), שיער עם שביל באמצע, אסוף בצניעות ומכסה על האוזניים, איפור מינימלי - וזה הכל בעצם.
לא בטוח שהרבה אנשים יזהו את התחפושת, אבל אלו שכן - תדעו שאתם יכולים לדבר איתם על ספרים.

זה הכל להפעם.
קראתם את כל הספרים האלו? יש עוד דמויות שהייתם רוצים שאני אעשה?
או סתם ספרים שאתם רוצים להמליץ לי עליהם?
שתפו בתגובות.