איך ארגנתי מסיבה בהוגוורטס - חלק א'

זו אודרי, החתולה שלי.

אהובה שלי

היא בת חמש. היא אוהבת לקפוץ, לרוץ, להתקוטט עם הנרי, לשחק פטץ', לגנוב אוכל, לקפוץ על הכפתור הממוקם בצורה נוראית על גג המחשב שלי ולגרום לו לעשות ריסטרט, ונישוקים.

אני קוראת לה "אודריקון הדרקון", "עטלף", "שמש שחורה", "חתולת מכשפות" ו"אוי, אודרי, לא, למה?", בעוד אני רואה את הקובץ שכתבתי מאז אתמול בלילה נעלם לי מול העיניים, ומתנדף לאין, לנצח.

לאודרי, שסך הכל רצתה סשן אהבה ופינוקים, כבר סלחתי (זה בלתי אפשרי, מדעית, לכעוס על חתולים חמודים יותר משמונה שניות). לעצמי, שאחרי שנים של מפחי נפש, שברון לב, וזעקות זעם עוד לא למדתי ללחוץ כל כמה זמן על "שמירה" כשאני כותבת – עוד לא סלחתי.

אבל מילא. ההצגה חייבת להמשך, והבלוג זה, כפי שאני מגלה כל פעם מחדש, מתעקש שלא לכתוב את עצמו דרך קסם. וספיקינג אוף קסם...

"שגעון הארי פוטר" התחיל כשהייתי נערה. זה הריח לי כמו טרנד, כך שבאופן טבעי, סלדתי מזה. לקח כמה שנים עד שהסכמתי לתת לספרים הזדמנות, ואפילו אז, התחלתי מהספר הרביעי – להתחיל מהספר הראשון זה יותר מדי מיינסטרים...

עוד לפני שפגשתי את הארי, בפרק השני, כבר היו ברורים לי שני דברים: 1. אני מאוהבת. לחלוטין. ו-2. יש דברים שפופולאריים מסיבה טובה.

שנה שעברה, לכבוד יומולדת גדול במיוחד, החלטתי שמגיעה לי חגיגה גדולה במיוחד. נאלצתי לקבל את זה שהמכתב שלי מהוגוורטס כנראה כבר לא יגיע... אבל אין שום סיבה שאני לא אביא את הוגוורטס אליי. במקום לשקוע בדיכאון שקעתי בהכנות, ובמקום להכין רשימות של "כל הדברים שלא הספקתי" הכנתי רשימות של מוזיקה, אוכל וקישוטים.

בקטגוריית המוזיקה העבודה קלה במיוחד – פסי הקול של שמונה סרטים יספיקו אפילו למסיבה שנמשכת כל היום (אם כי אני הייתי דובקת רק בשניים הראשונים, הקלילים יותר והפחות דרמטיים). 

לא מתאים לכם נעימות דרמטיות ברקע של מסיבה? להארי פוטר יש המון להקות מעריצים, כמו Harry and the Potters או Draco and the Malfoys שיכולים לספק רוק קליל ומשעשע בנושאים כמו קווידיץ' או הנביא היומי.

לStarkid יש שלושה מחזות זמר פארודיים בהשראת הארי פוטר, והם לא רק חמודים מוזיקלית, הם כיפיים להפליא ומצחיקים בטירוף.

אחד מהדברים האהובים על ג'יי קיי רולינג זה לכתוב באריכות, כשהיא מתפרשת על עמוד-עמוד וחצי, על הארוחות העשירות והמופלאות בהוגוורטס. אילו מאכלים קסומים ומשונים מגישים בבית ספר לכישוף? ובכן, בעיקר דברים כמו צלי, דייסה, תפוחי אדמה, וטוסט עם ריבה... לא מאוד אקזוטי.

החלק המעניין מגיע עם הקינוחים – סוכריות רחף כנראה לא תצליחו להשיג אלא אם יש לכם קשרים בדובשנרייה, אבל סוכריות בכל הטעמים של ברטי בוטס דווקא כן – ג'לי בלי הוציאו אותם במהדורה רשמית

(אם כי אני הייתי מסתפקת בג'לי בלי רגילים – אם כבר מוציאים כסף, אני מעדיפה סוכריות בטעם אוכמניות מאשר בטעם נזלת).

ותודה לבני דודים בבוסטון על ההפתעה המיוחדת (לא את כולם העזתי לטעום)

על ג'וקים מצופים הייתי מוותרת, אבל צפרדעי שוקולד אפשר להכין לבד עם התבניות המתאימות – הן לא יקפצו, אבל הן גם לא יברחו לכם...

http://www.amazon.com/MOLDS-AND-THINGS-Chocolate-Candy/dp/B000EBMUNU/?ref=pd_bxgy_gro_img_y

כדיי לא לבזבז שליש חפיסה על כל צפרדע, הצפרדעים שלי מולאו בפצפוצי אורז.

הצפרדעים הירוקות עשויות משוקולד לבן עם טיפה צבע מאכל ירוק.
בצדדים - שרביטים חמוצים-מתוקים, וסוכריות ברטי-בוטס, על מפה בצבעי הבתים. 

אפשרויות מתאימות נוספות יכולות להיות "שרביטים"  (בייגלה מקלות ארוך או ממתקים מאורכים), "סניצ'ים" (פררו רושה עם כנפיים מודבקות) או "עוגיות קדרה" – מכינים עוגיות שוקולד בתבנית קאפקייקס, כשהעוגיות אפויות אבל עדיין רכות מהתנור – מועכים את המרכז עם כוס קטנה ליצירת קערה, וממלאים בשיקויים מהבילים – או סתם בקרם טעים, סוכריות תולעים, או גלידה... המהדרין יוסיפו ידית מלמעלה, עם שוקולד או במבליק.

אני הסתפקתי בגרסה פשוטה, אבל בדיעבד הייתי מצפה אותן בשוקולד, כי המילוי ריכך אותן מדי.

הרבה משקאות מוזכרים בהארי פוטר (מי-גילי או וויסקי אש?). האחד שמוזכר כנראה הכי הרבה הוא מיץ דלעת צונן – אבל אני בטוחה שלאורחים שלכם לא יפריע אם למיץ הדלעת שלהם יהיה טעם של תפוז או מנגו. אפשר (ורצוי) להדפיס תגיות "מכושפות" ולהדביק על הבקבוקים.

http://creachooet.canalblog.com/archives/2013/10/24/28279172.html

 המשקה האחד שללא ספק הכי פופלארי הוא "בירצפת" (או בירת-חמאה, במקור), ואין שום בעיה להשיג מתכון שלו. זה המתכון שאני השתמשתי בו, ולמרות שעד שהגשתי אותו רוב האורחים שלי כבר היו מלאים מדי בשביל לשתות, אלה שטעמו הסכימו שזה טעים ממש כמו בספר.

זכויות ליוצר.

2 כפות חמאה, 2 כפות סוכר חום (גם לבן עובד), ליטר חלב, כפית תמצית וניל, וקמצוץ קינמון 

ממיסים את החמאה והסוכר להכנת קרמל, ומוסיפים את שאר המרכיבים עד רתיחה.

יש מאות (וסביר להניח גם אלפי) עוגות הארי פוטר מרהיבות באינטרנט. אם אתם בקטע של להכין עוגה בגודל שולחן וחצי, בצורה המדוייקת של הוגוורטס, עם הדמויות מסתובבת בשדה הקווידיץ' ואורות דולקים בחלונות – ובכן, אתם לא הראשונים.

https://www.pinterest.com/pin/349099408585597085/

אני בחרתי אופציה קצת פשוטה (ושפויה) יותר והכנתי לעצמי עוגת הדוויג – עוגה בתבנית מלבנית שטוחה שעיגלתי מעט במקומות המתאימים וקישטתי בעזרת קרם לבן, ממרח שוקולד, חטיפי שוקולד קטנים ועוגיות אוריאו בתור עיניים. ציירתי בעזרת "עט שוקולד" עם הממרח, אבל אם אתם לא סומכים על מכשירים בוגדניים כאלו, אני ממליצה להוסיף פרטים רק עם חטיפי השוקולד (גם דגני בוקר יכולים לעבוד).

צורה בסיסית + פרטים

תוצאה סופית. נאם.

אז יש לנו מוזיקה, אוכל ושתייה. עכשיו אנחנו מגיעים לחלק הג'וסי באמת – הקישוטים. כאמור, במסיבה הזאת הרשיתי לעצמי ללכת בגדול, והשקעתי הרבה זמן ומחקר ומאמץ בשביל להכין את הכל, או לפחות את כל מה שאפשר היה להספיק. אנחנו עוד נגיע לכל הפרוייקטים האלו ונתעקב על כל השלבים והפרטים והפרטי-פרטים... אבל בינתיים, אני רוצה להתייחס דווקא לדברים שדורשים מינימום זמן והשקעה – אלו הדברים שתמיד כדאי להתחיל איתם, כדיי ש"ימלאו" לנו את המסיבה גם אם לא נספיק להכין את כל מה שנרצה – ואף פעם לא מספיקים הכל.

ומה הדבר שדורש הכי פחות מאמץ? להדפיס תמונות! ובמסיבת הוגוורטס, יש המון מה להדפיס. בתור התחלה, יש לנו את הציורים שממלאים את הטירה בכל פינה – ציורים של מכשפות, מכשפים, פירות, נזירים, אבירים, ונשים שמנות בשמלת מלמלה ורודה (האמת היא שתמונה כזאת לא הצלחתי למצוא, והסתפקתי בצער בגברת בשמלה שחורה). 

ציור של אנטוני ואן דייק

מכיוון שלא היו לי במקרה בבית שלושים מסגרות תמונות פנויות, השתמשתי בקסם של המחשב בשביל לתת לתמונות שלי מסגרות עתיקות ומכובדות. אני עשיתי את זה בתוכנה בשם Irfan view בצורה מאוד מסורבלת של קופי-פייסט, אבל אם פוטושופ עובד במחשב שלכם אני בטוחה שיש דרך מוצלחת יותר לעשות את זה. את התמונות אנחנו כמובן תולים/מדביקים (אני ממליצה להדפיס על נייר עבה ואיכותי – הוא נראה הרבה יותר טוב ונדבק יפה יותר) על הקירות, והפלא ופלא – ההוגוורטס שלנו מתחילה לקבל צורה. אווירה ממשית של קסם באוויר.

כמובן שאין הוגוורטס בלי הבתים הידועים (והידועים לשמצה) של הוגוורטס. בשביל להכין באנרים גדולים של הבתים כל מה שצריך הוא בריסטול שחור גדול (אפשר ללכת גם על צבעי הבית – אדום, כחול, צהוב וירוק – אבל לדעתי בריסטול צבעוני נוטה להראות זול כשמדובר במשטחים גדולים) והדפסים של סמלי הבתים. 

חותכים את הבריסטול לרוחב לארבע רצועות, חותכים לצורת משולש בקצה, ומדביקים באמצע את הסמל. בשביל סמל הוגוורטס הקרבתי חצי בריסטול, ואת הקצה המשולש הפכתי כלפי מעלה. וכמובן, לא לתלות את הבאנרים קרוב מדי זה לזה, כדיי שלא יריבו. הם נורא תחרותיים.

ועוד לא סיימנו עם סמלי הבתים – מדפיסים אותם בקטן ומדביקים על סיכות בגד קטנות, כדיי שהאורחים שלכם ידעו מי שייך לאיזה בית...

זכויות ליוצר

ובאותה הזדמנות מדפיסים עניבות בתים מפוספסות, ומדביקים אותן לחוט גומי גמיש – מתאים לכל מידה!

https://www.etsy.com/il-en/listing/110333123/4-wizard-stripes-printable-diy-iron-on

מוכנים לענידה

בשביל להגיע להוגוורטס אנחנו צריכים קודם להגיע לתחנה 9 ושלושה רבעים, אז לא לשכוח לשים שלט על הדלת, כדיי שהאורחים שלכם לא יאבדו או ינסו להיכנס דרך קירות.

https://www.etsy.com/listing/92057770/wizard-party-welcome-sign-printable

וזהו להפעם. לנו וגם למדפסת יש עוד הרבה-הרבה עבודה לפנינו. אבל כמו רון, אנחנו נדחה אותה לפעם הבאה ונקווה שהרמיוני תיתן לנו להעתיק ממנה...

נ.ב. מוזמנים לעקוב בעמוד הפייסבוק:
www.facebook.com/einatsmakebelieve

מה עושות האיילות בלילות - מתאפרות! חלק ב'

מכירים את הימים האלו?

הימים שבהם שום דבר לא הולך, ימים של תאונות קטנות על ימין ועל שמאל, ימים שהבריאות מקרטעת והעצבים בשחקים... ימים של מריבות מטופשות ודברים נהרסים... 

אז עברו עליי כמה ימים כאלו. לא קרה שום דבר רציני. פשוט... הכל לא הלך. תכננתי לכתוב פוסט לבלוג, אבל לא הרגשתי מספיק טוב בשביל לעשות משהו מלבד לשבת ולבהות. כשסוף סוף התיישבתי לעבוד על הבלוג, גיליתי ש, שוב, התמונות שלי, שהייתי בטוחה שהן כבר מוכנות ומחכות, הן למעשה חשוכות, מטושטשות, ובלתי שמישות. אי אפשר לצלם הדרכת איפור עם אף נוזל, אז בינתיים צילמתי הדרכה לציפורניים, ולמרות הניסיונות שלי להיות זהירה, הצלחתי בכל זאת למרוח לק על שולחן הטואלט שלי ולהרוס אותו עוד קצת. קיבלתי כוויה ביד. (והנה בזמן שאני כותבת אני שומעת "אוי" מכיוון המטבח, עם אדממה שהתפזרו על כל הרצפה). המון דברים קטנים, לא נורא משמעותיים, אבל שמצטברים לתחושה של איכס אחד גדול.

אז מה עושים? אחרי שמוציאים עצבים, בועטים ברהיטים ואז בוכים שכואב לנו בבוהן, לוקחים נשימה עמוקה (ככל שהאלרגיה מרשה) ומתיישבים מול המסך לראות אנשים שהיום הגרוע שלהם קצת יותר גרוע מהיום הגרוע שלך. בקיצור, ראיתי אתמול את "אלכסנדר והיום הנורא, האיום, המבאס והגרוע ממש", והוא היה חמוד ומטופש ועם הופעת אורח של דיק ואן דייק, ועכשיו אני מרגישה קצת יותר טוב.

יש המון הדרכות לאיפור אייל באינטרנט. כמעט כולן יפות, אבל חלקן קצת ארוכות מדי או מסורבלות לטעמי, אז החלטתי ליצור הדרכה משלי. באיפור הזה בחרתי לקחת את מה שהכי אהבתי מכל מראה איפור כזה, ולשלב לאיפור פשוט שדורש רק כמה שלבים, חומרי איפור בסיסיים, ידיים טובות וקצת סבלנות.

ראשית, כמו עם כל איפור, מתחילים עם הבסיס. שמתי מייק אפ רגיל על איזור המצח, הלחיים והאף. זו הזדמנות טובה להשתמש במייק אפ ישן שהגוון שלו כבר לא ממש מתאים לעור - כי גם ככה נכסה כמעט את הכל בהמשך. את העיניים, הסנטר, ומתחת לאף נצבע בלבן. אני השתמשתי בצבעי המים של WOW, אבל אין שום בעיה להשתמש במייק אפ לבן או אפילו באודם לבן של פורים.

ארנב לבקן

עכשיו המראה הוא של ארנב לבקן, אבל אל דאגה, עוד רגע נראה כמו ארנב שזוף.

עכשיו הגיע הזמן להכניס קצת צבע לפנים. אם יש לכם סומק חום או ברונזר, זה יהיה אידיאלי. אם אין - ממש לא נורא. אני השתמשתי בסומק בגוון כתום-אדום, וזה עבד יפה מאוד גם ככה. את הסומק/ברונזר אנחנו מפזרים בנדיבות - בחצי העליון של המצח, ברקות, בעצמות הלחיים ובקו הלסת (למעשה צעדי "קונטור" רגילים). על זה אנחנו מוסיפים את הסומק על גשר האף ועל הלחיים (הפעם על ה"תפוחים" ולא בשקעים).

ארנב שזוף

השלב הזה נראה מוזר, אבל אל תחששו ממנו. ככל שהסומק יהיה כהה יותר, כך הנקודות הלבנות יבלטו עליו יותר.

את הגבות הרשתי לעצמי לצבוע קצת יותר חזק מכרגיל, כדיי שלא "יאבדו" בין כל הצבע. על הרקע הלבן של העיניים, בחרתי בצללית חומה כהה ושמתי על שקע העפעפיים, ומרחתי לכיוון הרקות בצורת "קאט איי", והשלמתי באייליינר בעובי בינוני, שממשיך קצת פנימה לכיוון האף ליצירת מראה "חייתי".

בתחתית העין ציירתי מתחת לקו הריסים (בערך איפה שהריסים נגמרים) קו ריסים חדש עד אמצע העין, וממנו ציירתי ארבעה ריסים. כאן היה מקום טוב להדביק ריסים, אבל אני בחרתי להתמקד בחומרים שלכולם יש בבית. מסקרה על הריסים העליונים בלבד, ויש לכם עיניי איילה פעורות. (אגב, הסגנון הזה גם עובד מ-צ-ו-י-ן לאיפור בסגנון שנות ה-60)

את השלב הבא, של ציור האף והשפתיים, אני חוששת שאין לי מצולם לחוד. אמנם לחצתי על המצלמה לפחות עשר פעמים מכיוונים כאלו ואחרים, אבל מסתבר שתמונה לא יצאה מזה... אמרתי לכם, אלו מין ימים כאלה. במקור, בפורים, השתמשתי בצבע מים שחור, אבל הרגשתי שהשפתיים לא יצאו לי מספיק מדוייקות, אז הפעם, כשצילמתי מחדש, השתמשתי בעיפרון עיניים שחור שאכן היה הרבה יותר נוח. ציירתי לב על החלק התחתון של האף (בין הנחיריים), ומילאתי אותו בשחור. שירטטתי קו דק מתחתית האף לכיוון הפה (פעם עד האמצע, פעם עד הסוף. אני חושבת שאני אוהבת עד האמצע יותר). את השפה העליונה צבעתי בשחור, משכתי את הקצוות שלה קצת החוצה, וקיבעתי את הכל עם טלק (חשוב לקבע, אחרת הצבע ימרח על השפה התחתונה). את השפה התחתונה צבעתי בורוד, וכמובן קיבעתי שוב.

ועכשיו, השלב אליו חיכינו - הנקודות.  כאמור, אני השתמשתי בצבעי מים, אבל אני חושבת שזה יעבוד יפה גם עם עפרון עיניים לבן. התחלתי עם שלוש שורות של נקודות קטנות על האף, שהלכו וגדלו לכיוון הלחיים, ובינהן הוספתי נקודות "נמשים" קטנות. הוספתי גם שורות דקות של נקודות באזור הרקות, ובצורת משולש הפוך על המצח. לא חייבים להיות מאוד מדוייקים, רק עקביים במה שעושים. כפי שרואים בתמונה למטה, פעם אחת בחרתי "נקודות" מרובעות וגודולות, ופעם שנייה קטנות ועגולות יותר. 

אין מה לעשות, בפורים החיוך תמיד רחב יותר
וכמובן, גם התאורה שונה, והמצלמה שונה

אני ממליצה מאוד להתאמן על החלק הזה מעל היד לפני שעוברים לפנים, כדיי להבין בדיוק את הזווית והגודל המדוייקים הרצויים. ובכל מקרה, גם אם יוצא קצת עקום ולא בדיוק-בדיוק כמו שהתכוונו, לזכור שגם בטבע הנקודות שונות זו מזו, וזה בסדר גמור. אתן איילות יפות ואני אוהבת אתכן כמו שאתן!

את הציפורניים צובעים בלק בגוון חום (או ברונזה, במקרה שלי).

מכינים "מנקד" בעזרת סיכת תפירה ומחק של עיפרון.

טובלים את המנקד בלק לבן, ומנקדים שתי שורות במרכז הציפורן.

זהו! משלימים את הכל עם בגדים נאים בגוונים של חום ולבן - והריי אתם אייל נקוד!

ורק למקרה שגם עליכם עובר יום לא יוצלח שכזה, הנה משהו שמצאתי בפייסבוק שבטוח יגרום לכם לחייך:

בפעם הבאה נעזוב את יער האיילים הקסום לטובת הטירה שליד היער האסור...
עד אז, אתם מוזמנים לשמור על קשר בדף הפייסבוק:
www.facebook.com/einatsmakebelieve