יום שני, 1 בפברואר 2016

תמונה ביום – ינואר 2016

הפעם פוסט קצת שונה...
בלי DIY, בלי מסיבות, בלי תחפושות ובלי הרבה מילים... אבל עם המון תמונות והרבה צבע.


כמו הרבה אנשים אחרים בעולם המערבי, גם אני נכנסת למחשבות על "החלטות לשנה החדשה" בסוף דצמבר. בדרך כלל אני נמנעת מלהבטיח לעצמי שינויים – יש לי כבר מספיק ניסיון לדעת שזה לא כל כך פשוט, שעל מה שקשה – מוותרים תוך שבוע, ואת מה שקל – נו, פשוט שוכחים. אבל בכל זאת השנה רציתי לקחת על עצמי החלטה כלשהיא – גם כי אני אוהבת פרוייקטים, וגם, כי כמו כולם, אני זקוקה לשינוי מדי פעם.

החלטתי שאני רוצה לעשות משהו יצירתי, ואחרי הרבה התלבטות החלטתי שאני רוצה לפרסם תמונה ביום – למעשה, רציתי לצלם תמונה כל יום (לוקח הרבה פחות זמן מלצייר, לכתוב או להכין משהו כל יום... פרויקטים שכנראה יחכו לזמן אחר), אבל עם הזמן גיליתי שזה לא ריאלי עבורי. יש ימים שלא יוצאים מהבית, יש ימים שהתאורה לא משתפת פעולה, יש ימים שהחתולים פשוט לא מוכנים להישאר בפוזה! אבל אם מצלמים מספיק ברגעים שאפשר, בהחלט אפשר למלא כל יום בחודש בתמונה חדשה, ואפילו יותר. גם לא חייבים לחפש יותר מדי – את רוב תמונות החוץ צילמתי בדרך מהבית לעבודה...

תכננתי שהפרוייקט הזה ימשך חודש, במחשבה שאני אתקשה להתמיד שנה שלמה. אבל היום, ממש היום, נגמר החודש, ואני עוד לא מוכנה להיפרד... אולי אני ארחיב את הפרוייקט למאה ימים?

בכל מקרה, אלו התמונות של ינואר. קצת בעלי חיים, הרבה צמחייה, ובלי שום סלפי (זו הייתה ברירת המחדל שלי, למקרה שלא אמצא מה לצלם). כל תמונה היא רגע קטן בחיים שבו הרשיתי לעצמי להסתכל על העולם, לעצור, להקדיש תשומת לב ולתת לעצמי ליהנות מהיופי. ויש כל כך הרבה יופי, אם רק מסתכלים...

דנה הציעה: צלמי את העלים האלה, הם יפים, וכך, בטעות, נתנה לי כיוון לצילומים לשארית החודש.

בלונים בחלון ראווה, שארית של חגיגות השנה החדשה.



סיכות שפריריות, מתנה שהכנתי לחברה טובה

טופי שלי, החתולה הכי ותיקה שלנו (כמעט בת 12). אני חושבת שזו פעם ראשונה שהיא מופיעה בבלוג הזה - אז קבלו אותה!

לפעמים אפילו גזם בצד המדרכה הוא הזדמנות צילום

צילמתי בערך 20 תמונות, אבל אף אחת לא תפסה בדיוק כמה מוזר ומרשים העץ הזה

כל כך הרבה ניסיתי לצלם את הג'ינג'י הזה עד שהוא הואיל בטובו לסובב את הפנים אליי!

הנרי שלי. אתם כבר מכירים את הפרחח הזה.

דנה קוראת לה 'רבקה', אני מסתפקת ב'בקה'. חתולת בניין אהובה במיוחד.

אודרי היפה בפורטרט עם עכבר שנשאר כאן ממסיבת האלווין, וישאר גם למסיבה הבאה...

ניסיתי לצלם יונה אחת ואז פתאום באה זקנה עם פירורי לחם...

ה"שיפוצים" של הגינה ליד העבודה נתנו לי המון הזדמנויות צילום. גם השמש עזרה.

גזע עץ (נכון הוא מזכיר מלון?)

ה-תמונה הכי הכי פופולארית שלי באינסטגרם. לפני שתילה.

הלחיים שלה יצאו כל כך חמודות בעיניי. בא לי לתת לה צביטה של דודה.

אפשר למצוא צבע בכל מקום.

מחכה לבעלים מחוץ לחנות.

הפרח הזה קצת מפחיד אותי, למען האמת.
אבל הפרחים האלו ידידותיים למראה

כמו בסרטים של פעם

העץ הכי מוזר ומעוות שראיתי

כל מה שחסר לו זה טירה רדופה ברקע.

הוא פשוט נראה כל כך שמח...

עוד סיכות שהכנתי כמתנה. הייתם רוצים שאפרסם הדרכה?

בטח לא אכילים, אבל חמודים להפליא.

מיד אחרי הגשם, כל הצבעים נרטבים...

קצת קשה לצלם ברוח, אבל הצבעים נשארים יפים

התיישבתי לצידה כל כך בזהירות בשביל התמונה הזו...

בלונים לכבוד יום העסקים הקטנים

הפרחים האלו מזכירים לי את רפונזל. התמונה ללא עיבוד או עריכה - כל כך יפים ובוהקים הם היו.

עץ עם זקן ארוך

היפים האלו סגרו לי את החודש ואת האתגר. בכלל לא ידעתי שאני כל כך אוהבת פרחים. מסתבר שעוד אפשר ללמוד על עצמך דברים חדשים.

בקרוב נתחיל את ההכנות לפורים (שמתרחש ב-24 למרץ), עם הרבה רעיונות, ניסיונות וDIY... יש למה לצפות. בינתיים אתם מוזמנים לעקוב אחרי באינסטגרם. אילו החלטות אתם החלטתם לשנה החדשה? עמדתם בהם?

2 comments:

  1. עינת מקסימה שלי
    אוהבת מאוד את צילומייך ,תמיד ידעתי שאת אומנית
    שמחה שגילית שיש בך כישורים שלא ידעת עליהם
    המשיכי לגלות את עצמך...
    אוהבת המון
    אמא

    השבמחק
  2. קודם כל כל הכבוד שהתמדת 32 ימים! זה מדהים! אני בד״כ לא מצליחה להתמיד בדברים של יום יום (חוץ מלאכול ולישון). התמונות מקסימות וכיף לראות את העולם דרך נקודת המבט שלך. אני מאמינה שהפרוייקט הזה מדבר על הרגעים הקטנין, היופי שנמצא בכל מקום. זו דרך נפלאה להסתכל על החיים. תמשיכי ל-100 ימים, מי יודע.. אולי בסוף תגיעי לשנה שלמה (או אפילו לרוב השנה).
    ברור שאני רוצה הדרכה ואני בטוחה שהרבה אימהות שהילדות שלהן חובבות פרוזן ישמחו ליצור כאלו.
    מחכה לפוסט המשך בסוף החודש על כל התמונות של החודש הזה.

    השבמחק