יום ראשון, 10 במאי 2015

שרביטים, כובעים וחפצים מעופפים - מסיבה בהוגוורטס חלק ב'

מכירים את זה כשאתם מתכננים משהו יותר מדי זמן ויותר מדי לפרטים, ואז כשמגיע הזמן לבצע, אתם מרגישים קצת אבודים בכל השפע? כשארגנתי את המסיבה המדוברת זה לא קרה לי. עכשיו, כשאני כותבת עליה – זה קורה לי ועוד איך!
בפוסט הקודם כבר עניתי לעצמי על השאלה "מאיפה מתחילים?" (מהדברים הקלים, כמובן), ועכשיו אני צריכה לענות על השאלה הלא-פחות-קשה – "מאיפה ממשיכים?". התשובה, באופן טבעי, היא "מהדברים הקלים קצת פחות", ואת הפרוייקטים המיוחדים וה"גדולים" יותר נשמור לפוסט הבא.

לאורחים שלנו (ולנו) כבר יש סיכות ועניבות בהתאם לבתים שלהם, אבל כולנו יודעים שקוסם הוא רק חצי קוסם עד שיש לו שרביט משלו. לצערי, לא הצלחתי למצוא סניף של "אוליבנרז" וגרגורוביץ היה קצת רחוק מדי, אז נאלצתי להכין שרביטים בעצמי (האמת שזה דווקא היה ממש כיף, אבל אל תגלו לאף אחד), לפי סרטון ההדרכה הזה של "יויו-מקס 12" – למי שלא מכיר את הערוץ שלה ביוטיוב מחכה עולם ומלואו של קינוחים יפהפיים ועבודות יצירה מיוחדות, קשורות וגם ממש לא קשורות להארי פוטר.
אני בחרתי לעשות את השרביטים קצת דקים יותר (בקצה העבה), וויתרתי על החיזוק עם מקל (כשהם דקים יותר יש פחות צורך). את הפרטים הקטנים אפשר לעשות גם עם צבע טוליפ - לוקח לו יותר זמן להתייבש, אבל אפשר לדייק איתו יותר. בקשר לצביעה - ניסיתי עם ובלי שכבת הספריי הראשונית, והיא ממש לא הכרחית. גם על השכבה השחורה המדוללת אפשר לוותר ופשוט לצבוע בצבע המיועד. והכי חשוב - להתפרע עם היצירתיות. אפשר לנסות להתאים שרביט לכל דמות - מה יהיה הצבע? איך יראה הקישוט? עדין או גס? מינימלי או מגונדר? כיף חיים.
השרביט בוחר את הקוסם, אבל אם יכולתם, איזה שרביט הייתם בוחרים?

את הסט המכושף השלמתי עם כובעי מכשפה קטנים. בסרט אמנם רק מקגונגל חובשת אותם, אבל בספר הם חלק מציוד החובה של כל תלמיד בהוגוורטס. הכנתי את הכובעים מבריסטול שחור לפי הדוגמה הזאת (בשיטה דומה לכובעים מהפוסט של אליס),

הדבקתי על קשת לשיער, וקישטתי אותם עם אבנים, נוצות, פרחים ורשתות – בצורה אלגנטית ולא צעקנית שלא תסבך אתכם עם בית ספר.
מקגונגל הייתה מאשרת
וגם אילייצ'וק מאשר
ועכשיו אנחנו נושאים את עינינו... לתקרה. בבניינים רגילים זה בדרך כלל די משעמם, אבל בהוגוורטס תמיד אפשר למצוא משהו מעופף שם – נרות, ינשופים, ואפילו מפתחות מכונפים – ואנחנו כמובן נכין את כולם.
הנרות המעופפים נמצאים כמובן באולם הגדול, מעל השולחנות, כך שאני בחרתי לשים אותם מעל פינת האוכל. בשביל להכין אותם השתמשתי בנרות LED  (שמצאתי בחנות "משו") ובסול לבן שהדבקתי מסביב לנרות בשביל ליצור מראה של נרות מאורכים. החור שנותר בתחתית הנר נותן אפשרות להדליק אותו מבלי לפרק את הכל. טיפה קטנה של דבק חם (ממש ליד ה"להבה" – כך זווית הריחוף הכי מוצלחת) וחוט תפירה דק ולבן או שקוף (מרחוק בקושי רואים אותו) – ומדביקים את קצה החוט לתקרה. סוללה של נר כזה מחזיקה כ-8 שעות, אז יש לכם מספיק זמן להנות מהקסם מבלי לחשוש שהנרות יהפכו לדלעת בחצות (סיפור אחר. לא משנה).
לא הרבה תאורה אבל הרבה אווירה

את המפתחות המכונפים, כמו ב"אבן החכמים", החלטתי לתלות בכניסה למסדרון. את הכנפיים הייתה לי אפשרות להכין בקלות עם "פאנצ'ר" בצורת כנפי פרפר (בספר אמנם מדובר בכנפי ציפור, אך אין לי פאנצ'ר כזה...)
וכל מה שנותר זה להכין מפתחות (לא היו לי עשרות מפתחות בסגנון עתיק במגרה נסתרת. מה חבל). נשמע פשוט, אבל אני מזהירה שזו עבודה שדורשת זמן ודיוק וקצת הורסת את האצבעות... את הדוגמה שלי למפתחות לקחתי מהתמונה הזו (חשבתי לי לתומי שמדובר בדוגמאות פשוטות יחסית).
מדפיסים את התמונה על דף עבה או אפילו בריסטול אם אפשר – ההדפסה הזו תשמש לנו כשבלונה, אז חשוב שהיא תהיה מספיק נוקשה בשביל להיות נוחה ולהחזיק מעמד. מעתיקים את המפתחות לבריסטול שחור (אפשר גם לצבוע לברונזה בשביל מראה עתיק יותר), ומתחילים לגזור... את הפרטים הקטנים עדיף לגזור עם מספריים קטנות (מספריים לציפורניים). אם לכם אין במקרה פאנצ'ר מגניב של כנפי פרפר, אתם יכולים לגזור צורה פשוטה של כנפיים, ואם בא לכם להשקיע (במיוחד, זאת אומרת), אפשר להדפיס תמונות של כנפי פרפר אמיתיות ומרהיבות שישדרגו לכם את המפתחות כל כך שלא יתחשק לכם להוריד אותם אף פעם.
עוד עבודת גזירה, אבל שדרוג יפהפה
מדביקים את הכנפיים למפתחות כשביניהם, לכיוון החלק העליון, מודבק החוט. אני בחרתי להשחיל את כל המפתחות כמו מובייל על שלושה חוטים כדיי להימנע מלהדביק כל אחד מהם לתקרה באופן אינדיבידואלי, ועדיין לא ליצור צפיפות יתר. וידוי: בניגוד לכיף של השרביטים, כאן מדובר בעבודה שהיא די קוץ בתחת... אבל לדעתי זה יוצא מקסים והתוצאה שווה את הקוצים.

והנה הגענו לאלמנט המעופף האהוב עליי – הינשופים. אהבתי אותם כל כך שהם עדיין מעופפים בסלון של ההורים שלי (סליחה אבא, אני יודעת שאתה רוצה שהם... אהם... יעופו משם). את ההשראה לינשופים שלי קיבלתי מהתמונה הזאת שמצאתי בפינטרסט .
http://www.desumama.com/harry-potter-party-part-one/
הם נראים מהממים ומצויירים ביד, אבל למרבה הצער אין שום הוראות הכנה שמצורפות אליהם... אז נאלצתי לאלתר בעצמי. מראש הבנתי שלצייר בעצמי כל ינשוף וינשוף זה לא פרקטי, והחלטתי להדפיס את הפרצופים של הינשופים שלי. בהתחלה חיפשתי תמונות של ינשופים אמיתיים, אבל אז נתקלתי ביצירה המקסימה הזאת
http://sash-kash.deviantart.com/art/Owl-Bookmarks-322158879
בDeviant Art, וידעתי שמצאתי את מה שאני מחפשת. הדפסתי את הקובץ של נוצות הינשוף, וגזרתי אותן, לפי הציור, בערך באמצע ה"חזה"/נוצה. אלו יהיו הפנים של הינשופים שלי. אבל אני צריכה גם גוף. מכירים את האנשים האלו שלא זורקים גלילים של נייר טואלט אחרי שהם נגמרים כי אולי יום אחד יהיה מה לעשות איתם? האנשים ההם הם אני. והגלילים ההם הם הגוף. לקחתי דוגמת צבע מכל נוצה והדפסתי אותה בגדול, מתפרשת על דף שלם.

חותכים את הדף לשניים – חצי אחד מדביקים מסביב לגליל, כשהקצוות העליונים מקופלים והקצוות התחתונים נשארים בחוץ לדמות רגליים. את הפרצוף של הינשוף מדביקים על ה"תפר" כך שיסתיר אותו, כשקצה הראש שלו מבצבץ מעל סוף הגליל – כך נוצר מראה מעוגל יותר במקום הקודקוד השטוח של הגליל. את החצי השני של הדף מקפלים לשניים ומדביקים את שני הצדדים – כך נוצר דף צבעוני משני הצדדים. חותכים את הדף לשניים חלקים לא שווים לאורך – החלק הגדול ישמש כנפיים לינשוף שלנו, והחלק הקטן  - זנב.
עם הצורות של הכנפיים אפשר לשחק – פונות למטה או למעלה, מעוגלות או "קוצניות", הכל לפי האופי של הינשוף שלכם. לינשופים, כידוע, יש תפקיד – הם מביאים מכתבים. אפשר להכין "מעטפות" קטנות או פשוט גליונות "קלף" מגולגלים וקשורים בסרט ולהדביק לקצות הרגליים.
את החוט לתלייה מדביקים באיזור העורף של הינשוף, ותולים מהתקרה (אני תליתי את הינשופים מהמנורה שלנו, גם כי זה התאים, וגם כי כבר קצת ריחמתי על התקרה...).
דוורים מסורים וקישוט נהדר לכל דירה (מה, לא?)


עוד אפשרות מוצלחת שאני לא השתמשתי בה היא "מכתבים מעופפים" בהשראת הפרק שבו מגיעים המכתבים מהוגוורטס.
https://www.pinterest.com/pin/269934571389529737/
את הקיר ליד פינת האוכל בחרתי להקדיש לשיעורים בהוגוורטס. "טיפול ביצוריי פלא" זכה לייצוג בדמות שלושה דרקונים קטנים. 
"שיקויים", באופן טבעי, יוצג על ידי שיקויים – אספתי צנצנות ובקבוקים מיוחדים מכל הבית, ומילאתי אותם בנוזלים שונים – מיץ פטל, תה, מים עם ספירולינה, ואפילו סבון. השתמשתי גם בכדורים הקטנים שמתנפחים במים, שצבעו את המים בירוק מפוקפק שהעברתי לכלי אחר – ועל כל אלו כמובן שמתי תגיות מתאימות.
בשביל "עתידות" הכנתי כדורי בדולח – את הכדורים נאלצתי לקנות (ב"אקוורל"), אבל את התחתיות הכנתי מכוסות חד פעמיות וצבע טוליפ בשביל להוסיף קישוטים.
"לחשים" קיבל נוצות ארוכות ויפות ("וינגארדיום לביוסה!"). אפשר גם להשחיל מילוי עט בקצה הנוצה ולחלק כמתנות לאורחים.
"קווידיץ'", שככל הנראה היה שיעור פעם אחת בשנה א' ואחר כך נסגר עקב ריבוי פציעות, זכה למטאטא קש מפואר (נו, לא ממש נימבוס 2000, אבל זה מה יש), וכדורי קווידיץ' קטנים מפינג-פונג זהוב שהכנתי בעזרת סרטון ההדרכה הזה (גם של יויו-מקס12):

אני הסתפקתי בכדור אחד בלבד בשביל להכין את הסניץ', ואת הקישוטים ציירתי בדבק חם. את הכנפיים הכנתי מנייר טפט כסוף שהדבקתי על ניילון שקוף.
שאר המקצועות נאלצו להסתפק בייצוג של ספרים – ובאופן ספציפי, ספרים גדולים ועבים בעלי מראה עתיק, ולא הספרים המודרניים למראה שהיו גורמים לכולם לצחוק עלייכם עד שתרוצו לבכות בשירותים (המקום הכי פופלארי לבכות בו בהוגוורטס).
לא הכנתי אבל יכול להיות מגניב: צמחי מנדרייק לשיעור טיפול בצמחים.
http://potterfrenchyparty.blogspot.co.il/2013/05/travaux-pratiques-donner-vie-aux.html

עוד פינה הוקדשה להורקרוסים (אם לא קראתם את הספר השביעי, זה הזמן לעצור, ללכת לקרוא אותו, ולחזור אחר כך).
בשביל היומן של רידל פשוט השתמשתי ביומן ישן שהסתובב אצלי בבית (גם אצלכם עוד אפשר למצוא יומנים משנת 98'?). הוא היה כהה ופשוט ולא דרש הרבה שינויים – חוץ מזה שהיה צריך להרוג אותו. קרעתי חור במרכז הכריכה ועד אמצע היומן בערך, ויצרתי "דם" שנוזל מהחור בעזרת דבק חם שצבעתי באדום.ציירתי קישוטים בצקצוות עם טוליפ. בדיעבד, אני חושבת שהיה יותר מגניב להשאיר את הניב של הנחש תקועה בפנים, אבל אז בחרתי להכין אותה לחוד – את הצורה הכנתי מנייר כסף (כמו הקרניים של האייל), ועטפתי אותה בפימו לבן. הקצה שלה התאים בדיוק לחור ביומן.
את נגיני ייצג נחש פלסטיק מיניטורי (יש דברים שלא רוצים בגודל טבעי). טבעת גדולה וכעורה כבר הייתה לי מחבילה של טבעות פורים, וצבעתי את ה"אבן" שלה בלק שחור נסדק. את התליון הכנתי מחרוז זהב גדול שציירתי עליו S  ירוקה בג'ל נצנצים. את הגביע הכנתי מבקבוק פלסטיק שצבעתי עם ספריי כסף והדבקתי אליו אבנים (לא, זה לא לפי התיאור בספר).


את הנזר... טוב, הנזר כבר היה פרוייקט גדול יותר. ולפרוייקטים הגדולים יותר נגיע בפוסט הבא.



בינתיים, אתם מוזמנים לעקוב אחרי בפייסבוק.

ותודה מיוחדת להנרי, עוזר צלם מדופלם

אין תגובות:

פרסום תגובה