יום שלישי, 7 באפריל 2015

מה עושות האיילות בלילות - מתאפרות! חלק ב'

מכירים את הימים האלו?
הימים שבהם שום דבר לא הולך, ימים של תאונות קטנות על ימין ועל שמאל, ימים שהבריאות מקרטעת והעצבים בשחקים... ימים של מריבות מטופשות ודברים נהרסים... 
אז עברו עליי כמה ימים כאלו. לא קרה שום דבר רציני. פשוט... הכל לא הלך. תכננתי לכתוב פוסט לבלוג, אבל לא הרגשתי מספיק טוב בשביל לעשות משהו מלבד לשבת ולבהות. כשסוף סוף התיישבתי לעבוד על הבלוג, גיליתי ש, שוב, התמונות שלי, שהייתי בטוחה שהן כבר מוכנות ומחכות, הן למעשה חשוכות, מטושטשות, ובלתי שמישות. אי אפשר לצלם הדרכת איפור עם אף נוזל, אז בינתיים צילמתי הדרכה לציפורניים, ולמרות הניסיונות שלי להיות זהירה, הצלחתי בכל זאת למרוח לק על שולחן הטואלט שלי ולהרוס אותו עוד קצת. קיבלתי כוויה ביד. (והנה בזמן שאני כותבת אני שומעת "אוי" מכיוון המטבח, עם אדממה שהתפזרו על כל הרצפה). המון דברים קטנים, לא נורא משמעותיים, אבל שמצטברים לתחושה של איכס אחד גדול.

אז מה עושים? אחרי שמוציאים עצבים, בועטים ברהיטים ואז בוכים שכואב לנו בבוהן, לוקחים נשימה עמוקה (ככל שהאלרגיה מרשה) ומתיישבים מול המסך לראות אנשים שהיום הגרוע שלהם קצת יותר גרוע מהיום הגרוע שלך. בקיצור, ראיתי אתמול את "אלכסנדר והיום הנורא, האיום, המבאס והגרוע ממש", והוא היה חמוד ומטופש ועם הופעת אורח של דיק ואן דייק, ועכשיו אני מרגישה קצת יותר טוב.

יש המון הדרכות לאיפור אייל באינטרנט. כמעט כולן יפות, אבל חלקן קצת ארוכות מדי או מסורבלות לטעמי, אז החלטתי ליצור הדרכה משלי. באיפור הזה בחרתי לקחת את מה שהכי אהבתי מכל מראה איפור כזה, ולשלב לאיפור פשוט שדורש רק כמה שלבים, חומרי איפור בסיסיים, ידיים טובות וקצת סבלנות.

ראשית, כמו עם כל איפור, מתחילים עם הבסיס. שמתי מייק אפ רגיל על איזור המצח, הלחיים והאף. זו הזדמנות טובה להשתמש במייק אפ ישן שהגוון שלו כבר לא ממש מתאים לעור - כי גם ככה נכסה כמעט את הכל בהמשך. את העיניים, הסנטר, ומתחת לאף נצבע בלבן. אני השתמשתי בצבעי המים של WOW, אבל אין שום בעיה להשתמש במייק אפ לבן או אפילו באודם לבן של פורים.
ארנב לבקן
עכשיו המראה הוא של ארנב לבקן, אבל אל דאגה, עוד רגע נראה כמו ארנב שזוף.

עכשיו הגיע הזמן להכניס קצת צבע לפנים. אם יש לכם סומק חום או ברונזר, זה יהיה אידיאלי. אם אין - ממש לא נורא. אני השתמשתי בסומק בגוון כתום-אדום, וזה עבד יפה מאוד גם ככה. את הסומק/ברונזר אנחנו מפזרים בנדיבות - בחצי העליון של המצח, ברקות, בעצמות הלחיים ובקו הלסת (למעשה צעדי "קונטור" רגילים). על זה אנחנו מוסיפים את הסומק על גשר האף ועל הלחיים (הפעם על ה"תפוחים" ולא בשקעים).
ארנב שזוף
השלב הזה נראה מוזר, אבל אל תחששו ממנו. ככל שהסומק יהיה כהה יותר, כך הנקודות הלבנות יבלטו עליו יותר.

את הגבות הרשתי לעצמי לצבוע קצת יותר חזק מכרגיל, כדיי שלא "יאבדו" בין כל הצבע. על הרקע הלבן של העיניים, בחרתי בצללית חומה כהה ושמתי על שקע העפעפיים, ומרחתי לכיוון הרקות בצורת "קאט איי", והשלמתי באייליינר בעובי בינוני, שממשיך קצת פנימה לכיוון האף ליצירת מראה "חייתי".

בתחתית העין ציירתי מתחת לקו הריסים (בערך איפה שהריסים נגמרים) קו ריסים חדש עד אמצע העין, וממנו ציירתי ארבעה ריסים. כאן היה מקום טוב להדביק ריסים, אבל אני בחרתי להתמקד בחומרים שלכולם יש בבית. מסקרה על הריסים העליונים בלבד, ויש לכם עיניי איילה פעורות. (אגב, הסגנון הזה גם עובד מ-צ-ו-י-ן לאיפור בסגנון שנות ה-60)


את השלב הבא, של ציור האף והשפתיים, אני חוששת שאין לי מצולם לחוד. אמנם לחצתי על המצלמה לפחות עשר פעמים מכיוונים כאלו ואחרים, אבל מסתבר שתמונה לא יצאה מזה... אמרתי לכם, אלו מין ימים כאלה. במקור, בפורים, השתמשתי בצבע מים שחור, אבל הרגשתי שהשפתיים לא יצאו לי מספיק מדוייקות, אז הפעם, כשצילמתי מחדש, השתמשתי בעיפרון עיניים שחור שאכן היה הרבה יותר נוח. ציירתי לב על החלק התחתון של האף (בין הנחיריים), ומילאתי אותו בשחור. שירטטתי קו דק מתחתית האף לכיוון הפה (פעם עד האמצע, פעם עד הסוף. אני חושבת שאני אוהבת עד האמצע יותר). את השפה העליונה צבעתי בשחור, משכתי את הקצוות שלה קצת החוצה, וקיבעתי את הכל עם טלק (חשוב לקבע, אחרת הצבע ימרח על השפה התחתונה). את השפה התחתונה צבעתי בורוד, וכמובן קיבעתי שוב.

ועכשיו, השלב אליו חיכינו - הנקודות.  כאמור, אני השתמשתי בצבעי מים, אבל אני חושבת שזה יעבוד יפה גם עם עפרון עיניים לבן. התחלתי עם שלוש שורות של נקודות קטנות על האף, שהלכו וגדלו לכיוון הלחיים, ובינהן הוספתי נקודות "נמשים" קטנות. הוספתי גם שורות דקות של נקודות באזור הרקות, ובצורת משולש הפוך על המצח. לא חייבים להיות מאוד מדוייקים, רק עקביים במה שעושים. כפי שרואים בתמונה למטה, פעם אחת בחרתי "נקודות" מרובעות וגודולות, ופעם שנייה קטנות ועגולות יותר. 
אין מה לעשות, בפורים החיוך תמיד רחב יותר
וכמובן, גם התאורה שונה, והמצלמה שונה
אני ממליצה מאוד להתאמן על החלק הזה מעל היד לפני שעוברים לפנים, כדיי להבין בדיוק את הזווית והגודל המדוייקים הרצויים. ובכל מקרה, גם אם יוצא קצת עקום ולא בדיוק-בדיוק כמו שהתכוונו, לזכור שגם בטבע הנקודות שונות זו מזו, וזה בסדר גמור. אתן איילות יפות ואני אוהבת אתכן כמו שאתן!

את הציפורניים צובעים בלק בגוון חום (או ברונזה, במקרה שלי).
מכינים "מנקד" בעזרת סיכת תפירה ומחק של עיפרון.
טובלים את המנקד בלק לבן, ומנקדים שתי שורות במרכז הציפורן.
זהו! משלימים את הכל עם בגדים נאים בגוונים של חום ולבן - והריי אתם אייל נקוד!


ורק למקרה שגם עליכם עובר יום לא יוצלח שכזה, הנה משהו שמצאתי בפייסבוק שבטוח יגרום לכם לחייך:

בפעם הבאה נעזוב את יער האיילים הקסום לטובת הטירה שליד היער האסור...
עד אז, אתם מוזמנים לשמור על קשר בדף הפייסבוק:
www.facebook.com/einatsmakebelieve

תגובה 1:

  1. זה טיפ מעולה לחיים. שכששום דבר לא הולך, אפשר פשוט להתאפר. לא בדיוק חשבתי על איפור איילות, אבל גם זה משפר את מצב הרוח!

    השבמחק