מסיבת נושא - עליסה בארץ הפלאות

כל שנה אחרי פורים אני נהיית חולה. אומרים שכל שנה בפורים יורד גשם, אבל השנה איכשהוא הצלחנו לדלג על זה. על המחלה שלי - לא. כבר בתחילת פורים התחילו השיעולים, באמצע פורים הופיעה הנזלת, ועוד לפני סוף פורים היה ברור שהגיע סוף פורים בשבילי.

ככה זה כשצריך לרכז את כל אנרגיות פורים שלי לפחות-משבוע אחד משנה - ההתרגשות לבדה מספיקה בשביל להתיש אותי, הצפיפות וההמולה מתקיפות את המערכת, השיטוטים מחלישים - וזהו, אני כבר יכולה להתחפש לשפן הקטן ששכח לסגור את הדלת (ככה זה כשל"אני פורים" ו"השפן הקטן" יש את אותו הלחן).

זו בעיה רצינית בשבילי, שפורים זה רק פעם בשנה. יש כאלו שמדקלמים "מדוע לא יבוא פורים פעמיים בשבוע", אבל גם זה מוגזם. פעם בחודש-חודשיים, זו הייתה ההעדפה האישית שלי. אבל למה בכלל לחכות לפורים?  פורים אולי רק פעם בשנה, אבל במהלך השנה יש לנו המון סיבות לחגוג - ימי הולדת, ימי נשואין, מסיבות רווקות, ילדים, מבוגרים, חגים יהודים, חגים ישראלים, חגים נוכריים, סופי שבוע וסתם-כי-בא - ואני בעד לחגוג כל מה שעושה לנו טוב ומעלה חיוך על הפנים. וכל חגיגה כזאת, היא הזדמנות בשבילנו "להגניב" קצת פורים לתוך השגרה, ולחפש לא רק את עצמנו, אלא מסיבה שלמה.

חדי עין ישימו לב להנרי החתול מנסה לגנוב עוגיה. המשפט שלו שבוע הבא.

אליס והרפתקאותיה הפכו לאחד מנושאי המסיבות הפופולאריים ביותר. הוא מתאים לקטנים ולגדולים, לבנות ולבנים, ומכיל בתוכו עולם כל כך עשיר ומלא שקל להתאים אותו כמעט לכל אחד ולכל אירוע - יש בו אלמנטים של פנטזיה, של טבע, של ספורט, יש בו ימים ויערות, מלכים ובעלי חיים, קלפים ושחמט.

האלמנט המתבקש ביותר, כנראה, הוא מסיבת התה של הכובען המטורף- שהריי הוא כבר מסיבה, ומתאים בין אם חוגגים בבית, בגינה, או אפילו באולם אירועים. כשאני חגגתי יומולדת-אליס, שולחן האוכל הוקדש לכובען המטורף. אבל בגלל שאני אוהבת לקשט את כל הבית, הצלחתי להכניס גם אלמנטים אחרים - הסלון הוקדש לממלכת הקלפים, ובמיוחד, כמובן, למלכת הלבבות,ואלמנטים נוספים פוזרו ברחבי הבית, כדיי שחס ושלום לא יישאר מקום מיותם אווירה.

אבל נחזור רגע אחורה. החלטנו שבא לנו לארגן מסיבת נושא. מה עכשיו? למעשה, אותם השלבים כמו בכל מסיבה. יש לנו קישוטים, מוזיקה, אוכל, לפעמים פעילויות, לפעמים הפתעות לאורחים. אבל במקום בלונים (שאני מאוד אוהבת, אל תבינו לא נכון) וכובעי קונוס מנייר וחוט גומי - יש לכם עולם תוכן ייחודי ומעניין יותר לשאוב ממנו. איך ניגשים לזה? שלב-שלב וצעד-צעד, כמו כל פרוייקט אחר.

נתחיל עם המוזיקה, כי אין כמוה בשביל להכניס לאווירה: כאן יש לנו בחירה קלה מאוד - פסי הקול של הסרטים של דיסני (שהוא הסרט עם הכי הרבה שירים עד כה) וטים ברטון. לחילופין, אפשר לשים מוזיקה קלאסית אלגנטית (יש אפילו בלט של אליס!), כזאת שראויה ל"כרובים ומלכים", או ללכת לכיוון אחר עם מוזיקה פסיכודלית משנות השישים והשבעים (כמו "ווייט ראביט" של ג'פרסון איירפליין) - הכל כמובן בהתאם לאווירה שבחרתם ולקהל היעד שלכם.

אוכל - אם יש לכם טעם הרפתקאני, עכשיו זה הזמן להתנסות עם מאכלים משונים. אם, לעומת זאת, אתם חולקים את הטעם שלכם איתי (ועם בת השש הממוצעת) אפשר לדבוק בתפריט הרגיל, ולהוסיף לו קישוטים מתאימים - לבבות, קלפים, הדפסים של דמויות, או כיתוביות חמודות של "תאכל אותי" ו"שתה אותי". אפשר לעשות דברים מיוחדים מבלי שזה יהיה מסובך. "פרפרי לחם בחמאה" דורשים רק לחם, חמאה, וחותכן בצורת פרפר. העוגה שנחתכת הפוך דורשת רק עוגה שצופתה אחרי שנחתכה מראש. האמפטי דאמפטי הוא ביצה קשה. הספרים מלאים ברעיונות. לא כולם שפויים, אבל הם רעיונות.

אביזרים/פעילויות לאורחים - טוב, על זה כבר דיברתי באריכות בפוסט הקודם שלי, אז כאן נתייחס לזה בקצרה. כל מי שביקר בחתונה בארץ וראה חצי מהאורחים בטי-שירט מסמורטטת וכפכפים יודע - זה לא תמיד עוזר לכתוב בהזמנה "להתלבש בהתאם". אז במקום להתבאס על האורחים שלנו, אפשר לעזור להם, ולהכין להם את האביזרים שיעזרו להם "להתלבש בהתאם". במקרה הזה - כובעים של הכובען המטורף, בהשראת שלל דמויות מהספרים והסרטים. מחפשים פעילות לילדים? תכינו מראש את הכובעים הבסיסיים, ותנו להם לקשט בעצמם.

http://einatsmakebelieve.blogspot.co.il/2015/03/diy.html

וכמובן, קישוטים ועיצוב - כאן אני מרגישה צורך לציין משהו. חיפושים בפינטרסט יובילו אתכם לתמונות מופלאות של מסיבות שכמו נלקחו ישר מהאגדות, ויגרמו לכם להרגיש כאילו אין לכם סיכוי ולרצות לרוץ הביתה עם הזנב בין הרגליים. אל תתנו להן להרוס לכם. התמונות האלו, כמו רוב התמונות שאנחנו חשופים אליהן בימינו, רחוקות מלייצג את המציאות. חלקן תמונות של חתונות שתוכננו במשך שנה. חלקן תמונות של ימי צילום, חברות אירועים והפקות אופנה - כלומר, לא מסיבות אמיתיות, עם תקציב גדול, צלמים מקצועיים ועוזרי הפקה... וחלק הן כן של מסיבות, של אנשים רגילים, אבל שימו לב - אף אחד לא עושה ה-כל. כל אחד עושה משהו. כשרואים את התמונות אחת ליד השניה, קל לחשוב שהן שייכות לאותו אירוע, של אותה סופר-אמא אמריקאית מתוקתקת שארגנה הכל בשלושה ימים לגמרי לבד - אבל זה שקר. אז קחו אותו כהשראה, אבל אל תתנו לו להבהיל אתכם.

ועכשיו כשאנחנו רגועים, אפשר להתחיל.

תה, ורדים, כובעים והרבה-הרבה צבע

האופי ה"משוגע" של הסיפור נותן לנו הרבה חופש מבחינה עיצובית, וזה כיף ונוח. אחת מהבעיות שנתקלתי בהן במסיבות אחרות היא הניסיון להתאים הכל - אבל איך מתאימים את הצלחות לעשרה אנשים כשהן באות בסטים של שש? אז במסיבה כזאת, שום דבר לא חייב להתאים. אתם יכולים להשתמש בכל ה"שאריות" כלים שלכם, לערבב בין רהיטים, צבעים, חומרים - וזה רק יראה יותר צבעוני, יותר מטורף, ויותר טוב.

הכלים לא חייבים להתאים

הכסאות שלכם משעממים ו"מתואמים" מדי? קשטו אותם בצעיפים וסרטים צבעוניים, שיוסיפו לכל אחד את האופי הייחודי שלו.

מעל השולחן אפשר לתלות פנסים סיניים צבעוניים. אין לכם? מכינים.

גם זו יכול לשמש פעילות קלה וכיפית לילדים

את הסלון, כאמור, בחרתי להקדיש לממלכת הקלפים. בשביל זה עשיתי את עבודת הDIY הקלה בעולם - חיברתי קלפים לשרשראות, ותליתי... בכל מקום. בשביל לתת כבוד מיוחד למלכת הלבבות (חסר לי שלא), הכנתי כמה שרשראות מאונכות, ושילבתי בין קלפים של לבבות ולבבות גזורים מבריסטול אדום. כמובן שלא שכחתי גם ורדים אדומים - מי שרוצה להשקיע ממש יכול לצבוע ורדים לבנים באדום. אני לא אגלה למלכה.

טאצ'ים אחרונים - אספתי בקבוקים מיוחדים בכל מיני גדלים, הוספתי להם תווית 'Drink me', ופיזרתי ברחבי כל הבית - אפילו בשירותים.

 פרחים, פרפרים, ובובות של בעלי חיים (בינהן, כמובן, ארנב לבן) הוסיפו לכאוס הצבעוני. וכדיי למתן את הכאוס הצבעוני של היום-יום, דברים שלא חייבים לראות כוסו בבדים צבעוניים - אולי לא פתרון מושלם, אבל בהחלט דרך יעילה ומהירה לטפל בבלאגנים למינהם מבלי להקדיש עוד יומיים רק בניסיון להחליט איפה לשים את הכל. עוד רעיון חמוד שאפשר להכין בקלות - לגזור את החיוך של הצ'שיר קאט, ולהדביק אותו בכל מיני מקומות רנדומליים בבית... נראה אם האורחים ימצאו את כולם... 

לא חייבים לחכות למסיבה גדולה - אפשר לחגוג גם בשניים...

ומה עכשיו? להתלבש, להתארגן, ולקוות שהאורחים שלכם יביאו לכם מתנה נהדרת כמו זו שהחברים שלי הביאו לי...

שמלת סינדרלה יפהפייה משלי!

וכאן אנחנו נפרדים מאליס באהבה. בפעם הבאה נתחיל נושא חדש - עם הקישוטים, האביזרים, התלבושות והאופי המיוחד שלו!

עוזרת הפקה ואחות נהדרת באופן כללי: דנה הראל