חזרתם לחלק השני של החודש? איזה כיף!
אבל לפני שצוללים חזרה ל"עינת עושה פוזות למצלמה", אני רוצה לקחת רגע ולספר לכם משהו שקרה היום ונורא שימח אותי -
קרן בר, מעצבת פנים מוכשרת ובעלת בלוג העיצוב Karen/B, ובמקרה גם אחת מהחברות הכי טובות ויקרות שלי, זכתה היום בפרס בלוג השנה של ישראל. להגיד שאני שמחה בשבילה וגאה בה אפילו לא מתחיל לתאר את איך שאני מרגישה. קרן מכניסה את הלב והנשמה שלה (יחד עם הידע והכשרון) לכל דבר שהיא עושה, והבלוג שלה מלא בהם. יש לה מלא טיפים נהדרים ומועילים לעיצוב הבית, בלי "שטאנץ", כל אחד עם הטעם הייחודי שלו, שקרן משכילה לחדד ולהוציא ממנו את המיטב.
קרן היא גם ה"ספונסרית" שלי בעולם הבלוגים - היא זאת שלחצה עליי (שנים) לפתוח בלוג, והיא ממשיכה לעודד אותי כל הזמן, עוזרת לי להאמין בעצמי, ולהאמין שלמה שאני עושה יש ערך, גם אם אין לו קהל גדול (ואפילו אם ההתמדה היא ממני והלאה).
בכל מקרה, אם במקרה אתם עוד לא מכירים אותה, אני ממליצה בחום לקפוץ לבלוג שלה. התאהבות מובטחת.
אבל לפני שצוללים חזרה ל"עינת עושה פוזות למצלמה", אני רוצה לקחת רגע ולספר לכם משהו שקרה היום ונורא שימח אותי -
קרן בר, מעצבת פנים מוכשרת ובעלת בלוג העיצוב Karen/B, ובמקרה גם אחת מהחברות הכי טובות ויקרות שלי, זכתה היום בפרס בלוג השנה של ישראל. להגיד שאני שמחה בשבילה וגאה בה אפילו לא מתחיל לתאר את איך שאני מרגישה. קרן מכניסה את הלב והנשמה שלה (יחד עם הידע והכשרון) לכל דבר שהיא עושה, והבלוג שלה מלא בהם. יש לה מלא טיפים נהדרים ומועילים לעיצוב הבית, בלי "שטאנץ", כל אחד עם הטעם הייחודי שלו, שקרן משכילה לחדד ולהוציא ממנו את המיטב.
קרן היא גם ה"ספונסרית" שלי בעולם הבלוגים - היא זאת שלחצה עליי (שנים) לפתוח בלוג, והיא ממשיכה לעודד אותי כל הזמן, עוזרת לי להאמין בעצמי, ולהאמין שלמה שאני עושה יש ערך, גם אם אין לו קהל גדול (ואפילו אם ההתמדה היא ממני והלאה).
בכל מקרה, אם במקרה אתם עוד לא מכירים אותה, אני ממליצה בחום לקפוץ לבלוג שלה. התאהבות מובטחת.
יום 16 – Beret Day Style
ביום הזה לקחנו השראה מהקלישאה הצרפתית – ברט וחולצה עם פסים בשחור-לבן (לא התבקשנו להצטלם עם בגט ושפם, להפתעתי). הברט הלבן הפרוותי זה כל כך אהוב עליי שאני תמיד חוששת להשתמש בו. הוא כה לבן וטהור! ומה אם הוא יתלכלך?!? פולנייה אמיתית.
יום 17 – Snood Me Style
ביום הזה היינו צריכות להשתמש ב"סנוד". אם גם אתן, כמוני, לא יודעות מה זה סנוד, הכוונה היא לרשת גדולה, בדרך כלל סרוגה מצמר, שהייתה פופולארית בשנות הארבעים והחזיקה את השיער מסודר מאחור.
מאיפה משיגים סנוד? אה... חלק משמעותי מהבנות פשוט סרג אחד, אבל אני, למרבה הצער, מעולם לא הצלחתי ללמוד לסרוג, וישראל היא לא בדיוק מדינה שבה אפשר למצוא בכל חנות שנייה ברחוב אביזרי שיער וינטאג'...
אז אלתרתי. הרשת האדומה מהבד, ששמרתי מקניות של ענבים, התבררה כקטנה מדי, אבל רשת הניילון הלבנה, שהגיעה עם תפוחי האדמה, הייתה בדיוק בגודל המתאים...
וההורים שלי לא מבינים למה אני חייבת לשמור כל דבר...
יום 18 – Varga Girl Style
הפעם לקחנו השראה מצייר הפינאפ המפורסם אלברטו ורגה, וניסינו לשחזר את אחד מהציורים שלו. האתגר במקרה הזה היה למצוא ציור של בחורה לבושה...
אני בחרתי ציור חמוד של בלרינה לבושה בשמלה ורודה, חלקית בגלל שהתסרוקת שלה נראתה לי קלה לשחזור, וחלקית כי זה נתן לי הזדמנות להשתמש בחולצה הורודה היפה שרציתי להשתמש בה ביום השישי אבל לא מצאתי אותה...
למה תמיד נערות פינאפ נראות מופתעות כל כך? אני מאוד אוהבת את הציורים האלו אבל חייבים להודות שהנערות האלו באמת נראות די מטופשות – הכל מפתיע אותן, חוץ מעבודות בית שתמיד משום מה משמחות אותן נורא.
יום 19 – Dorothy Dandridge Style
היום הזה היה לי קצת קשה. לא יצא לי לראות סרטים של דורות'י דנדרידג', אבל כן יצא לי לראות את הסרט של האלי ברי עליה... והיה לי חשוב שהתמונה תצא מכבדת. עוד חלק מאתגר הוא שכמעט בכל התמונות שלה שמצאתי השיער שלה היה קצר באופן שלא יכולתי לשחזר רק בעזרת סיכות, ולא התחשק לי במיוחד להסתפר במיוחד לכבוד היום... בסוף הסתדרתי, וגם התמונה הייתה אחת מהפופולאריות שלי השנה.
יום 20 – Birdcage Veil Style
כמה טוב שיש אחיות. את ה"סנוד" עוד הצלחתי איכשהוא לאלתר, אבל הנסיון למצוא משהו שיחליף הינומת רשת היה פשוט כישלון חרוץ. מזל שיש דנה (זה מזל גדול באופן כללי), שהסכימה לעזור לי ולהשאיל לי את הכובע המיוחד שלה, רגע לפני שהייתי שמה גרביון על הפרצוף ונראית כמו שודד בנק במקום כמו כוכבנית הוליוודית זוהרת.
ביום הזה החלטתי לתת לכובע את כל הפוקוס ופשוט אספתי את השיער לאחור. אני לא מאלו שמאמינות שפחות זה יותר, אבל בהחלט מאמינה שלפעמים צריך לתת לכוכבת ההצגה את אור הזרקורים.
יום 21 – Middle Part Style
ביום הזה התבקשנו לסדר את השיער עם שביל באמצע – אז הייתי חייבת לקפוץ על ההזדמנות ולעשות מחווה לאלילת המדע, היופי, והשביל באמצע – הדי לאמאר.
אם במקרה עוד לא שמעתן עליה, אני ממליצה בחום לקרוא עליה בגוגל. רגשי נחיתות בכל דבר אפשרי מובטחים... אבל גם הרבה השראה. הדי טענה ש"זה קל מאוד להיות זוהרת. את רק צריכה לעמוד בלי לזוז ולהראות טיפשה".
מסכימות איתה? אני נוטה שלא, אבל מי שאני שאתווכח עם גאונה...
יום 22 – My Printed Style
הפעם היינו צריכות לשים מטפחת שיער בהדפס חייתי, ולהתלבש בהתאם. משום מה מצטברים אצלי כל מיני פריטים של הדפסי חיות, אבל אני אף פעם לא משתמשת בהם. אני מניחה שאסוציאציה המיידית שלי היא פגי בנדי... ובכל זאת אני ממשיכה לאסוף אותם, כנראה בדיוק עבור יום כזה, שישחרר את החיה הפנימית שבי☺
יום 23 – Purple Flower Style
ביום הזה התבקשנו לעשות תסרוקת אסופה ולשלב בה פרחים סגולים – ואני החלטתי שזה הזמן לנסות "דיטה באן" – תסרוקת בהשראה וינטאג'ית שדיטה וון טיז הפכה פופולארית ונקראת על שמה.
מאוד חששתי מהיום הזה, כי בשלב זה הייתי ממש חולה כבר כמה ימים וביליתי את כל היום במיטה, ולא הרגשתי או נראיתי זוהרת אפילו טיפה, ובטח שלא היה לי כוח להתעסק עם השיער... אבל עם קצת מאמץ והרבה איפור, בסוף הגעתי לתוצאות מספקות (שהחזיקו מעמד בדיוק חמש דקות עד שהאף שלי התחיל לנזול שוב...)
התסרוקת עצמה, אפילו שבהדרכות באינטרנט נראתה כמו הרבה עבודה, התבררה כממש קלה – קוקו מאוד גבוה, ממש במרכז הראש, וכל השיער מגולגל כלפי פנים, ומחוזק בסיכות. זה הכל. ממש מומלץ למי שמחפשת משהו שונה אבל לא דורש הרבה התעסקות.
יום 24 – Vintage Hat Style
זה לא שאין לי בכלל כובעי וינטאג'. יש לי כמה וינטאג' אמיתי, ישנים באמת, אחד מהם אפילו מצ'כוסלובקיה, שכבר לא קיימת בינתיים. רק מה – כולם כובעים גבריים, שהיו שייכים לסבים שלי. גררתי את עצמי ל"עזרה", חנות היד שנייה האהובה עליי, וחיטטתי בין כל הכובעים שמצאתי שם – הרבה מאוד מהם, אבל רובם פשוט "כובעים של דתיות" שלא ממש עבדו בתור כובעי וינטאג' או דמוי וינטאג'. ובכל זאת בסוף יצאתי משם עם שלושה כובעים חדשים – טורבן בצבע פטרול, ברט קטיפה אפורה, וכובע עגלגל כחול כהה... ובסוף... בחרתי באחד מהכובעים של סבא שלי.
אחרי שחיפשתי הרבה זמן השראה, בסוף נזכרתי במרלן דיטריך, והלוקים האנדרוגניים שלה
בהחלט לא הלוק הרגיל שלי, אבל נהניתי ממנו מאוד, ואפילו הוספתי גם כובע צילינדר שיתאים לשלה (גם אם הוא רחוק מוינטאג' אמיתי, ולמעשה עשוי מפלסטיק...).
הסוד להבעה של מרלן דיטריך – עיניים מאוד אדישות בשילוב עם גבות מאוד מופתעות.
יום 25 – Vintage Barbie Style
הפעם התבקשנו לשחזר את המראה של הברבי הראשונה – תלתלים הדוקים מקדימה, קוקו מתולתל מאחור, ובגד מפוספס בשחור לבן.
ניסיתי לשחזר לא רק את התסרוקת שלה, אלא גם את האיפור שלה (אייליינר עבה, אודם אדום זועק, וצללית תכלת מהסוג שלא הייתי נוגעת בו בדרך כלל), ואת ההבעה שלה (אדישה ומלאת תיעוב – בהחלט לא הברבי העליזה והידידותית שאנחנו גדלנו עליה).
יום 26 – Betty Grable Style
ביום הזה היינו צריכות לשחזר את אחת מהתסרוקות המפורסמות של בטי גרייבל. החלטתי לשחזר את המראה הזה:
שנראה לי מספיק מרשים אבל גם מספיק פשוט לשחזור (ולא דורש סימטריה או דיוק). עדיין הרגשתי נורא באותו יום, ואחת הדרכים שלי לשכנע את עצמי להתאמץ בכל זאת הייתה ללבוש את אחת מהשמלות האהובות עליי. לפעמים אני משתמשת בשיטת השכנוע הזאת גם כדיי ללכת לעבודה, ואנשים לא מבינים איך אני משקיעה כל כך במראה כשאני מרגישה לא טוב...
יום 27 – 40s Updo Style
ביום הזה התבקשנו לשחזר תסרוקת מאוד מסויימת של לאנה טרנר, שמכיוון שאפילו אין לה ממש שם אי אפשר היה לחפש הדרכות מתאימות באינטרנט... אבל נו, אמרנו אתגר, לא?
בסוף הצלחתי לשחזר אותה, בלי טיזינג ובלי ספריי, רק עם רול אחד ממש גדול עם גלגול כלפי אחורה, כשבחלק השני של הראש הסתפקתי בבאמפ מינימלי.
הרגשתי לא ממש בנוח ביום הזה, ואני חושבת שרואים את זה (אפילו הטריק של שמלה אהובה לא עבד). בין הבריאות המגמגמת לשיער הענקי שיצא הרחק מאיזור הנוחות שלי – פשוט הרגשתי אוקוורד לחלוטין. הייתן חושבות שזה כבר לא יקרה לקאת סוף האתגר, לא? אבל ככה זה עם ביטחון עצמי. סולמות ונחשים. זה היה יום של נחשים.
יום 28 – 1 Victory Roll Style
בעקרון, למיטב הבנתי, אין כזה דבר "ויקטורי רול אחד". השם הזה שמור לתסרוקת מסויימת, והיא דורשת שני רולים (אפשר אחד נוסף באיזור הפוני). אבל בסדר, לא נתווכח עם מארגנת האתגר. כך או כך, רול אחד הוא סוג של פינוק, כי הוא דורש הרבה פחות התעסקות, הרבה פחות "קומפוזיציה" של איך הוא נראה ביחס לאלמנטים אחרים בתסרוקת, ובלי לדאוג מסימטריה (החסרון המשמעותי של שביל באמצע).
ביום הזה גם קיבלתי פינוק מיוחד – אודרי שלי רצתה להצטלם איתי, אחרי חודשים ארוכים שהיא לא עשתה את זה. זה לא מקל על הצילומים בשום אופן, אבל זה תמיד מחמם לי את הלב ומשאיר לי מזכרות משעשעות.
יום 29 – 2 Victory Rolls Style
יום 30 ואחרון – Runway Retro Style
ביום האחרון, בניגוד למה שציפיתי, לא המשכנו את התמה ועשינו שלושה ויקטורי רולז... אלא לקחנו השראה מאופנה מודרנית יותר, בשילוב עם הסגנון של שנות ה40-50.
בכנות – לא ידעתי איך לגשת לזה, וגם הייתי כל כך עסוקה שהייתי צריכה לעשות את השניים האחרונים בערב אחד, אז פשוט החלטתי להתפרע עם מה שמתחשק לי – פול גלאם. ההשראה שלי הייתה איפשהוא בין ורוניקה לייק לג'רי הול וג'יה.
גל גדול וגבוה בשיער, תכשיטים מנצנצים (אפילו את המספר נצנצתי!), ושמלה נשפכת בכחול רויאל בוהק.
ניסיתי להוסיף קצת "אדג'יות" עם איפור כהה יותר, אייליינר מחודד, וכוכב קטן שהצליח להמרח לי לגמרי ליד העין... אבל זה בסדר, כי ככה הוא כמו כוכב נופל, כזה שמבקשים עליו משאלה.
רק להמשיך, להמשיך... תמיד למצוא סיבות טובות לקום מהמיטה גם כשלא מרגישים טוב, להרגיש טוב עם עצמי גם כשהגוף מרגיש שהוא מתפרק, לשחק, לשיר, להעז, לקבל השראה, למצוא תירוצים ליצירה, לפגוש אנשים מקסימים מכל העולם, ואפילו לפגוש את עצמי – להשתחרר מהביישנות הכרונית ולהתחבר לכוכבת הנוצצת שמחפשת את האפשרות שלה לזהור.
אם במקרה עשיתי גם לכן חשק להתחבר לנערת הפינאפ הפנימית שבתוככן, תשמחו אולי לשמוע שבעקבות האתגר פתחתי קבוצה חדשה בפייסבוק - The weekly Pinup challenge, עם נושא חדש לא כל יום, אלא, כאמור, פעם בשבוע. הקבוצה עדיין בחיתולים, ואם אתן רוצות לנסות ולהצטרף - הריי אתן מוזמנות.
אם במקרה עשיתי גם לכן חשק להתחבר לנערת הפינאפ הפנימית שבתוככן, תשמחו אולי לשמוע שבעקבות האתגר פתחתי קבוצה חדשה בפייסבוק - The weekly Pinup challenge, עם נושא חדש לא כל יום, אלא, כאמור, פעם בשבוע. הקבוצה עדיין בחיתולים, ואם אתן רוצות לנסות ולהצטרף - הריי אתן מוזמנות.
