חלומות חג מולד (ואיך להגשים אותם) חלק ב'

קצת מוזר לי לכתוב עכשיו את הפוסט הזה. התאריך הרשמי של חג מולד עוד לפנינו, אבל המסיבה שלי השנה כבר מאחורי, ואני נמצאת כרגע בשלב הקצת מבאס של ריקנות-שאחרי-פרויקט. אני מטפלת בו בתרפיית DIY אינטנסיבית והמון פרקי חג מולד של סדרות ישנות... אבל זה לא בדיוק אותו הדבר. כמה שאני לא אוהבת לחץ, יש משהו בדחיפות הזאת, כשמתכוננים למשהו, שמניעה אותי ועוזרת לי לעזוב את הטלוויזיה ולעשות עכשיו, ולא "מתישהוא".

מקווה שדחיפות עוזרת גם לכם לעבוד, כי באמת לא נשאר הרבה זמן... אז נתחיל (ונמשיך) עם הדברים הקלים. אחרי שכבר קישטנו את העץ, הגיע הזמן לקשט את הקירות. אחד הרעיונות הכי מתוקים וקלים שנתקלתי בהם הוא לעטוף תמונות כמו אריזות מתנה, בצבעים עליזים וסרטים מפוארים – ולתלות אותן כך. זה משהו שאפשר לעשות בכמה דקות עם חומרים שיש בדרך כלל בבית, זה מכניס לאווירה – וקל מאוד גם להחזיר את התמונות למצבן הקודם (ואפילו מקבלים את הכיף של לפתוח מתנה...). 

אפשרות נוספת, לקצת יותר מתקדמים, היא להשתמש בעטיפה כבסיס לציור. אני השתמשתי בצלליות של איילים שהדבקתי על העטיפה, כי כידוע, יש לי חולשה לאיילים, אבל אפשר באותו אופן להכין צלליות של עצים, אנשי שלג לבנים, פתיתי שלג, מגפיים, כפפות, גרביים – כיד הדימיון והסבלנות. זו בהחלט יצירה שאפשר לשתף בה ילדים, גם קטנטנים (לפחות בשלב הרעיונות ;) )

אני כל כך אוהבת אותו שהוא נשאר תלוי בחדר שלי חודשים

בדיעבד, לא הייתי מכינה את זה משני חומרים מבריקים, אבל זה נחמד גם ככה.

באופן דומה בחרתי לקשט כריות פשוטות שהיו לי והיו זקוקות למייקאובר, עם טפט קטיפה זול. זה לא פתרון לטווח ארוך, אבל לטווח קצר - זו אופציה קלה ושידרוג רציני.

מי שעוקב אחרי קרן בר המוכשרת יזהה את העיצוב...

עוד אפשרות מקסימה למשחק עם צלליות היא לגזור צללית יפה (במקרה הזה השתמשתי בתמונה של סנטה במזחלת עם האיילים), ולהדביק בחלק הפנימי של מנורה. כשהמנורה כבויה היא נראית כרגיל, אבל כשמדליקים אותה - קסם.

יפתיע אתכם לגלות שהוא נשאר אצלנו משנה שעברה?

אנחנו ממשיכים להתקדם ברמת הקושי (או ליתר דיוק – בכמות הזמן הנחוצה) עם שתי הדרכות מקסימות של רובסון דיזיין שמצאתי ביוטיוב.

על כוכב-הספרים הזה (איך אתם הייתם קוראים לזה?) אני מפנטזת עוד משנה שעברה, והשנה סוף סוף ישבתי והכנתי אותו, עם ספר ישן ומצהיב שמצאתי בארגז המסירה של הספריה (ממש לא חייבים ספר מלפני מאה שנה... וגם לא חייבים 120 קונוסים. אני הכנתי פחות ועדיין נשארו לי עודפים. הייתי מכינה 80  ורואה אחר כך אם יש צורך להוסיף עוד). בסרטון היא משתמשת במרכז בקישוטי-כדורים של חג מולד, אבל מכיוון שיש לי מספר מוגבל ביותר של כאלו, אני בחרתי לשים במקום אצטרובל מנצנץ ויפה במיוחד, שהגודל שלו התאים בדיוק ב"חור" באמצע. התוצאה מרשימה, אלגנטית, ואני מאוהבת בה לחלוטין.

אהובי!

נשארו לכם עוד הרבה דפים בספר? הכינו מהם "כוכבי מניפות" – מקסימים, קלים, ולוקחים כלום זמן.

1. מקפלים קיפול 'אקורדיון'

2. מקפלים באמצע

3. מדביקים

4. חוזרים על הצעדים עם דף נוסף ומדביקים את החצאים זה לזה

וככה הם נתלו על הארונית שלנו

את עץ המראות המהמם הזה

אני בחרתי להכין בקטן, ובמקום להתעסק בשבירת מראות, אני הכנתי אותו מחתיכות של דיסקים שהדבקתי עם דבק חם על חתיכה קטנה של קאפה. העבודה של לחתוך דיסקים היא מהסוג שנותן יבלות, אבל התוצאה, לטעמי, יפהפיה– האור נשבר עליהם להמון צבעים, וזה נראה פשוט קסום, כמו תכשיט לקיר...

התמונה אפילו לא מתחילה להראות כמה זה מנצנץ

היצירה הבאה היא שילב של יצירות מהפוסט הקודם – "נברשת"/מובייל חורפית וקסומה, שבנויה מבסיס של זר-חישוק, שעליו תלויים, ברווחים פחות-או-יותר אחידים, שישה איצטרובלים כסופים נוצצים, ו"נטיפי קרח" מבקבוקי פלסטיק (בין כל אצטרובל תליתי שני נטיפים קצרים עם נטיף ארוך באמצע). את הנברשת תלינו (נו, ליתר דיוק, דנה תלתה) עם חוט דייגים מוו שמחכה מעל פינת האוכל שלנו במיוחד ליצירות כאלו – והוא נראה מרוצה במיוחד במראה החורפי הטרי שלו.

עוד יצירה שילדים יאהבו במיוחד היא אנשי שלג מבקבוקים לבנים של יוגורט. חותכים את הקצה העליון, 

מכינים להם כובע (הדרכה מפורטת להכנת כובעיםמושקעים תמצאו כאן, אבל אפשר בהחלט להסתפק במקרה הזה בכובע פשוט ומהיר. אנשי השלג לא יתלוננו)

צעיף קטן מלבד

מדביקים עם דבק חם, ומציירים להם פנים. את האף אפשר לצייר עם טוש כתום, או להכין מדבק חם (החתולים שלי מאוד נהנים לתלוש אותם מאנשי השלג המסכנים). אפשר להוסיף לגוף פרטים כאוות נפשכם – מפונפונים, חרוזים, כפתורים – או פשוט לצייר אותם, כמוני.

הכובע שלו יצא עצום, אבל נראה שהוא מרוצה ממנו.

זוכרים את הקישוטים הדו-מימדיים? האיילים והדובים? אפשר להכין להם בסיס מדבק חם כך שהם יוכלו לעמוד בעצמם, ואפילו לפזר מעל הדבק נצנצים, כך שהוא ישתלב יפה יותר.

האין הוא מלכותי?

את דלת הכניסה שלנו בחרנו לקשט בהמון פתיתי שלג מנייר, "ירושה" מהחתונה החורפית של חברה, ששדרגנו עם מגנט מאחור ואבנים מנצנצות במרכז. פתיתי השלג הוכנו עם פאנצ'ר גדול, שעכשיו אני חייבת להשיג גם לעצמי...

על הדלת תלינו זר-חישוק חורפי על פתיתי שלג וקישוטים כסופים

את דלת המטבח בחרנו לקשט עם חבל-טינסל דמוי עץ, שמסביבו מלופפים גרלנדת איצטרובלים וסרט זהוב נוצץ – וכמובן עם פפיון באמצע.

דנה הפתיעה אותי עם עץ עשוי מכוכבים זוהרים בחושך על דלת השירותים – זו יצירה מתוקה שאפשר להכין מכל מיני מדבקות וילדים יוכלו להנות ממנה – היא אפילו לא דורשת שום שימוש בדבק חם!

עכשיו כשכל הבית מקושט למשעי, נשאר רק דבר אחד לקשט – את עצמינו. בחו"ל יש תעשייה שלמה של אופנת חג-מולד, אבל בארץ קצת קשה יותר. כובעי סנטה עדיין יחסית קל (וזול) להשיג בחנויות (אנחנו קנינו כמה ב'אפקט' בשלושה וחצי שקלים לאחד), ואת השאר – נכין בעצמנו.אני אוהבת להכין לאורחים שלי (ולעצמי) סיכות ואביזרים לבגדים ולשיער. הנה כמה סיכות בגדים שהכנתי:

עצי חג מולד (מנייר מבריק), איש שלג (מפונפונים), סוס נדנדה (על בסיס קרטון של דגני בוקר), גרב סטוקינג, כובע סנטה, איש ג'ינג'ר, וסיכת פרח חג מולד שדנה הכינה (מלבד).

אפשר להכין גם סיכות פתיתי שלג מסול, כמו בהדרכה הזאת של דיסני.

על כל אילו אפשר להדביק סיכת בגד, או לחילופין – סיכת ראש, ומייד התלבושת שלנו קיבלה שידרוג חג מולדי.

הכנתי גם כמה קשתות ראש: הכי פשוטה וקלה – הדבקתי סרט מתנה גדול על קשת (אפשר גם על סיכה). הם אפילו באים בדרך כלל עם דבק בתחתית, כך שמדובר ביצירה של עשר שניות בערך...

קשת קרני אייל – בהשראת קרניים מ"פט סוסאייטי"...

ציירתי דוגמה של קרניים והעתקתי לשכבה כפולה של לבד.

גוזרים לפי הסימון, ומשאירים את החיבור בין השכבות בתחתית הקרניים.

 משחילים קשת בתחתית הקרניים וממקמים אותן במקום. מדביקים את תחתית הקרניים לתחתית הקשת, ואת שתי השכבות זו לזו עם שכבה יפה של דבק חם – כשהדבק יתייבש הקרניים יתקשו ויעמדו יפה מעצמן.

 מוסיפים אוזניים קטנות מהצדדים (כמו בקרני האייל המושקעות שלנו) – וסיימנו!

אחרונה חביבה – קשת עם אצטרובלים ופירות

 מדביקים לקשת בסיס מבריסטול ירוק, אליו מדביקים עלים של פרחים סינטטיים. אחרי שכיסינו את הביס בעלים, מסדרים את העיצוב עם אצטרובלים קטנים ופירות (אני השתמשתי בענבים מפלסטיק שקניתי בתקופת סוכות). לטאץ' חורפי אחרון הוספתי קצת נצנצים גסים, דמויי שלג, כך שגם הסתירו את הדבק החם. ממליצה להוסיף חיזוק גם בתחתית הקשת, כי זה יוצא די כבד.

ובנימה חגיגית זו, אני מאחלת לכם חג שמח, ו2016 נפלאה, מלאה ביצירה, אהבה וסיבות טובות לחגוג.

חלומות חג מולד (ואיך להגשים אותם) חלק א'

לחג מולד תמיד היה מקום מיוחד בלב שלי. כן, כן, אני יודעת – זה חג נוצרי, לא "משלנו". אבל הלב, מה לעשות, רוצה מה שהוא רוצה. ובשבילי, חג מולד הוא לא החג רק של ישו. הוא החג של סנטה קלאוס. הוא החג של החורף, של פתיתי השלג ושל ההצטנפות מול האח. הוא החג של משפחתיות ומתנות וריח של עוגיות, וקישוטים מנצנצים על עץ ענקי ששמים באמצע הבית. הוא החג שבו התרבות המערבית משחררת את הציניות האינסופית שלה ומחליטה להאמין בקסם – ומבחינתי, זה החג שלי.

כשהייתי ילדה הכרתי את חג מולד מהסרטים והטלוויזיה. תמיד זה היה הפרק המיוחד, שלא ממש קשור לעלילה, שבו החנון מקבל נשיקה מתחת לדבקון, ילדים מקבלים כלבלב במתנה, זקן חביב עם זקן לבן בוהק מוצא מקלט בערב חג מולד וגורם לכולם קצת לתהות "אולי?", ואני תמיד נשארתי עם חיוך על הפנים אבל גם בלב. וידעתי, שכשאגדל, גם אני אצטרף לחגיגות.

עם השנים צברתי לי לאט לאט כל מיני פריטים חג מולדיים. עץ קטן מ'הכל בדולר', ועוד אחד מהתחנה המרכזית. משלוח של קישוטים מהחברה הטובה מגרמניה, מלאכים קטנים מהעבודה, וגרב "סטוקינג" בהשראת מפצח האגוזים מעשה יד האחות הנהדרת. לפני כמה שנים החלטנו ללכת צעד אחד הלאה ולפתוח במסורת של מסיבת חג מולד עם החברים הטובים, ומאז חג מולד הוא לא רק מרגש ומשמח במיוחד – בדיוק כמו בסיטקומים הצ'יזיים של ילדותינו, אלא גם תקופה של המון המון פרוייקטים של יצירות DIY.

אז מכל השפע הזה, איפה מתחילים בעצם?

כמו בכל מסיבה – עם אוכל ומוזיקה.

מוזיקה - יש מגוון עצום של אלבומי חג מולד נהדרים. אם אתם קלאסיקניים (כמוני) בטח תאהבו את האלבומים של דין מרטין, נאט קינג קול, והקרפנטרז. אם אתם מחפשים משהו צעיר ואנרגטי יותר – לGLEE יש שלושה אלבומי חג שונים וכיפיים להפליא (וגם לאלי מקביל יש אחד). לכריסמס עם קריצה נוסטלגית יש את האלבום המעולה של הבייסבולז, ולחובבי האינדי–SHE AND HIM. כל אמן שמכבד את עצמו מוציא לפחות אלבום חג מולד אחד (כולל כמה אמנים יהודים, כמו אידינה מנזל וברברה סטרייסנד- אם להן מותר, בוודאי גם לנו מותר!). בקיצור, יש מספיק אפשרויות בשביל לשמור על אווירה חג-מולדית לפחות עד דצמבר הבא.

אוכל – באופן מסורתי, השירים מציינים תרנגול הודו וערמונים... אבל אני צמחונית, וערמונים, טעימים ככל שיהיו, הם לא כל כך נוחים לאכילה – לכן אני מסתפקת בדרך כלל בפשטידות, פסטה, ושאר מאכלים חמים ומנחמים (בשנה שעברה הכנו פירה וזו הייתה הצלחה גדולה!). הכיף האמיתי, כמו תמיד, הוא במתוקים – עוגיות 'אנשי ג'ינג'ר' (לגיטימי להכין גם עם עוגיות שוקולד), קאפקייקס פתיתי שלג, אנשי שלג ממרשמלו, בתים קטנים מקושטים בממתקים – השמיים הם הגבול (או הסבלנות שלכם להשקיע. אני בדרך כלל מעדיפה להשקיע בדברים שמחזיקים יותר זמן באופן אישי...), כל עוד יש משהו שיפיץ ריח אפייה נעים וביתי.המשקה המסורתי הוא כמובן אג-נוג, אבל האורחים שלי נאלצו להסתפק בשוקו חם עם ערימה של קצפת... מסכנים.

וכמובן – הקישוטים. הכוכב הגדול של כל חג מולד הוא תמיד העץ. שנה שעברה, אחרי שעברנו דירה, החלטנו להשקיע בעץ "אמיתי" (מפלסטיק), גדול ויפה (שקנינו ב"אפקט" בהרצליה), אבל בשנים הקודמות הסתפקנו בעצים קטנים, ומאוחר יותר – הכנו עץ גדול מקאפה.

איך מכינים עץ מקאפה? מציירים צורה של עץ על שתי פיסות גדולות של קאפה עבה (כך העץ יהיה יציב יותר), חותכים בהתאם, וחותכים פס ברוחב העובי של הקאפה, עד אמצע הגובה של העץ – מפיסה אחת מלמעלה, ומהפיסה השנייה מלמטה – כך שאפשר לחבר אותן זו לזו לעץ אחד עומד ויפה.

איורים טכניים זה לא הצד החזק שלי

 צובעים בירוק (או כל צבע אחר - אנחנו צבענו רק חצי, כי אהבנו גם את האופציה הלבנה), ומקשטים כאוות נפשכם – אפשר לתקוע סיכות או ווים בקאפה בשביל עוד מקומות תליה.

עץ הקאפה שלנו מחובר ומואר

אפשרות נוספת לעץ חילופי היא להשתמש בענפים יפים באגרטל, ולתלות מהם את הקישוטים. המראה שנוצר הוא טבעי יותר ועדין מאוד. מי שאין לו גינה יכול להשיג כאלו בימים של גזם, או, אם יש לכם מזל כמוני – למצוא אותם כבר מוכנים, צבועים בלבן ומנוצנצים קלות, בחתונה החורפית של חברה (קיבלתי אישור לקחת כמה קישוטים בסוף החתונה ויצאתי בשלל גדול)...

רק אני חוזרת מחתונה עם עץ...

פינטרסט מלא בהמון הצעות לקישוטי עץ. הנה כמה שאני ניסיתי:

פתיתי שלג מתחתית בקבוק– נורא יפה בתמונה, אבל קצת גס מדי על העץ... ולצערי גם לא נשמר טוב – הצבע מתקלף מהפלסטיק, כך שבסוף נשארים עם תחתית בקבוק קצת מלוכלכת. בקיצור – חמוד, פעילות נחמדה עם ילדים, אבל אפשר לוותר.

http://www.diyncrafts.com/4870/home/20-fun-creative-crafts-plastic-soda-bottles

נטיפי קרח מפלסטיק– כאן אנחנו משתמשים בגוף הבקבוק... וזו בהחלט לא פעילות לילדים, כי אפשר להיחתך מגזירת הבקבוקים, ולקבל כוויות מהכנת הנטיפים (מסובבים את רצועת הפלסטיק מעל להבת נר, ומחוררים עם סיכה שחוממה מעל הלהבה) – אבל התוצאות בהחלט שוות את העבודה. הם יפים מאוד, בעיקר בכמויות גדולות, מרשימים ומוסיפים ניצוץ עדין. ממליצה לתלות אותם על חוט תפירה, כך שהם יוכלו לנוע בחופשיות. לנטיפים ארוכים אני ממליצה על בקבוקים של פפסי. יפה גם עם בקבוקים בצבעים אחרים.

http://www.cutoutandkeep.net/projects/icicle-ornaments-from-plastic-bottles-2

אצטרובלים מנוצנצים– אצטרובלים היו תמה מאוד גדולה בחג המולד האחרון שלי. אספתי מהם יער קטן (ומאז אספתי עוד. יש לי התמכרות חמורה). הרעיון של אצטרובלים נוצצים פשוט מאוד – מצפים את האצטרובל בדבק, ואז בנצנצים. אצלי זה עבד באופן מוגבל בלבד – מעט מדי נדבקו, יותר מדי נשרו, גם אחרי שפעלתי לפי העצה לרסס אותם עם ספריי לשיער. מזל שהם יפים כמו שהם.

הרקע לא פוטוגני אבל הגן לנו על השולחן

כוכבים/פתיתי שלג מרצועות נייר–

יפה מאוד, אבל הרבה עבודה. שימו לב להשתמש בנייר שאוהב דבק – זה שאני השתמשתי בו קצת שעוותי, ודחה שוב ושוב את הדבק... זו יצירה שתהיה יפה אפילו עם נייר מדפסת פשוט וזול, ומתאימה לתלייה מהתקרה, לשים בראש העץ, או סתם להניח על השולחן לקישוט.

וכאן בתוך ספלים מקסימים שקיבלתי במתנה שנה שעברה

קישוטים דו-מימדיים– קישוטים לא חייבים להיות כדורים מבריקים או מנצנצים, וגם לא חייבים לעלות הרבה. היופי בקישוטים דו-מימדיים הוא שאתם לחלוטין לא מוגבלים מבחינת עיצוב – כל ציור, תמונה, אייקון או דמות אהובים יכולים להגיע לעץ שלכם בעזרת המדפסת הנאמנה. אנחנו בחרנו להדפיס פתיתי שלג עם נסיכות דיסני שמצאנו באתר של דיסני,

 וצלליות של חיות יער חוגגות שמצאנו אצל מרתה סטיוארט (אצלה הם נועדו לבובות מלבד, אבל זה עובד יפה גם על קרטון).

אחרון חביב, והכי פחות עבודה– בובות קטנות, פסלוני נוי, תכשיטים גדולים (עגילים, סיכות ותליונים) ומחזיקי מפתחות חמודים יכולים להפוך לקישוטי עץ מקסימים עם תוספת קטנה של חוט לתלייה. השנה, בחרנו להשתמש בפסלונים של דמויות דיסני מהאוסף שלנו, אחרי שראינו מספיק עצי-דיסני מעוררי קנאה (השראה, אני מתכוונת השראה) בפייסבוק. חוט דיג דק ושקוף מסביב לצוואר (זה בסדר, הם לא נחנקים מזה) – והקישוט מוכן!

טינקרבל מרגישה ממש בבית!

אלמנט עיצובי נוסף שאני אוהבת במיוחד הוא הWREATH– זרים מקושטים וגדולים לתלייה. הם נראים מרשימים וחגיגיים, נותנים הרבה מקום ליצירתיות, וקל מאוד להכין אותם. הנה כמה שאני הכנתי, מסודרים לפי 'מסובכות הכנה':

זר חישוק– עשוי מחישוק קטן שאפשר להשיג בחנויות הזולות (דוגמת 'משו' או חנויות שקל), מלופף בחבל "טינסל" (מישהו יודע אם יש לזה שם בעברית?) – אפשר להשתמש בטינסל ירוק מסורתי, או "להשתגע" עם זר אדום, כסוף, לבן – או אפילו צבעוני! מלפפים סרט יפה ברווחים גדולים מסביב לזר, ומוסיפים פפיון גדול.  אפשר להוסיף קישוטים נוספים – אבנים יפות, אצטרובלים קטנים, פתיתי שלג או בובות קטנות– כל מה שיפה, לא כבד מדי, ומכניס לאווירת חג.

זר סרטים– כאן אנחנו מכינים את הבסיס לזר בעצמנו, מקרטון. אני השתמשתי בצלחת הכי גדולה שיש לי בשביל לסמן את המעגל החיצוני, ובצלחת קטנה יותר בשביל המעגל הפנימי. קצת קשה לחתוך קרטון לצורת עיגול עם סכין יפני, אבל זה החלק הכי קשה של הפרוייקט.

 בחלק הבא אנחנו גוזרים סרטים ירוקים (מהסוג העבה והניילוני) לרצועות באורך של כ-46 ס"מ. הזר כולו דורש בערך 40 רצועות (אני ספרתי 36 בשלי). אנחנו מקפלים כל רצועה באופן כזה

מהדקים לפי החץ

 ומהדקים באמצע עם מהדק קטן. מדביקים את הסרטים לבסיס בזווית קלה (כמו קרני שמש) עם דבק חם, ומשלימים עם סרט צבעוני ופפיון יפה באמצע (כאן תוכלו למצוא שבלונה טובה להכנת פפיונים מנייר/בריסטול). (ואם יש לכם במקרה חתולה שחורה ושובבה שממש אוהבת ללעוס סרטי ניילון– תלו את הזר איפה שהיא לא יכולה להגיע!)

ככה זה נראה לפני שאודרי התעללה בו

זר אצטרובלים– גם כאן אנחנו מכינים את הבסיס, באותו אופן, מקרטון, רק שכאן כדאי להקפיד שהקרטון חזק, כי האצטרובלים כבדים יותר. אוספים אצטרובלים קטנים (את שלי, אחרי חיפוש ארוך, אספתי מהעץ ליד הכניסה של בית חולים מאיר... אם אתם מבקרים שם איזו יולדת טרייה, תזכרו לעצור לידו אחרי הביקור), מסדרים אותם על הבסיס, ומדביקים עם דבק חם (הרבה ממנו – שלא יפלו!). אם נשארים רווחים קטנים, אפשר לפרק אצטרובל גדול יותר ולמלא את הרווחים עם החתיכות. אפשר להשאיר את האצטרובלים ב"מראה טבעי", או לצבוע אותם בלבן למראה "מושלג".

אני השארתי אותם במראה טבעי, אבל אני בהחלט מתכננת להכין גם אחד מושלג

אצטרובלים, ככלל, הם דבר נהדר לפזר ברחבי הבית בשביל מראה מיוחד שמכניס קצת טבע הביתה ולא דורש השקייה. אפשר לפזר אותם כמו שהם, צבועים, מנוצנצים, או להכין איתם המוני יצירות. אחרי שהשתמשנו באצטרובלים קטנים לזר, אפשר להשתמש באצטרובלים בינוניים לגרלנדת אצטרובלים (אני השתמשתי בסרט ניילון דק ודבק חם), שיכולה לעמוד בפני עצמה או בשילוב עם טינסל. ומהאצטרובלים הגדולים במיוחד, אפשר להכין עצים קטנים – מדביקים להם בסיס (אני השתמשתי בשליש של גליל נייר טואלט), צובעים בירוק, ומוסיפים כוכב מנצנץ למעלה. המשקיענים יכולים להוסיף גולה קטנה של צבע טוליפ על כל "ענף" – ויש לכם עץ לתפארת (של גמדים)!

דב קטן, אצטרובל גדול, מטושטש זה אמנותי

יש עוד המון רעיונות שאני רוצה לחלוק אתכם, אבל נראה שהפוסט הזה עמוס מספיק... אז הם יחכו לחלק ב'.

עד אז – ימים שמחים, עם גאות של נחת ושמחה!